גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כולם טוענים שהם ניצחו בבחירות המוניציפליות. מה מלמדות העובדות?

הליכוד העמיד פחות מועמדים לראשי ערים בהשוואה לבחירות ב-2018 וירד גם בשיעור הניצחונות שרשם ● מנגד, ביש עתיד התמודדו הפעם ביותר מקומות ורשמו שיפור גם בתוצאות ● וגם: מה קרה בבחירות למועצות הערים, ועוד אישור לשקיעתה של מפלגת העבודה

מתוך הודעה של הליכוד לתקשורת, 28.2.24 / צילום: איל יצהר
מתוך הודעה של הליכוד לתקשורת, 28.2.24 / צילום: איל יצהר

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שהסתיימה בשבוע שעבר הותירה אותנו לעיתים מעט מבולבלים. עם פרסום התוצאות (ולפעמים עוד לפני כן) מיהרו נציגי המפלגות השונות לחגוג את ההישגים הגדולים שרשמו. "תוצאות הבחירות המקומיות הן ניצחון ענק לליכוד ולימין", נכתב בהודעה לתקשורת שהוציאו בליכוד, וגם שרת התחבורה מירי רגב, חגגה עם פוסט דומה ברשת איקס. ביש עתיד התגאו באותה רשת ב"הישג גדול במוניציפלי", ויו"ר המפלגה, יאיר לפיד, הסביר שהבחירות הן "עוד עדות לכוחה הצומח של יש עתיד בחברה הישראלית". גם יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הכריז על "הישג שיא של עשרות נציגים לציונות הדתית בכל רחבי הארץ!", ואפילו מפלגת העבודה פרסמה הודעה שבה בירכה את "חברות וחברי המפלגה על הישגיהם המרשימים בבחירות המקומיות".

אז מה באמת התרחש בבחירות הללו? מי התחזק ומי רק חגג הישגי סרק? יצאנו לבדוק.

גבוה משחשבתם: זה שיעור ההצבעה הסופי בבחירות המקומיות
המשרוקית של גלובס | גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?  

איך בודקים את זה?

לפני שיוצאים לדרך חייבים לעסוק בכמה הגדרות. ראשית, איך בכלל יודעים איזה מתמודד ואיזו רשימה קשורים למפלגות הארציות? זה לא פשוט כמו שזה נשמע. כל מפלגה כמובן יכולה להכריז שהיא תומכת במועמד כלשהו, אבל בניתוח שנציג כאן נספרים רק מקרים שבהם ישנה זיקה פורמלית בין המפלגה הארצית לבין המועמד. איך מגדירים זיקה כזאת? כמו הרבה דברים בחיים גם כאן דמי הרצינות הם כסף. ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר לנו שזיקה מימונית־ארגונית בין מפלגה ארצית לבין מפלגה או מועמד מקומי היא עניין שמוסדר בחוק. ובמקרה כזה, המפלגה הארצית היא זו שמוגדרת "סיעת האם" ומממנת את רשימת הבת בבחירות.

ומה לגבי תמיכה פורמלית במתמודד ספציפי לראשות העיר (כזכור, ההצבעה בבחירות המוניציפליות נעשית בשני פתקים, והבחירה בראש הרשות היא בחירה ישירה)? היות שלפי החוק כל מתמודד כזה חייב להיות קשור למפלגה שמתמודדת על ייצוג באותה מועצה, גם כאן הזיקה היא דרך תמיכה של המפלגה הארצית באותה רשימה.

ויש עוד עניין שחשוב לזכור והוא סוגיית "הרשימות המשותפות". הרשימות המתמודדות יכולות להיות מורכבות ממספר סיעות (במרבית המקרים מדובר בשתי סיעות), וכל סיעה כזאת יכולה להיות בעלת זיקה פורמלית למפלגה ארצית אחרת. במקרים כאלה יהיו לפחות שתי מפלגות שונות שיכולת לתבוע "בעלות" על הישגי רשימה או המועמד שקשור אליה. אגב, בהקשר זה מעניין לציין שהריצה המשותפת של הליכוד ועוצמה יהודית בבחירות לתל אביב - שעוררה לא מעט עניין וזכתה לאזכורים רבים - כלל לא הייתה קיימת במישור הפורמלי. כלומר, שתי המפלגות הביעו תמיכה פומבית ברשימה הזאת (שעל פי המסתמן תזכה בסך הכל במנדט אחד), אבל בפועל, על פי פרסומי משרד הפנים, רק לליכוד יש זיקה פורמלית אליה.

 

דעיכת העבודה

וכעת לנתונים. ד"ר פינקלשטיין ערך השוואה בין ראשי הערים והרשויות שנבחרו בבחירות הללו, לבין מי שנבחרו בבחירות הקודמות ב־2018. הוא מיקד את הבדיקה בארבע מפלגות: הליכוד, יש עתיד, העבודה והמחנה הממלכתי (שלא הייתה קיימת בבחירות 2018). בכל מפלגה נבדקו כל המועמדים שבהם שתמכה בבחירות הקודמות וההישגים שהם הביאו (נצחון, הפסד או סיבוב שני), ואלה הושוו לכל המועמדים שבהם היא תמכה בבחירות הנוכחיות. מה מתקבל?

נתחיל מהליכוד. בעוד שבבחירות 2018, הוא רשם 31 ניצחונות של ראשי רשויות ו־24 הפסדים (בסך הכל 55 התמודדויות), כעת הצטמצמו הישגי המפלגה ל־22 ניצחונות בלבד, אבל גם רק 20 הפסדים (או פרישות). כלומר, הליכוד הריץ פחות מועמדים בבחירות האלה. אבל גם בחישוב אחוזי הצלחה הוא רושם ירידה. מ־56.4% ב־2018 ל־49% כעת. יחד עם זאת, לליכוד יש עוד שלושה מועמדים שהעפילו לסיבוב השני. אם שלושתם ינצחו, המפלגה תוכל להציג אחוזי הצלחה דומים (55.6%).

יש עתיד לעומת זאת הריצה בבחירות הללו יותר מועמדים: 21 לעומת עשרה בלבד ב־2018. זה סייע לה להשיג יותר ניצחונות, אבל גם בבדיקת שיעור הניצחונות היא מציגה שיפור: מ־30% ל־38%, עם אפשרות להגיע אפילו ל־57% ניצחונות, אם ארבעת מתמודדיה בסיבוב השני ינצחו.

מי שנחלשה משמעותית היא מפלגת העבודה. בעוד שב־2018 היא ניצחה ב־12 מתוך 29 רשויות שבהן התמודדה (41%), כעת היא ניצחה ב־3 מתוך 16 בלבד (18.8% עם פוטנציאל להגיע ל־25% אחרי הסיבוב השני).

במועצות "כולם" נחלשו

ומה קורה במועצות? כאן, אנחנו ערכנו בדיקה משלנו שמתייחסת ל־20 הערים הגדולות בישראל. הפעם הקשר בין המפלגה הארצית למקומית נחשב רק במקרים שבהם אותיות הרשימה הן זהות (מחל, אמת וכו'). מי שהחל בבדיקה הזאת הוא יזם ההייטק יאיר וינברגר, שבחן את הישגי רשימות מחל בערים הללו, ואנחנו בחנו באותה הדרך מפלגות נוספות (הנתונים מבוססים על התוצאות שהופיעו באתר משרד הפנים נכון ל־3 במרץ).

הממצאים שמראים שכל מי שבדקנו נחלש, יכולים להיות קשורים בין היתר לשיטת הבדיקה הזאת. כך, למשל, אף שלמפלגת העבודה יש זיקה פורמלית לרשימה "מודיעין חופשית בראשות איתי אלמוג־בר", לא כללנו אותה בספירה, מכיוון שפתק ההצבעה שלה אינו "אמת".

ולנתונים. הליכוד נחלש ב־11 מבין 20 הערים הגדולות, ביניהן חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה. לעומת זאת הוא התחזק רק בשש ערים, שביניהן גם ירושלים ותל אביב. כלומר, גם הבדיקה הזאת לא בדיוק עולה בקנה אחד עם הטענה של רגב שדיברה על "התחזקות".

מצד שני, כאן גם ליש עתיד אין סיבות גדולות לגאווה. ראשית, ברוב הערים האלה למפלגה כלל אין רשימה (שעל הפתק שלה מופיעות האותיות "פה"). שנית, מתוך תשע הערים שבהן היא כן התמודדה בחמש היא נחלשה (ברחובות הפער עדיין קטן, כך שייתכן שגם כאן יהיה שינוי) ורק בארבע היא התחזקה.

גם אצל הציונות הדתית איתרנו תשע ערים שבהן התמודדו רשימות תחת הפתק "טב". בשמונה מתוכן נרשמה היחלשות, ובעיר התשיעית, חיפה, ההתחזקות היא מזערית.

נסיים עם מפלגת העבודה. לא צריך את הבדיקה הזאת כדי לדעת שכיום המפלגה היא רק צל חיוור של מה שהייתה עד לפני כמה עשורים. מהנתונים עולה כי רק בשתיים מתוך 20 הערים הגדולות רצה רשימה תחת הפתק "אמת". ורק בעיר אחת, חולון, הדבר הזה קרה גם ב־2024 וגם ב־2018. שם, אגב, הרשימה נחלשה מ־24% תמיכה ל־10% בלבד.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועמ"שית הודיעה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה מאחר שהמציאות השתנתה, וההצעה הקודמת "אינה מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת" ● שרי המחנה הממלכתי הגישו ערר על החלטת ועדת השרים

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

צילומים: AP (Eric Risberg, Jeff Chiu), עיצוב: טלי בוגדנובסקי

שתי ענקיות, מודל עסקי שעומד למבחן ויכולות דמיוניות: מרוץ ה-AI בנקודת רתיחה

השבוע האחרון היה אחד הדרמטיים מאז פרצה לחיינו מהפכת הבינה המלאכותית ● OpenAI השיקה את GPT 4o, מודל מהיר פי שניים מהקודם לו - ובחצי מהעלות ● גוגל מנסה להוכיח שהיא לא מדשדשת מאחור ומשדרגת את ג'מיני ● במקביל צצו דיווחים על הסכם לשילוב ChatGPT באייפון ● מהי מטרת-העל של החברות?

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Susan Walsh

האינפלציה בארה"ב סיפקה זריקת אופטימיות למשקיעים. האם היא תישמר?

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עמד בחודש אפריל בציפיות הכלכלנים עם קצב שנתי של 3.4% ● מדובר בהתמתנות קלה באינפלציה ששלחה את וול סטריט לעליות, אך רפי גוזלן מאי.בי.אי פחות אופטימי: "יהיה קשה למתן את רמות המחירים"

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' מקשיח עמדות מול ארדואן בשעה שבמכס הישראלי מעודדים יבוא מטורקיה דרך מסלולים עוקפים

שר האוצר סמוטריץ' הודיע על הטלת מכס של 100% על ייבוא מוצרים וסחורות מטורקיה, זאת לאחר שנשיא טורקיה הורה על עצירת הייצוא הטורקי לישראל ● בינתיים, לגלובס נודע כי במקביל במכס הישראלי פועלים להקלה על יבוא מטורקיה דרך מדינות צד שלישי

מארק צוקרברג. מנכ''ל מטא / צילום: Shutterstock

מטא נמצאת תחת חקירת ענק של האיחוד האירופי. זו הסיבה

הנציבות האירופית פרסמה כי היא חוקרת את הפלטפורמות של פייסבוק ואינסטגרם בבעלות מטא, ובודקת האם ביכולתן לגרום ל"התמכרות התנהגותית בקרב ילדים" ● במידה וימצאו הפרות צפויה החברה לקנסות כבדים ● נציב האיחוד האירופי: "אנחנו לא משוכנעים שמטא עשתה מספיק"

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?