הטכנולוגיה התקדמה - והחוק לעידוד השקעות הון יעבור מתיחת פנים

משרד הכלכלה והתעשייה, ורשות ההשקעות הפועלת תחתיו, גיבשו שורת תיקוני חקיקה בחוק לעידוד השקעות הון- כך נודע ל"גלובס". התיקונים בחוק כוללים בין היתר את הרחבת ההגדרה של חברות הביוטכנולוגיה שיוכלו ליהנות ממנו; הקלות ליזמים בכל הנוגע לפרק הזמן שבו יוכלו לממש את השקעותיהם; וקביעת זכאות להטבות מהמדינה על פי מחזורי הכנסה במטבע חוץ, ולא רק לפי שקלים.

החוק לעידוד השקעות הון מאפשר לחברות ולמפעלים ליהנות מהטבות מס משמעותיות וממענקים מיוחדים. החברות נדרשות לעמוד בקריטריונים קבועים: ראשית עליהן להיות תעשייתיות ולעמוד ביעדי יצוא מינימליים של 25% לפחות מהתוצרת, ועל כן החוק פונה לחברות מבוססות יותר מאשר לסטארט-אפים בראשית דרכם. חברות הפועלות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, או באזורי עדיפות לאומית, נהנות מהטבות מוגדלות במסגרת החוק - ועל כן הוא נחשב למרכזי בכל הנוגע לקידום התעשייה באזורים אלה (ראו פירוט ברשימה המצורפת).

ברשות ההשקעות ובמשרד הכלכלה גיבשו את התיקונים בעקבות עבודת מטה שנערכה בחודשים האחרונים, ומעריכים כי יותר מ-100 חברות שונות יושפעו מהם וייכנסו למעגל ההטבות. אלא שיישום התיקונים ייאלץ להמתין: עקב פיזור הכנסת ה-21 שבועות אחדים לאחר השבעתה, תיקוני החקיקה יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת הבאה - שתושבע לאחר הבחירות ב-17 בספטמבר.

ל"גלובס" נודע עוד כי לפי שעה תקציב רשות ההשקעות לא יוגדל בעקבות תיקוני החקיקה. זאת כיוון שתקציבה כבר גדל בהדרגה בשנים האחרונות: אם ב-2013 הוא עמד על כ-200 מיליון שקל, בשנים האחרונות הוא נע בין 800 מיליון למיליארד שקל. בשנה הנוכחית התקציב הוא 800 מיליון, עם אופציה להגדלה בעוד כ-180 מיליון, הטעון גם הוא את אישור ועדת הכספים החדשה לכשתושבע. עם זאת, לקראת 2020 ועל רקע התיקונים המבוקשים, הצפי הוא שייעשה ניסיון נוסף להגדלת תקציב זה.

יוצאים מגבולות התעשייה ה"קלאסית"

אחד מתיקוני החקיקה המרכזיים שמבקשת רשות ההשקעות נוגע לאופן שבו יוגדר ענף הביוטכנולוגיה, ובהתאם לכך החברות שעשויות ליהנות מהחוק. כיום, הגדרה זו מתייחסת רק לפעילויות הקשורות להפקת תרופות מתאים. ברשות מעוניינים שההגדרה תכלול גם פעילויות בתחומים הקשורים למדעי החיים, כמו דם טבורי, תאי גזע ועוד. גורמים במשרד הכלכלה אמרו ל"גלובס" כי הרחבת ההגדרה נועדה להתאים את מרחב הפעילות של רשות ההשקעות לצרכים העדכניים של המשק, וציינו כי בתהליך שותפה גם רשות החדשנות. גם תחום הרפואה הדיגיטלית יזכה להתייחסות בנוסח החוק החדש.

במקביל, רשות ההשקעות מתכוונת לאפשר תמיכה גם במפעלים העוסקים בשורת תחומים טכנולוגיים חמים שאינם רפואיים - ובהם רכב אוטונומי, פיתוח וייצור טכנולוגיות מציאות מדומה ומוגברת, בינה מלאכותית וביג דאטה. הכוונה היא לספק לחברות וליזמים בתחומים אלה גישה למענקים ולהטבות המס, על אף שהם לא נתפסים כ"תעשייתיים קלאסיים". בהצעה לתיקון החקיקה נכתב כי ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות מחייבת חשיבה על יצירת מסלולים מיוחדים לשירותים טכנולוגיים חדשניים.

תיקון אחר מתייחס למשך זמן הביצוע של תוכנית השקעות, שעל בסיסה מחליטה מינהלת הרשות אם להעניק לחברה מענק מתוקף החוק. כיום, חברה חייבת לממש את תכנית ההשקעה שאושרה במינהלת בתוך תקופה של חמש שנים, וכל חריגה מכך מעניקה לרשות את הזכות לנקוט סנקציות נגדה, לרבות ביטול זכאות למענקים.

על פי התיקון המתגבש, במצבים מסוימים תאפשר הרשות להאריך בשנה נוספת את מועד ביצוע התוכנית, ואף שנתיים אם מדובר ביוזמה להקמת מפעל חדש. הארכה כזו תינתן במקרים של עיכובים שמקורם אינו בחברה, אלא בביורוקרטיה מצד רשויות המדינה - כמו סחבת בקבלת היתרי בנייה ואישורים להקצאת קרקעות, עיכובים בהסכמי פיתוח עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עיכובים בקבלת אישורים וטרינריים ושירותי הכבאות, או דרישות מיגון מיוחדות מצד פיקוד העורף. על רקע אי-היציבות הביטחונית, גם יזמים שנפגעו כתוצאה מהכרזת מצב מיוחד בעורף יוכלו לקבל ארכה.

תיקון נוסף צפוי להקל משמעותית על יזמים המבקשים להקים מפעלים באזור התעשייה הדרומי באשקלון וביישוב אודם שברמת הגולן. הגישה לכלים שמעמיד החוק מתאפשרת כאשר מדובר ביישוב שקיבל דירוג סוציו-אקונומי נמוך (1 עד 4) מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואשקלון מדורגת 5, אך כעת הוחלט כי יש מקום להחרגה - על רקע מקרים בעבר שבהם ניסיונות השקעה בעיר עלו על שרטון. באודם קיימת בעיה ביורוקרטית של הקצאות קרקע לפתיחת מפעלים, וברשות ההשקעות מאמינים כי באמצעות הכנסת אזור זה לתחולת החוק ניתן יהיה לפתור אותה.

לאחר כניסת התיקונים לתוקף, תוכל רשות ההשקעות למדוד את ההכנסות של חברות במסגרת בדיקת זכאותן למענק על פי המטבע העיקרי שבו הן מקיימות את עסקיהן, כמו דולר או אירו, ולא רק על פי השקל. בכך מבקשת הרשות להתמודד עם בעיות של שחיקת שער החליפין: בעבר מפעלים וחברות לא עמדו בתנאי הזכאות משום שביצועיהן נמדדו בשקלים - בשעה שהכנסותיהן נרשמו בדולר או באירו.

76 תיקונים בחוק לאורך השנים

את עבודת המטה שקדמה לגיבוש תיקון החוק הובילו שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, ומנהל רשות ההשקעות, נחום איצקוביץ. בשיחה עם "גלובס" אמר כהן: "תיקוני החקיקה שמוצעים מתבקשים בעקבות השינויים הטכנולוגיים שחלו במהלך השנים האחרונות. בזכות תיקונים אלה, החוק יאפשר ליותר חברות ומפעלים לזכות במענקים שיתרמו לפיתוח התעשייה, החדשנות והכלכלה הישראלית - בדגש על פיתוח ויצירה של משרות איכותיות בפריפריה".

"שינויי החקיקה מתבקשים ונדרשים, כי אסור שהחוק לעידוד השקעות הון יקפא על שמריו ולא יתאים את עצמו לשינויים שחלים בתעשייה ובשווקים התחרותיים הבינלאומיים", הוסיף איצקוביץ, "התיקונים שהובלנו בחוק לפני שנתיים הובילו לכך שכ-100 חברות נוספות עמדו בתנאיו וקיבלו הטבות מס ומענקים. גם התיקונים המוצעים כעת יכניסו סדר גודל כזה של חברות לתחולתו".

החוק לעידוד השקעות הון נחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת ומאז נעשו בו 76 תיקונים, האחרון שבהם ב-2017. אז מינהלת רשות ההשקעות עדכנה בו היבטים הקשורים לקניין רוחני של חברות והקלה על יצואנים עקיפים - באופן שגם רכיב המיוצר בידי יצרן אחד ומשתלב במוצר הסופי של חברה מייצאת, יקבל הכרה כמוצר ליצוא מתוקף החוק.