הצעת מנהיג ש"ס ח"כ אריה דרעי להעלות את שכר המינימום ב-1,000 שקל נוספים, ל-6,300 שקל לחודש, נוגעת באחד הנושאים הבוערים ביותר כיום בישראל ובעולם כולו.
בארה"ב, שלטה שנים רבות בזרם המרכזי תפיסה שלפיה העלאת שכר מינימום פוגעת בראש ובראשונה בעובדים עצמם, משום שהיא מגבירה את האבטלה. אולם בתקופה האחרונה מורגש כרסום של ממש בגישה הזו, שבא לידי ביטוי בין היתר בדוח של הקונגרס שקבע כי העלאת שכר המינימום בארה"ב מ-7.25 דולר לשעת עבודה, בהדרגה עד 15 דולר לשעה עד 2025 לא רק שתוציא 1.3 מיליון אמריקאים ממעגל העוני ותסייע ל-27 מיליון שכירים עניים - אלא תביא לצמצום באבטלה ולא לגידול בה.
ג'ארד ברנשטיין, מי שהיה יועצו הכלכלי של ג'ו ביידן סגן נשיא ארה"ב בתקופת ברק אובמה ושם מוביל במירוץ למועמדות הדמוקרטים בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב, הגדיר את התפיסה הישנה "טעות ענקית שהשלכותיה ארוכות-טווח".
בישראל שוררת הסכמה רחבה לגבי הצלחת המהלך להעלאת שכר המינימום - ואפשר לראות זאת לפי אורך רשימת הטענים לקרדיט עליו, החל מיו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן (בצדק) דרך שר האוצר משה כחלון ודרעי עצמו (פחות בצדק). בין 2012-2018 עלה שכר המינימום בישראל מ-4,100 ל-5,300 שקל לחודש, כשבמקביל שיעור האבטלה הלך וירד. העלאת שכר המינימום הניעה שני תהליכים מרכזיים נוספים: עליית השכר בכלל המשק בקצב שנתי של 3%-4%, אחרי קיפאון של מעל עשור; וצמצום משמעותי במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות. ישראל מדורגת כיום במקום ה-12 במדד, לאחר שדורגה כבר במקום השני בין המדינות המפותחות ברמת אי-השוויון.
העלאת שכר עלולה להתגלגל לצרכן
ומה לגבי ההמשך? כלכלנים כמו פרופ' עומר מואב ממכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה נזהרים מלהביע עמדה חד-משמעית בעד או נגד, אך מצביעים על מקורות סיכון אפשריים. לדבריו של מואב, "קיימות בשוק העבודה מגבלות שפוגעות בתחרות על עובדים, בעיקר עובדים בעלי כושר השתכרות נמוך, ולכן לשכר מינימום מתון יש חשיבות מסוימת".
מואב מוסיף כי "שכר מינימום מתון יכול לשפר את מצבו של העובד החלש מבלי לפגוע בתעסוקה, אך המחקר הכלכלי מוצא בצורה ברורה שהעלאת שכר המינימום במגזר הפרטי מתגלגלת רובה ככולה להעלאת מחירי המוצרים והשירותים". מואב לא מוצא הגיון כלכלי העלאה נוספת של שכר המינימום כפי שמציע דרעי, ורואה בהצעתו לא יותר מתעמולת בחירות.
טיעונים נוספים שאפשר למצוא נגד העלאת שכר מינימום, הם שהעלאת השכר מתמרצת מעסיקים לחפש פתרונות עוקפי-חוק כמו תשלום "בשחור" לעובדים, ללא מתן זכויות סוציאליות והעסקת עובדים במצג-שווא של קבלנים או פרילנסרים.
יוזמה אחרת שכבר זכתה לתמיכת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון - ועשויה לקבל תמיכה רבה יותר - היא להחריג את העובדים הזרים המועסקים בחקלאות ובסיעוד מתחולת חוק שכר המינימום, ולסווג אותו כזכות המוקנית לאזרחי ישראל בלבד.
מנגד העלה אבי ניסנקורן את הטיעון הכלכלי המעניין הבא: ככל שעלויות כוח-האדם יהיו יקרות יותר, כך יגדל התמריץ למעסיקים להשקיע במיכון ובחדשנות טכנולוגית. מה שמחזק את הטיעון של ניסנקורן היא העובדה שבעיית הפריון הנמוך חריפה במיוחד בסקטורים שנוהגים לשלם לעובדיהם שכר מינימום: מלונאות, קייטרינג וענף הבניין.
"עובד מתוגמל הוא עובד יעיל"
גורמי התעסוקה מעדיפים להדגיש את המשמעות החברתית החשובה של העלאת שכר המינימום. "במחקרים שערכנו, רוב העובדים (72%) הצביעו על שכר כפרמטר החשוב ביותר במקום העבודה", אומרת עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס. "ברור לכולם שעובד מתוגמל הוא עובד יעיל". טיעון נוסף שמעלה בוימפלד, שיש לו גם הגיון מקרו כלכלי הוא שהעלאת שכר המינימום יכולה לתמרץ יציאה לעבודה: "לוחות המודעות מלאים במקצועות כלליים ולא מקצועיים, שבהם לעובדים אין צורך בהשכלה או ידע, אין בהם אופק קידום והם מתוגמלים בשכר זעום. אנחנו נמצאים בשוק של עוני ולא של אבטלה. אז מה שווה העלייה בתעסוקה, אם רוב האוכלוסייה מרוויחה שכר מינימום?"
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור תומך ביוזמה. "חשוב להעלות את שכר המינימום", הוא אומר ל"גלובס" "כי יוקר המחיה לא מאפשר לאנשים רבים מידי לחיות בכבוד. יחד עם זאת, חשוב לעשות זאת במשורה, אחרת תהיה לזה השפעה הרסנית על שוק התעסוקה. העלאת שכר המינימום לא יכולה לעמוד בפני עצמה, אם לא משתלבים בה כלים אשר יעלו את הפריון במשק". גראור מציע, לפיכך, הגדלת התקציבים להכשרה מקצועית שתשפר את כישוריהם של העובדים ברמות השכר הנמוכות.
עיקרי המצע הכלכלי החדש של ש"ס
■ הקמת רשות ממשלתית למלחמה בעוני
■ חינוך חינם מגיל אפס לתושבי שכונות ויישובי מצוקה (פעוטונים ומעונות יום)
■ העלאת שכר המינימום ב-1,000 שקל במהלך הקדנציה
■ הנחות נוספות במים ובחשמל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
