באירופה הן כבר הפכו למציאות: בדיקות הקורונה המהירות חוזרות לשולחן

עד גל הקורונה הרביעי, השימוש בבדיקות קורונה מהירות ככלי לשליטה במחלה היה מוגבל. ראינו אותו בעיקר בכניסה ל"איים הירוקים" אילת וים המלח, וגם בכניסה לאירועים, אם כי היישום שלהם בהקשר הזה היה יחסית מינימלי. כעת, נראה כי הבדיקות המהירות ייכנסו לשימוש נרחב יותר והשאלה היא: מה הציפיות מהבדיקות והאם הן יכולות לממש אותן?

למה עכשיו? כלי נוסף לאיתור חולים

ישנן כמה סיבות שהבדיקות המהירות עולות שוב לדיון. הראשונה היא המלצת קבינט המומחים שמייעץ לממשלה, לפיה יש להשתמש בבדיקות הללו כתחליף לבידוד בקרב ילדים בבתי הספר. כלומר, כאשר ילד בגיל בית הספר היסודי או הגן מאומת במסגרת חינוכית, אפשר יהיה לבצע בדיקות מהירות לנחשפים אליו בכל יום במשך שבוע, כתחליף לבידוד. מי שיימצא שלילי, ימשיך ללמוד.

סיבה שנייה היא שהבדיקות המהירות הן כעת חלק מהתו הירוק. כיום מתחסנים ומחלימים ומי שהציגו בדיקת PCR שלילית בת פחות מ-72 שעות יכולים להיכנס למתחמים המחייבים תו ירוק. מהשבוע, גם מי שהציגו בדיקה מהירה שלילית בת פחות מ-24 שעות יוכלו לעשות זאת.

שינוי נוסף הוא השקתן של הבדיקות המהירות הביתיות. עד היום משרד הבריאות היסס האם לאפשר שיווק של בדיקות מהירות הנרכשות בבתי המרקחת, מתוך רצון לקבל תמונה מלאה לגבי מספר המאומתים במדינה. אולם, הוחלט כי לאור העובדה שהבדיקות הללו מבוקשות על ידי הצרכנים ומשום שהן נפוצות במדינות אחרות, ויכולות גם להיות כלי משמעותית בניהול שגרה לצד המגיפה, הן יותרו לשיווק. עם זאת, הן לא ייחשבו לבדיקה רשמית שמאפשרת כניסה למתחם מוגבל.

מידת האמינות: מדויקות באיתור בריאים  

המאפיין של בדיקות מהירות הוא שהן די טובות בלגלות אם אדם באמת אין לו קורונה, כלומר שהוא שלילי. לדברי אופיר קליין, מנכ"ל חברת הציוד הרפואי והדיאגנוסטיקה BD בישראל, אצל מי שאינו חולה - כמעט ולא מתקבלת תוצאה חיובית מוטעית. הבעיה הגדולה יותר היא בזיהוי החיוביים: אלה מזוהים ב-86%-92%, כלומר על כל 100 חיוביים שיבדקו בכניסה לאירוע, 8-14 יקבלו תשובה שהם אינם חולים, ויכנסו.

להגנת הבדיקות המהירות יש לציין, כי הנבדקים שהיא טועה לגביהם ולא מזהה כחיוביים, הם לרוב בעלי עומס ויראלי נמוך יותר, ולכן אולי מדבקים פחות יחסית לחיוביים אחרים. כמו כן יש לציין, כי בדיקה מהירה מלפני 24 שעות עשויה לתת תוצאה אמינה יותר מבדיקת PCR, שהיא אמינה יותר בבסיס, אבל בוצעה לפני 72 שעות ומאז הייתה הזדמנות נוספת להידבק.

אבל, בהינתן המספרים האלה, הבדיקה המהירה לא מסירה סיכון מהאירוע או מהיחיד המשתתף בו. היא רק מקטינה את המספרים ברמת האוכלוסייה.

קליין: "הבדיקות שהגיעו לשוק הישראלי הן חמש-שש בדיקות מבין עשרות בדיקות שקיימות בעולם. משרד הבריאות היה סלקטיבי ובחר את הטובות והמדויקות מבין הבדיקות העולמיות. על פי מאמר בכתב העת 'לנסט', שבדק בדיקות מהירות מובילות בשוק, לאו דווקא את שלנו, נמצאו ביצועים שעל פי כתב העת מעמידים את הבדיקות הללו בשורה אחת עם בדיקות ה-PCR ככלי לשליטה במגיפה".

הביקוש לבדיקות המהירות המוצעות היום בסניפי ביקור רופא ובטרם, מעיד על העניין של הציבור. שגיא יניב, מנהל השיווק והמכירות בסופיה ישראל מקבוצת רימיפארם המשווקת את בדיקת סופיה של חברת קווידל, הנפוצה כיום ביותר בארץ, מציין כי עם החלת "התו השמח", שמאפשר החלפה של בדיקות PCR במהירות, חלה עלייה של כ-30% בביקוש לבדיקות מהירות שניתן לבצע בתשלום בחברת ביקור רופא. קליין אומר כי גם בבטרם, שם ניתן לבצע בדיקות מהירות של BD, הביקוש גבוה.

  

בדיקות ביתיות: בעיית תפעול ודיווח

ד"ר נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אומר כי: "הייתי מבדיל בין בדיקה שמבצע גוף מסודר כמו קופת חולים או מד"א, וממומנת על ידי המדינה, לבין הבדיקה בבית. הבדיקה הרשמית היא כלי טוב להפחית את קצב ההידבקות, תוך שמירה על המשק ומערכת החינוך פתוחים".

"באשר לבדיקות ביתיות", אומר דבידוביץ', "זה מאוד בעייתי מבחינת האמינות והדיווח. חלק מן הנבדקים יטעו באופן ביצוע הבדיקה ויש גם חשש לדיווח לא אמין. לכן אנחנו מתייחסים אליהם בתור 'Nice To Have'. אלה בדיקות שיכולות להעלות את המודעות, לאפשר לאדם להרגיש בטוח יותר בנסיבות שבהן הוא אולי לא היה הולך לבדיקה, נניח לפני פגישה עם אדם בסיכון. אי אפשר למנוע את זה מאנשים שרוצים. אבל כדי לומר באופן רשמי אם אותו אדם שלילי או חיובי, צריך PCR".

אם אני הולכת עכשיו לאירוע שבו יש בדיקות מהירות בכניסה, אני לא באמת יכולה להיות רגועה.
"אם את גם מחוסנת וגם שומרת על ריחוק חברתי, אז זה מוסיף עוד נדבך של הגנה. לא צריך להסתכל על זה כ-0 או 1".

דוד פפו, יו"ר ארגון הרוקחים הפרטיים, מעריך כי הבדיקות המהירות יהיו בבתי המרקחת לרכישה פרטית עד סוף השבוע או תחילת השבוע הבא, כתלות באישור שייתן משרד הבריאות ליבואנים להתחיל לשווקם. המחיר יהיה כמה עשרות שקלים.

"הבדיקות מאוד פשוטות לשימוש", אומר פפו. "אני רואה בזה נרמול חיי היומיום בצל המגיפה. אולי במשרד שבו ביקשו עד היום ממי שמגיע פיזית למתחם בדיקה שלילית פעם בשבועיים, יבקשו עכשיו בדיקה מהירה פעמיים בשבוע. אפילו אם הבדיקה קצת פחות מדוייקת, זו התנהלות אחרת שנותנת יותר ביטחון".

גם אם אנשים מבצעים בעצמם את הבדיקה?
"יש אינטרס לבנאדם לבוא עם קורונה לעבודה? אם הוא כזה תחמן יש לו כל מיני דרכים אחרים לתחמן".

באירופה הבדיקות המהירות הן המציאות היומיומית

אירופה מהמרת כבר חודשים ארוכים על בדיקות מהירות כאמצעי לצמצום התפשטות מגיפת הקורונה. לא מדובר בבדיקות ביתיות, אלא בבדיקות אנטיגן מהירות המעניקות תוצאות בתוך 15-30 דקות, שיצאו לשוק בספטמבר האחרון ושמוצעות לרוב בחינם. הן מופעלות לצד בדיקות ה-PCR המדויקות אך האטיות יותר, והן חלק מרכזי מהאסטרטגיה האירופית למניעת תחלואה.

בגרמניה, למשל, בדיקות מהירות מבוצעות בחנויות, במרכזים רפואיים, בחללים מסחריים, באוהלים ובכל מקום שקיבל אישור לבצע אותן על ידי התחייבות למעקב אחרי הפרוטוקול הרפואי המתאים. עובדים, האמורים להיות מוכשרים בנטילת דגימות באמצעות מטוש, מבצעים אותן והתוצאות מתקבלות במהירות באמצעות הדואר האלקטרוני.

בעבור מי שלא חוסנו, למשל, כל כניסה בברלין לבית עסק, מסעדה או ביקור במוזיאון מחויבים בהצגת בדיקה מהירה שלילית עדכנית (לרוב עד 24 שעות). אלפי מקומות לבדיקות מהירות צצו אד-הוק ברחובות הערים וברחבי גרמניה. לצורך טיסה או תיירות, עם זאת, לרוב צריך להציג בדיקות PCR.

במקביל, מתקיימות במדינות רבות באירופה כמו צרפת, גרמניה ואוסטריה בדיקות מהירות המוניות לתלמידים באופן מאורגן בבתי הספר. חלק מהילדים בודקים את עצמם באמצעות מטושים תחת פיקוח המורה פעם או פעמיים בשבוע, חלק מגרגרים רוק בעבור בדיקות PCR, ולקראת פתיחת שנת הלימודים בשבועות הקרובים כבר הבהירו הרשויות כי בדיקות אלה יהיו חלק מהשגרה של שכבות הגיל הנמוכות, שטרם התחסנו.

למעשה, בשם החופש האירופי שלא להתחסן, תשתית הבדיקות המהירות היא זו שמחליפה את החיסונים. מי שאינו רוצה להתחסן, אבל עדיין מעוניין לבצע קניות במרכזי קניות, ללכת לתיאטרון או להיכנס לקונצרט צריך לבצע בדיקה מהירה עדכנית.

בצרפת, שהיתה שיאנית הבדיקות המהירות כבר מתחילת החורף האחרון, התקנות החדשות שעברו בסוף השבוע מבטלות את הסבסוד שהוענק עד כה לבדיקות אלו, ומספטמבר יתבקשו כל מי שצריכים לעשות אותן לשלם לפחות 50 אירו בעבורן. הצעד נועד לעודד התחסנות.

בגרמניה, הבדיקות הללו עדיין ניתנות בחינם לתושבים, וממומנות על ידי הרשויות. אך למעשה, השימוש בהן עומד במרכז חקירה של הרשויות, אחרי שהתגלו כשלים רחבים בפיקוח עליהן - מרכזי בדיקה עצמאיים רשאים לדווח על מספר הנבדקים אצלם ללא כל בקרה, והתגלו מקרים רבים של "ניפוח" הנבדקים במטרה לקבל כספים במרמה. כל מרכז מקבל בין 12 ל-16 אירו עבור הבדיקה, שעלותה במקרים רבים אירו או שניים.

בנוגע לבדיקות ביתיות, התקנות באירופה שונות ממדינה למדינה. ניתן לקנות אותן בבתי מרקחת או באמצעות האינטרנט. בבריטניה, למשל, כל עובד סופרמרקט, שוטר, אנשי תובלה ו"תפקידי מפתח" אחרים יצטרכו לבדוק את עצמם מדי יום בבדיקה מהירה, על מנת להימנע מבידוד במקרה שאינם מחוסנים ושהם נדרשים לבידוד. בגרמניה חברות מסוימות מחייבות את העובדים לבצע באופן יומי בדיקה עצמאית.

לגבי שאלת היעילות של הבדיקות המהירות קשה לקבל תשובה חד-משמעית. התפיסה המקובלת היא שהרגישות שלהן נמוכה יותר, וכי יש להפגין תסמינים על מנת לקבל תוצאה חיובית. הסוכנות האירופית לבקרת מחלה פסקה בחודש שעבר כי הן "יכולות להיות כלי יעיל במאבק בהתפשטות הקורונה", במיוחד במקומות עבודה. אך העובדה כי הן נכנסו לשימוש במקביל לעלייה במספר המחוסנים ולעונת הקיץ מקשה להכריע אם הן היוו "שינוי כיוון" משמעותי במאבק במגיפת הקורונה.