דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ירדו, ההפקדות לקרנות ההשתלמות גדלו: אלה המובילות בדירוג התשואות

בסיכומה של 2020 מתברר כי דמי הניהול בפנסיה החדשה, בגמל לתגמולים ובהשתלמות צמחו בשיעור נמוך משיעור צמיחת השוק, וחלקם מהצבירה הממוצעת נחתך ל-0.49% • המשבר הכלכלי לא פגע בהפקדות לקרנות ההשתלמות, שגדלו ב-4% • ומי הובילו את דירוג התשואות בהשתלמות?

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק
שכר כפול / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשנת 2020 שילמו העמיתים בקרנות הפנסיה החדשות, בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות, דמי ניהול בהיקף כולל של כ-4.74 מיליארד שקל, שזרמו לגופים המנהלים. מדובר בעשרות רבות של גופים שניהלו בסוף השנה החולפת סך כולל של כ-1.01 טריליון שקל. אלו מהווים חלק משמעותי מעולם החיסכון לטווח ארוך "התחרותי", שהציבור הרחב יכול להצטרף אליו ולצאת ממנו בחופשיות, מרובו לפחות.

מעיבוד נתוני אתרי הגמל נט והפנסיה נט שמפעילים האוצר ורשות שוק ההון, עולה כי בסיכומה של 2020, דמי הניהול השקליים ששילם הציבור שכספו מנוהל בקרנות הפנסיה החדשות, בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות, תפחו בכ-7.2% ביחס למה ששולם ב-2019. למעשה, התשלום הכולל עבור ניהול החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי באפיקים האמורים גדל משנה לשנה.

אבל הגידול בתשלום הכולל עבור דמי הניהול נמוך במידה משמעותית משיעור הגידול של האפיקים הללו, כך שבפועל מדובר על מגמת הוזלה ברורה ועקבית בעלות החיסכון לטווח ארוך, בדגש על מחיר החיסכון בקרנות הפנסיה החדשות.

למה הכוונה? ב-2020 צמח היקף הנכסים שבניהול קופות הגמל לתגמולים, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה החדשות (המקיפות והכלליות) בכ-11%, כשהיקפי ההפקדות לגופים הללו תפחו בכ-3.5%. לשני מספרים אלה חשיבות רבה וזאת מאחר שדמי הניהול נגבים הן מהנכסים הצבורים והן מההפקדות.

כך, עיבוד גלובס לנתוני הגמל נט והפנסיה נט מעלה כי סך דמי הניהול שגבו הגופים המנהלים בשלושת אפיקי החיסכון לטווח ארוך האמורים בשנה שעברה, הן מההפקדות והן מהצבירה, היווה כ-0.49% מסך הנכסים הצבורים בממוצע שנתי. כך, בשל הגידול בשוק כולו, הרי שדמי הניהול מההפקדות ומהצבירה יחדיו כשיעור מהצבירה השנתית הממוצעת, ירדו ב-6% ב-2020. זאת, בהמשך לירידה בשיעור דומה שחלה גם ב-2019 ובדומה לשיעור הירידה הממוצע בעלות החיסכון באפיקים הללו בכל אחת מהשנים מאז 2011.

 
  

ואולם, בחינה לעומק מגלה כי עיקר הירידה נזקף לקיטון במחירי החיסכון בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות. זה קורה בעיקר אגב רפורמה שהובילו רשות שוק ההון והאוצר כבר ב-2016, כשבחרו בקרנות פנסיה "ברירת מחדל", שהתחייבו לגבות מחיר נמוך מכל הציבור בישראל.

מעיבוד גלובס לנתוני הפנסיה נט עולה, כי ב-2020 גבו קרנות הפנסיה דמי ניהול מהצבירה ומההפקדות בשיעור שהיווה יחדיו כ-0.39% מהצבירה הממוצעת בקרנות הללו. זאת לעומת שיעור ממוצע של 0.46% ב-2019 ושל 1.01% בשנת 2011.

באותו זמן, שיעור דמי הניהול בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות ירד מ-0.95% ו-0.8%, ב-2011, ל-0.57% ו-0.58% ב-2020, בהתאמה. יחד עם זאת, בגמל לתגמולים נראה כי השוק הגיע לנקודה שממנה הוא לא יורד כבר שנתיים, כשבקרנות ההשתלמות מדובר בירידה בשיעור קליל מאוד, מ-0.6% ב-2018 ל-0.59% ב-2017 ול-0.58% ב-2020.

 
  

בביטוחי החיים עם רכיב חיסכון, שהרכיב המרכזי בהן מוכר לא אחת כ"ביטוחי המנהלים" או "הפוליסות המשתתפות ברווחים", קשה לאמוד את היקף דמי הניהול, הגם שמדובר באפיק יקר יותר, כשככל הנראה דמי הניהול שנגבו בפוליסות הללו, הן מהפרמיה והן מהנכסים הצבורים, מהווים לרוב הרבה יותר מ-1% ואף מ-1.5% מהצבירה.

גידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות ב-2020

השוק השני הכי צומח בתחומי החיסכון לטווח ארוך המרכזיים הוא זה של קרנות ההשתלמות, שהצבירה בו בסוף 2020 הייתה גבוהה בכ-9% מזו שהייתה בו בסוף 2019. הגידול כאמור קרה בעקבות תשואה נומינלית ברוטו חיובית, בשיעור ממוצע של כ-4.8%, ובעקבות הפקדות בהיקף של כ-26.6 מיליארד שקל שזרמו לקרנות הללו בשנה שעברה.

אגב זאת, למרות המשבר החריף שנוצר בשל התפרצות וירוס הקורונה, ושהשפיע מאוד על התעסוקה, הרי שההפקדות לקרנות ההשתלמות ב-2020 היו גבוהות בכ-4.4% מההפקדות שזרמו לקרנות ב-2019. אומנם מדובר על ירידה בקצב הגידול בהפקדות ביחס למה שנרשם ב-2019, אבל עדיין מדובר בגידול בשנה של משבר יוצא דופן, שבמסגרתו הוצאו ישראלים רבים לחל"ת או אף פוטרו, ועצמאים רבים איבדו את מקור הכנסתם.

לכן, הגידול בהפקדות גם ב-2020 מעיד על כך שכנראה רוב אלה שנפגעו ממשבר הקורונה לא נמנים עם האוכלוסיות החזקות יותר, אלה שנהנות מקרנות השתלמות מהמעסיקים (ובראשם עובדי המדינה), אלא על שכבות חלשות יותר בסולם התעסוקה בישראל.

בראש: מיטב דש, אלטשולר שחם ומור

התשואה החיובית הממוצעת של קרנות ההשתלמות מאפיינת את כל קרנות ההשתלמות הכלליות העיקריות, שפתוחות לכלל הציבור ושמנהלות מעל חצי מיליארד שקל, ושמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח.

בראש הטבלה ניצבת קרן ההשתלמות של מור, שכמו בגמל לתגמולים נהנית מאוד מכל היתרונות לקוטן שהיו לה בתחילת השנה ובמהלכה, ושכנראה יעומעמו בעתיד לאור הצמיחה החדה בנכסי הקרן.

כך, במקום השני בטבלת התשואות בהשתלמות, בסביבה שכנראה יותר מייצגת מבחינת התשואות, מוליכה בראש אלטשולר שחם כללי ב', ואחריה שתי הקרנות של מיטב דש. עוד בולטות לחיוב הקרנות של הפניקס, שתחת השם של בית ההשקעות של הקבוצה - אקסלנס, ושל כלל ביטוח.

בבחינת התשואות בקרנות ההשתלמות המנייתיות עולה כי מור היא המובילה בשנה חיובית ותנודתית מאוד בתחום האקוויטי, ואחריה, ומעל כל היתר, הקרן המנייתית של אנליסט, כשבמקום השלישי ניצבת הקרן של מיטב דש.

יש עוד גופים שבלטו בשנה החולפת בתשואות בשוק ההשתלמות, והם כמה מהגופים הענפיים והמפעליים, שלא פתוחים לכלל הציבור, ולא נמצאים ב"משחק" השיווקי, ובראשם קרן ההשתלמות מינהל, שהציגה תשואה שנתית של 8.4% - שנייה רק למור.