גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר
פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז ההכרזה על השינויים במערכת המשפט עם הקמת הממשלה הנוכחית, החברה הישראלית נמצאת במצב של אי־שקט מוחלט. במסגרת המחאה נגד צעדי הממשלה, רבים יצאו בקריאה נגדה מתוך חשש ופחד אמיתי לעתידם. גם כעת, חצי שנה לאחר שפרצה המלחמה בעזה, נראה שהמפגינים שבים לפקוד את הרחובות והחברה הישראלית שוב תוססת. 

● "מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש 
טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר 

רבים מהאזרחים עומדים מול ההתרחשויות ומביטים בהן בחוסר אונים. לאן פניה של החברה הישראלית? כדי לענות על השאלה הזו, גלובס שוחח עם פרופסור אוריאל אבולוף, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור אורח באוניברסיטת קורנל. בין השאר, מחקריו מתמקדים בניתוח הפוליטיקה של הפחד. 

"אנו מגיבים לפחד בדרכים שונות", מסביר פרופ' אבולוף בתחילת הראיון. "ברגע שמתעורר אצלנו רגש הפחד, אנו מתקשים לחשוב. בעיני, זאת המטרה המרכזית של מנהיגים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו - ליצור מצב שבו החברה הישראלית נמצאת בתחושת חרדה וחשש למה שעלול לקרות בעתיד. ברגע שאנו מסתובבים בתחושה כזו, קשה לנו לגייס את תעצומות הנפש. כך, אנחנו נמצאים כל הזמן על קצה של חוט, תלויים על בלימה; וכשאנחנו ניצבים בנקודה הזאת, בה החיים שלנו כביכול מוטלים על כף המאזניים, אנו מתקשים לחשוב באופן ביקורתי וצלול, בטח לא כלפי פנים אבל גם כלפי חוץ. 

 

"מה שאירע במהלך החודשים של המאבק במהפכה המשפטית היה מונע מפחד. במובן הזה, ואני יכול להגיד את זה כחלק מאותו מעגל שהשתתף במחאה, אנחנו נפלנו למקום של הפחד, ולא הושטנו יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל. במקום לשכנע את החבר'ה שלי באוניברסיטת תל אביב, שרובם מסכימים איתי באשר למחאה, הייתי צריך לשכנע את המשפחה שלי, שחלק גדול ממנה לא מסכים איתי. אמרתי לחבריי במחאה 'אנחנו צריכים ללכת לבתי כנסת, אנחנו צריכים ללכת למתנ"סים, אנחנו ללכת למסגדים, אנחנו צריכים ללכת לאותם מקומות שבהם נמצאים אנשים שלא מסכימים אתנו'. למה אנחנו לא עושים את זה? בגלל פחד". 

על מנת להמחיש את דבריו, פרופ' אבולוף משתמש בדוגמה מאותה מחאה. "אחרי שקמה הממשלה הנוכחית והכריזה על המהפכה המשפטית, קראנו, אני ועוד מספר אנשים, להנהגה לקיים משאל עם, אם אכן זה רצונו כפי שהיא טענה", הוא אומר. "בקואליציה דחו את האפשרות הזאת, אבל מה שהיה מדהים בעיניי הוא שגם באופוזיציה וגם בתנועת המחאה התנגדו באופן חד־משמעית למהלך כזה. מדוע? כי חששנו לעשות זאת, חששנו ממניפולציה. כך אנחנו, כחברה, מגיעים פעם אחר פעם למבוי סתום. כדי שנוכל לפרוץ אותו, אנחנו צריכים קודם כל להכיר בו".

אז מה הדרך הנכונה של האזרח מן השורה להתמודד עם כל הטירוף שקורה מסביבנו?
"אני חושב שזה מעניין שאתה אומר 'אזרח מן השורה', כי אני מאמין שבאיזשהו מקום הדרך הנכונה להתמודד עם המצב זה היא לצאת מתוך המעגל, שבמידה לא מבוטלת אנחנו הכנסנו את עצמנו אליו. יש כמה מרכיבים למה שבעיניי אפשר וצריך לעשות; אחד מהם, אולי המרכזי שבהם, הוא שאנחנו צריכים לראות את האמת. גם לאחר ה־7 באוקטובר, אנחנו ממשיכים להתעלם מהמציאות. ב־7 באוקטובר היא נחתה עלינו, אבל לאחר מכן, ככל שחלף הזמן, גיבשנו לעצמנו דרכים לטייח את המציאות ולשפר אותה בעיני עצמנו, אבל זה לא שינה אותה בפועל. 'השיפור' הזה רק אפשר לנו להתמודד איתה, ובסופו של דבר היא התפוצצה לנו בפנים כפי שראינו. במציאות, אנחנו לא חזקים כמו שאנו מציגים את עצמנו. זה קשה להתמודד עם החולשה הזאת ואני חושב שהצעד הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא להכיר במגבלות הכוח שלנו.

עימותים בין שוטרים למפגינים במחאה לשחרור החטופים, השבוע / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

"כשאני חושב על היוהרה שאנו שרויים בה, אני מדמה אותה לתחושה של רבים במדינת ישראל שחושבים שיש להם תכונות של אלוהים. יש כל מיני מרכיבים לאלוהות הזאת, בהם התחושה שאנו יודעים הכול, כאילו שאנחנו יכולים לפתור כל דבר באמצעות הטכנולוגיה. בין היתר, זאת הסיבה שנשענו על 8200 ולא יומינט (מודיעין אנושי, א"ו). באמצעות הטכנולוגיה, סיגלנו לעצמו תחושה שאנחנו רואים הכול, שאנו יודעים הכול, אבל זה לא כך במציאות. במציאות, אנחנו לא צריכים רק לפתוח את העין שלנו מבחינה טכנולוגית, אלא גם את העין האנושית ולהסתכל על בני אדם בגובה העיניים".

"העניין הוא", מוסיף אבולוף, "באיזשהו מקום גם בחמאס, להבדיל מישראל, התנהלו באותה תחושת אלוהות. הם התהלכו בתחושה אמיתית שהם הולכים לחסל את מדינת ישראל. הם היו משוכנעים שהם הולכים לקראת כיבוש כל המדינה. לנו זה נשמע כמו הזיה, אבל הם חייו באשליות שאנחנו נופלים בהן לפעמים גם כן".

"משאל עם ידחוף אותנו לדבר אחד עם השני"

אחרי ה־7 באוקטובר, תחושת האחדות בעם גברה, אך מאז הדברים השתנו בתכלית. השיח האופטימי והמאחד סביב הטוב המשותף, התחלף באשמות הדדיות משני צדדי המגרש הפוליטי, באשר לאחריות לאירועים הקשים.

האם מה שראינו בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס מלמד שיש לנו את הבסיס לאחדות? 
"אני מסכים לגמרי שיש ואני חושב שמה שאמרת מדויק. בסופו של דבר, מי שהציל אותנו אחרי ה־7 באוקטובר זה היינו אנחנו עצמנו ולא המדינה. המדינה כשלה ב־7 באוקטובר. היא כשלה גם בשבועות הראשונים שלאחר אותו בוקר נורא. במקומה עמדה שם החברה האזרחית. החברה הישראלית היא אחת מהחברות האזרחיות התוססות, העמידות, החסונות והיצירתיות ביותר בעולם. זה פתח עצום לתיקון. השאלה היא מה אנחנו עושים עם היכולות הללו.

"במסורת היהודית היום השביעי של פסח מסמל את הרגע שבו בני ישראל חצו את ים סוף. עכשיו תחשוב על הרגע הזה שבו נמצאו בני ישראל בצד המצרי של ים סוף, מלפנים הים ומאחור פרשי פרעה דהרו לכיוונם, והם חשים פחד עצום. תחשוב לרגע על הסיטואציה המדהימה הזו, בה מצד אחד ניצבת האימה ומצד שני התקווה. מישהו מהם היה צריך לקבל החלטה בניגוד לכל הסיכויים, וכך להביא תועלת לכולם ולבנות אמון. לא מדובר רק באמון באחרים, שהוא חשוב בפני עצמו, אלא באמון בעצמנו וביכולת שלנו לעשות מהלכים שהם פורצי דרך".

אחד הנושאים שבמוקד המחלוקת בחברה הישראלית הוא השוויון בנטל. איך לדעתך אפשר להתמודד עם זה?
"אני חושב שלאורך דורות אנחנו בורחים מבחירות קשות, בעיקר אלו שנוגעות לדברים עקרוניים ולדילמות קשות. השאלה היא איך אנחנו יכולים להפסיק לברוח, ואני חושב שהפתרון הוא לתת אמון ביכולת שלנו. זה המפתח".

לדברי פרופ' אבולוף, אחת הדרכים כדי ליישם זאת, היא באמצעות משאל עם. "קח לדוגמה את מה שקרה באירלנד: 99 אזרחים אירים נבחרו באקראי כדי לשקף את ההרכב הדמוגרפי של החברה ושהו יחדיו בבית מלון במשך חמישה סופי שבוע כדי ללבן את הזכות להפלה. הם התווכחו, שוחחו עם בעלי דעה ומומחים בדיונים שהועברו בשידור ישיר באירלנד, ולבסוף הכריעו. משאל העם על החלטת האסיפה האזרחית הפך למציאות ב־2018: 64% הצביעו בעד ביטול האיסור על הפלות. מאז קיימו האירים עוד שלוש אסיפות דומות.

"מדוע לא להקים אסיפות אזרחים דומות בישראל כהכנה למשאלי עם? זה לא עניין מורכב במיוחד, ואסיפה כזו תוכל לסייע בקידום ידע, הקשבה והבנה. בחירה אקראית של ישראלים מכל שדרות החברה לאסיפה שכזו תוכל לסייע בתהליך הריפוי של הפצע הפנימי. גם בנושא כמו גיוס זה תקף. כך נוכל לתת תחושה לאזרחים שהם אלה שקובעים ולא פוליטיקאים מנותקים. אנחנו פשוט צריכים להפסיק לפחד מעצמנו ולהיות קצת יותר אמיצים".

ומה אם תוצאות משעל העם יהיו הפוכות ממה שאתה מאמין בו? נניח שהמתנחלים יזכו במשאל עם ויספחו את יהודה ושומרון, או שיצביעו בעד המהפכה המשפטית. איך תקבל את זה?
"אם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בדמוקרטיה, אז לא תהיה דמוקרטיה; אם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בשלום, אז לא יהיה שלום; ואם אזרחי ישראל לא רוצים לחיות בשוויון, אז לא יהיה שוויון".

כלומר, גם אם ההחלטה שתתקבל לא תהיה בהתאם לרוחך, אתה חושב שעדיף שאנחנו נדע מה הציבור רוצה ולא נתחבא מאחורי כל מיני אמירות מנותקות?
"חד־משמעית כן. אני רוצה שאנשים כמוני מהאקדמיה, שחיים במגדל השן, יפשילו קצת את השרוולים ויתחילו לדבר בגובה העיניים עם אנשים שהם לא חלק מהקבוצה או מהסביבה שלהם. אנחנו מדברים כשאני נמצא 200 מטר בלבד משוק מחנה יהודה - למה אני לא הולך לדבר עם האנשים בשוק? אנחנו כבר שנה וחצי כמעט בתוך הזוועה הזאת ולא עשיתי את זה אפילו פעם אחת. זה ממחיש את העניין. משאל עם ידחוף אותנו לדבר אחד עם השני ולשכנע זה את זה".

הישראלים מאושרים? לא בדיוק

למרות הוויכוחים העזים הבלתי פוסקים בחברה הישראלית ומתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם במדד האושר העולמי של האו"ם.

איך זה יכול להיות שאנחנו כל כך גבוהים במדד האושר למרות כל מה שאנחנו עוברים? זה עניין מתודולוגי?
"קודם כל, באמת צריך להיכנס למתודולוגיה של הדוח. יש שני אשכולות של שאלות גדולות ששואלים: אחד נוגע לעד כמה האזרח מרוצה מהחיים שלו והאשכול השני נוגע לכמה הוא מרגיש שמח. קרי, מדובר בשאלה של שביעות רצון ושאלה של שמחה. ברוב המדינות יש קורלציה מאוד ברורה בין שביעות רצון לבין שמחה. כלומר, ככל שהאזרחים יותר שמחים, כך הם יותר שבעי רצון. אבל כשמסתכלים על הממוצע הישראלי בצד הרגשי ולא בצד של שביעות רצון, אנחנו נמצאים בתחתית הרשימה.

"ואפשר להבין למה זה ככה בישראל. אומרים לאנשים 'תדמיינו מה המצב הכי גרוע שיכול להיות לכם', ובישראל אנחנו לא מדברים על עבודה מבאסת או חיי משפחה קשים, אלא על מלחמה, טבח, חטיפה וכו'. אז הישראלי הממוצע משיב שהוא שבע רצון כי בסך הכול הוא חי ונושם. מדובר בפרופורציות קצת שונות ממה שמקובל בשאר העולם, ומרגע שזה הבסיס, אז הבית הופך להיות מקום של הישרדות. זו האנומליה הישראלית שלכאורה נמצאת עמוק בתוך העולם השלישי מבחינת החשש לשרוד, אבל מבחינה כלכלית ותרבותית - היא נמצאת עמוק בתוך העולם המערבי".

"אנשים מחפשים תחליף לדת ולקהילה"

בסיום הראיון, פרופ' אבולוף, כמי שהרצה ולימד שנים בארה"ב, נשאל על ההפגנות נגד ישראל באוניברסיטאות האמריקאיות, שהיו השבוע במרכז סדר היום. "כאוס מוחלט", כך הוגדרה האווירה באוניברסיטת קולומביה למשל, כאשר סטודנטים פרו־פלסטינים התבצרו בעיר אוהלים לא חוקית בקמפוס, אירוע שהוביל למעצר של יותר מ־100 איש ולהשעיית סטודנטים. האוניברסיטה הפכה לזירת קרב במלחמת הנרטיבים הפלסטינית־ישראלית, שהתגלגלה גם למאבק בין־דורי ופוליטי בארה"ב. היא לא היחידה כמובן. גם בקמפוסים אחרים, ההפגנות התעצמו והקריאות האנטי־ישראליות החריפו.

איך אתה תופס את האירוע?
"אני חושב שמה שאנחנו רואים בהרבה מאוד קמפוסים בארה"ב זה ניסיון למצוא איזשהו דגל שאפשר לבסס עליו תחושת שייכות ועניין. זה משהו שנמצא עמוק בתוכנו".

במילים אחרות, אתה אומר שזה נותן לאנשים סוג של משמעות. בעבר אנשים מצאו משמעות בכנסייה, בקהילה ובמשפחה. היום רבים כמעט ולא הולכים לכנסייה, וחשים יותר בדידות.
"אני חושב שאתה צודק לגבי המודל של הכנסייה. אנחנו העלמנו בהרבה מובנים את שני המרכיבים האלה ואז אנשים מחפשים תחליף לדת ולקהילה". 

כשמסתכלים על המשתתפים בהפגנות הנוכחיות בארה"ב, ניתן לראות סוג של התנהלות דתית מסוימת. יש להפגנות האלה קודים פנימיים מאוד ברורים - כולם אומרים יחד את מילות "התפילה" ולבושים באופן דומה. אתה חש את זה? 
"כן, הם מאוד דומים למשהו רפטטיבי שמזכיר דת ואמונה. אם מישהו סוטה טיפה החוצה, הוא נזרק מהקהילה. כאילו יש כאן תחליף לקהילה הדתית של פעם".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

וול סטריט ננעלה בעליות; פאגאיה זינקה ב-20%, פלייטיקה ב-14%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.9% וחתם רצף של שבעה ימי עליות ● ישראליות: טאואר, קמטק, ופייבר עלו בעקבות הדוחות, סולראדג' נפלה ב-9% ● חברת משחקי הוידאו רובלוקס צללה ב-20% ● האנליסטית שמסמנת את החברה שתרוויח הכי הרבה מ-AI ● בבנק אוף אמריקה אופטימיים לגבי Arm, למרות התחזית הפושרת של החברה ● באופנהיימר ממליצים על גילת עם אפסייד של 43%, מתמודדת על שלושה חוזים גדולים

שיגור מיירט חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הרכיבים המזויפים במטוסים, והטילים היקרים שגורמים מבוכה לארה״ב

לגלובס נודע כי החברה הביטחונית הממשלתית תומר מגייסת 60 עובדים חדשים, אלביט עם הזמנה ראשונה למערכות מרגמה, בריטניה שוקלת להיכנס לתוכנית מערך ההגנה האירופית, טורקיה מנסה לרכוש מטוסי קרב ממקורות רבים, ובכיר גרמני קורא להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תמיר פרדו, נשיא הייסקיי / צילום: רן בירן

החברה הקטנה מראש העין שרוצה להתחרות ראש בראש עם אילון מאסק

ספקית התקשורת הלוויינית הייסקיי פועלת כבר מ-2015 מתחת לרדאר, אבל עכשיו זה השתנה ● בדצמבר היא חתמה על שיתוף פעולה עם אינטלסאט, שזכתה לאחרונה במכרז של חברת ענק לייצור כלי רכב חקלאיים, ובעולם משווים אותה למיזם הלוויינים של אילון מאסק

הפגנה פרו־פלסטינית בטריניטי קולג' בדבלין, ביום שבת האחרון / צילום: Reuters, Mostafa Darwish

האוניברסיטה היוקרתית באירלנד שנכנעה למפגינים הפרו־פלסטינים

התקשורת בבריטניה דיווחה כי טריניטי קולג', המוסד האקדמי היוקרתי ביותר באירלנד, הודיע שיסיט השקעות מישראל, בתום משא ומתן עם מוחים פרו־פלסטיניים בקמפוס ● המפגינים השתלטו על הכניסה למכללה, המהווה אטרקציה תיירותית, ומנעו כניסה של תיירים ומבקרים לאתר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

זו מערכת הנשק שיצאה לאחרונה משימוש בצה"ל

כמה יו"רים מונו במפלגת הליכוד מאז קום המדינה, כיצד נקרא כלב הציד של אל השאול האדס ואיזה סרט מבוסס על ספרו של ג'וזף קונרד "לב המאפליה"? ● הטריוויה השבועית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

היישוב עלי ביהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון

לראשונה: בג"ץ חייב את המשטרה לחקור בנייה לא חוקית ביו"ש

בג"ץ קבע כי על משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בגין בנייה לא חוקית במאחז היובל, שנמצא ביישוב עלי ● ההכרעה בעתירה, שהוגשה על־ידי תנועת "שלום עכשיו", נדחתה מאז 2018, עקב הצהרת המדינה כי תוקם יחידת אכיפה ייעודית שתחקור חשדות לבנייה לא חוקית - שהקמתה בסוף בוטלה

ברוכים הבאים

להתעורר מול חיזבאללה: הכפר הבדואי שתושביו לא מוכנים לנטוש

בתחילת המלחמה פונו אנשי ערב אל-עראמשה מבתיהם, אך הקשיים הכלכליים והמנטליים גרמו להם לחזור לכפר, הסמוך לגבול לבנון ● הפחד אמנם קיים, אך מבחינתם אין אפשרות אחרת: "הגענו למצב שבו למשפחות אין כסף לקנות גלידה לילדים שלהן. כמה אפשר לשבת במלון?"

בית דיזנגוף, השבוע. ריק ועזוב / צילום: ניר וייס ודררו

על מצבו העגום של הבניין שבו הוכרזה עצמאות ישראל

כל מי שעובר בשדרות רוטשילד בתל אביב יכול לראות מה עלה בגורלו של הבניין האייקוני בו דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ● ההזנחה הפושעת של הבניין כמו מטאפורה למצב המדינה

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הדאו ננעל בעליות בשבוע הטוב ביותר מתחילת השנה

נעילה חיובית באירופה ● מדד הניקיי ננעל בעליות של 0.5%, בורסת שנחאי ננעלה ללא שינוי ממשי, ומדד שנזן ננעל בירידה של 0.6% ● מניית שירות אחסון הענן דרופבוקס עולה לאחר שאמש פרסמה דוחות שעלו על התחזיות ● אחרי שני רבעונים של צמיחה שלילית, התמ"ג הבריטי עלה

וולבו EX30 TWIN MOTOR / צילום: יח''צ

החל מ-234 אלף שקל: הרכב שמצליח לעורר סערה

רכב הפנאי החשמלי הקומפקטי של וולבו מצליח לשלב ביצועים רציניים מאוד עם טווח נסיעה שימושי ושלדה אירופית ● יש כמה מוזרויות בתא הנוסעים, אך החבילה הכוללת מרשימה מאוד

מטוס הריגול הבריטי ''Shadow R1'' / צילום: צילום מאתר חיל האוויר הבריטי

דיווח: מטוסי ריגול בריטיים אספו 1,000 שעות של צילום ברצועת עזה

לפי הפרסום באתר Declassified UK, במהלך גיחות האיסוף של חיל האוויר נאספו עד 1,000 שעות של צילומים מאז חודש דצמבר, ואלו נמשכות גם בימים האחרונים ● בין 132 החטופים שנמצאים בשבי חמאס מאז ה־7 יש שני אזרחים בריטים, והמשימות נובעות גם מהצורך לאתר אותם

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

אזעקות בדרום: 4 שיגורים חצו מרפיח לשטח ישראל

חמאס פרסם סרטון של החטוף נדב פופלוול • שני טילים נ"ט נורו לעבר מטולה וגרמו לנזק • צה"ל הורה לתושבי שכונות נוספות במזרח רפיח להתפנות • מחלקת המדינה של ארה"ב הגישה דוח ביקורתי לקונגרס שבו התייחסה לשימוש הישראלי בנשק אמריקני ולפיו "ייתכן שישראל השתמשה בו בניגוד לחוק הבין-לאומי" • עדכונים בולטים

הפגנה בירושלים נגד הקו הירוק / צילום: ap, Matt Rourke

התפרעויות נגד הקו הירוק: נזק של מאות מיליוני שקלים וחצי שנה עיכוב

בשבוע שעבר הוצתה מכונת קידוח בפרויקט ההקמה של הרכבת הקלה בבירה ● גורמים המעורבים בפרויקט חושדים כי היא הוצתה על ידי קומץ חרדים שמתנגדים להקמת הקו, וזה לא המקרה הראשון

''ספגטי'' טונה. כחולת סנפיר מיוון / צילום: אסף קרלה

אחת המסעדות הטובות בישראל שינתה גישה בגלל המלחמה - ובינתיים, זה כנראה משתלם

מסעדת העילית היפנית איי, שאיבדה טבח בנובה, נסגרה לכמה חודשים ● היא נפתחה מחדש נגישה יותר, תוך שמירה על עומק הטעמים והייחודיות

נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

ישראל מנעה מארדואן מרחב הכחשה, וטורקיה נסוגה מההקלות בסחר - בינתיים

משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל - אך הפרסומים בתקשורת הישראלית וההודעה החריפה של שר החוץ ישראל כ"ץ בנושא שברו את הכלים 

לוחמי צה''ל ברצועת עזה, השבוע

הותר לפרסום: ארבעה לוחמים נפלו בקרבות ברצועת עזה, ארבעה נוספים נפצעו קשה

באותו אירוע שבו נפלו הלוחמים, נפצעו קשה קצין ולוחם. בדרום הרצועה נפצעו קשה שני לוחמים נוספים • בקבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח • אזעקות הופעלו בבאר שבע ובגליל • זוהתה נפילה בבאר שבע, נזק נגרם לבית • עדכונים בולטים

טוקיו, יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הפד במלכוד: הריבית בארה"ב עלולה להחריב את הין היפני

מדיניות הריבית של הפד מייצאת את בעיותיה של ארה"ב ליפן, והין יורד למחיר שלא היה כמוהו זה 34 שנה ● יפן החלה לתמוך במטבע ובהיותה המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקאיות, היא עלולה לפנות למכירה מסיבית וללחוץ על הריבית בארה"ב עוד יותר כלפי מעלה ● הסחרור היפני מאיים על הכלכלות והשווקים הבינלאומיים

קיבוץ בארי אחרי הטבח. ''לתעד כשאנחנו עדיין בתוך האירוע'' / צילום: מיטל שטדלר

"יש ערך לכל חומר שנאסף, גם לעדויות ממצלמות הגוף של מחבלי הנוח'בה"

ד"ר רוני מיקל־אריאלי, היסטוריונית שמתמחה בשואה וברצח עם, הבינה היטב את חשיבות התיעוד מיד לאחר 7 באוקטובר, והביאה להקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה ● לדבריה "מכחישים יהיו, לא משנה מה נעשה. התיעוד יאפשר לספר את הסיפור שלנו"

סמוסות ב''טאלי'' / צילום: קאלו באבא

"תוך כמה שעות לא נשאר כלום": השף ההודי שמביא את פושקר לתל אביב

מבנה נטוש שהפך למתחם טיפולים מואר ומרגיע, גלריה שמציגה רישומים בטכניקת תפירה מיוחדת וחוויה קולינרית אותנטית שעכשיו גם תושבי תל אביב יכולים ליהנות ממנה ● פינוי יישובי הצפון גדע את מפעל חייהם של רבים ● עבור חלקם הוא יצר הזדמנות