"מחירי הגז צפויים להישאר גבוהים בשנתיים הקרובות"

"בשנתיים הקרובות נראה את מחירי הגז נשארים ברמתם הגבוהה, וזאת כי הביקוש לגז עולה על ההיצע", כך אומרת ל"גלובס" ג'ינה כהן, מומחית לנושא אנרגיה ויועצת לחברות אנרגיה ולגופים בינלאומיים בנושא שוק הגז העולמי. להערכתה של כהן, גידול משמעותי בהיצע הגז צפוי רק לקראת אמצע העשור הנוכחי.

מחירי הגז בבורסות אירופה הגיעו בסוף השבוע האחרון ל-30 דולר ליחידת חום וזאת לאחר שכבר חצו את קו ה-40 דולרים - שיא של כל הזמנים שנרשם בתחילת החודש.

מהם הגורמים למשבר הנוכחי?

לדברי כהן, "מדובר בסערה מושלמת. היה שילוב של מספר גורמים, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש, שיצרו את הפער שהוביל לעליית המחירים".

"בצד ההיצע מדובר קודם כל בתנאי מזג אוויר קיצוניים שפגעו בתפוקה. הוריקן במפרץ מקסיקו, בצורת בדרום אמריקה, ירידה בתפוקת החשמל מנהרות בסין ובנורבגיה ורוחות מאוד חלשות, בעוצמה של 50% משנת 2020, שפגעו בייצור החשמל של טורבינות רוח. בנוסף הייתה סדרת תקלות לא צפויות ושריפות בתשתיות גז בנורבגיה וברוסיה".

"גורם משמעותי נוסף היה תת-השקעה מצד המפיקים, שעדיין לא התאוששו מהשפל במחירים בשיא מגפת הקורונה, בה הביקוש צנח והם נתקעו עם עודפי גז גדולים", אומרת כהן, ומוסיפה: "באפריל 2020 למשל מחירי ה-HUB המרכזי באירופה, ה-TTF, צנחו ל-1.84 דולר ליחידת חום ופחות משלושה דולר באסיה. זו תעשייה עתירת הון ונדרש לה זמן להגדיל את התפוקה כדי להדביק את הביקושים. תת-ההשקעה הזו התבטאה בירידה בתפוקת שדות גז באירופה כמו השדות בים הצפוני. רמות המלאים באירופה ירדו ל-16% מתחת לממוצע הרב-שנתי".

"בצד הביקוש ראינו התאוששות חזקה בפעילות הכלכלית שהתבטאה בצמיחה של 6% בכלכלה העולמית מתחילת השנה, לצד מזג אוויר קריר באירופה ובארה"ב שהגדיל את הביקושים לגז לחימום בתים. סין ודרום קוריאה הגדילו מאוד ביקושים ובסה"כ הביקוש העולמי לגז טבעי נוזלי (LNG) גדל בתוך זמן קצר ב-5%".

"בסין נוצר מחסור בפחם בעקבות איסור על ייבוא מאוסטרליה ותקלות באספקה ממונגוליה - מה שהגדיל עוד יותר את הביקוש לגז".

הפעילים והארגונים הסביבתיים הכריזו מלחמה על הגז בגלל שהוא פולט גזי חממה הרסניים שמאיצים את התחממות כדור הארץ. האם המאבק שלהם הצליח לפגוע בהיצע הנוכחי?
"הירוקים עשו הכל כדי לצמצם ולחנוק פיננסית את תעשיית הנפט והגז - והם הצליחו במידה מסוימת", היא טוענת. "ראינו ירידה בנכונות של בנקים וגופים פיננסיים להעניק אשראי לתעשייה, על-רקע המאבק הסביבתי. לי אין ספק שהמאבק הזה תרם למחסור באנרגיה ולהחמרת הפגיעה בסביבה כתוצאה מהגברת השימוש בדלקים הכי מזהמים - כמו פחם ואפילו נפט, כי כרגע הנפט יותר זול באירופה מהגז הטבעי. חייבים להבין שאם העולם הולך לעתיד של אפס פליטות פחמן - זה יחייב השקעות עתק שיבואו לידי ביטוי בהתייקרות של מחירי האנרגיה".

אפשר לטעון שגם חברות אנרגיה שמיהרו לחלק את הרווחים שלהן בצורת דיבידנדים במקום להשקיע בפיתוח תשתיות - נושאות חלק באחריות למשבר. אולי יש לדעתך מקום להתערבות רגולטורית שתאסור על מפיקי גז לחלק דיבידנדים - לתקופת המשבר - כדי לתמרץ אותם להפנות את כל הרווחים להשקעות בפיתוח תשתיות הגז?
"בעבר חברות הנפט והגז התמקדו בחידוש והגדלת הרזרבות, אבל אחרי ההפסדים הכבדים (של 2020) היה עליהן לחץ כבד מהמשקיעים שרצו לראות תשואה על ההשקעה שלהם. רגולציית יתר עלולה לחנוק את התעשייה. אני חושבת שעדיף שהחברות ימצאו בעצמן מהי נקודת האיזון הנכונה בין השקעות בתפוקה לבין הצורך למשוך משקיעים".

האם הייתה זו טעות מצד מדינות אירופה להסתמך על צינור נורדסטרים 2 כמקור אמין וזול לאספקת גז?
"האירופאים לא נתנו אמון בפרויקט הזה ועשו ככל יכולתם לעכב אותו, בעזרת ארה"ב. אבל צריך לזכור שלרוסיה יש 12 קווי הולכת גז לאירופה והיא מספקת 40% מצריכת הגז של היבשת. הרוסים סרבו להגדיל את אספקת הגז מעבר למחוייבות החוזית שלהם כדי להפעיל לחץ על האירופים להתחיל בהזרמת הגז מנורדסטרים 2 ולהחריג אותו מהרגולציה שמחייבת לתת גישה לצדדים שלישיים".

מבחינה מסחרית ראינו בשנים האחרונות שינויים גדולים - צמצום ההצמדה של מחיר הגז לנפט באירופה. כיצד זה השפיע במשבר הנוכחי?
"בשנים האחרונות היה לחץ כבד של הרגולטור האירופי על הרוסים לנתק את ההצמדה של מחיר הגז למחיר הנפט - כחלק מהדרישה ל'מחירי שוק חופשי'. האירופים האמינו שעדיף שמחירי הגז ייקבעו בזירות מסחר או בבורסות שבהן המסחר מתנהל בשקיפות".

"אם עד 2008 כמעט כל הגז שגזפרום (מונופול הגז הרוסי) סיפקה לאירופה היה במחירים צמודים למחיר הנפט - היום זה ירד לסביבות ה-20%, זה על רקע הליכים שהתנהלו נגד גזפרום מצד רשות ההגבלים העסקיים האירופית. בשורה התחתונה, לא בטוח שהמהלך הזה תרם להוזלת המחירים - היום מחירי הספוט בשווקים גבוהים פי שלושה ממחירי הגז שצמודים לנפט בחוזים ארוכי טווח".

אומרים שהמפתח לפיתרון המשבר נמצא בידיים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שיכול פשוט להרים את השאלטר ולהגביר את הזרמת הגז לאירופה.
"בתחילת שבוע שעבר פוטין באמת אמר שזה מה שהוא יעשה - אבל זה לא קרה עדיין. לא ברור האם הרוסים באמת רוצים להגביר את אספקת הגז ואם כן - אם הם יכולים. היו למשל דיווחים על-כך שהרוסים לא יכולים כרגע להגביר את אספקת הגז, כי גם אצלם המלאים נמצאים עדיין מתחת לרמה הרצויה והם רוצים קודם כל למלא אותם. זה נכון שהרוסים מפעילים לחץ על האירופאים לחתום על הסכמים ארוכי טווח - ומציבים זאת כאחד התנאים להגברת אספקת הגז".

 נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

עד כמה ארה"ב יכולה למלא את החוסר שנוצר בשוק הגז העולמי והאירופי?

"ב-2020 צפון אמריקה ייצאה גז נוזלי (LNG) בהיקף של 60 מיליארד מ"ק (BCM) והיכולת שלה עומדת על 92 BCM. השנה צפוי גידול של 30% בהיקף ייצוא הגז מארה"ב - וזה בשעה שמחירי הגז המקומיים (Henry Hub) נמצאים ברמה הגבוהה ביותר שלהם מאז 2007. האמריקאים לחצו על האירופים בנושא נורדסטרים 2 בין היתר כדי לקדם את הגז שלהם - אבל זה לא פתרון קסם. הבעיה היא שבשוק אספקת הגז העולמי יש לא מעט כשלים של חוסר תשתית שצריך לתקן".

אז האם מחירי הגז צפויים לחזור לרמות של לפני המשבר - ואם כן, מתי ובאלו תנאים?
"קשה מאוד לצפות כיצד יתנהגו המחירים ויש דעות שונות לגבי המשך הצפוי של המשבר הנוכחי. בתרחיש אופטימי חורף מתון באירופה והתאוששות באספקת הגז מנורבגיה יובילו לירידת מחירים", מעריכה כהן. "חורף קשה יותר ייאלץ את מדינות אירופה לרוקן את המלאים, ועלול להביא למחסור זמני ולהמשך עליות המחירים. ישנם מומחים המעריכים שהמחירים ב-HUB (מחירי TTF), יכולים לצנוח ב-50% מרמתם הנוכחית עד לחודש ספטמבר 2022, כלומר להגיע לאזור ה-15 דולר ליחידת חום".

"אני לא אסתכן בתחזיות מחירים אבל להערכתי, בשנתיים הקרובות אנחנו נראה את מחירי הגז נשארים ברמתם הגבוהה, וזאת כי הביקוש לגז עולה על ההיצע. גידול משמעותי בהיצע הגז צפוי רק לקראת אמצע העשור הנוכחי".

בישראל מאמינים שאם ניתן יהיה למצוא פתרונות מעשיים לאגירת החשמל המופק מהשמש - אפשר יהיה לוותר על הגז כדלק עיקרי. מה דעתך?
"צריך לזכור שהשמש מאפשרת לייצר חשמל רק 19% מהיממה. אפשר להקים מתקנים סולאריים בשטחים פתוחים אבל הפוטנציאל מוגבל ופתרונות אחרים כמו מתקנים סולאריים על גגות בתים, הרבה יותר יקרים מגז. ברור שיש צורך במתקנים שיאפשרו אגירה ממושכת ושיהיו יעילים, אמינים וזולים - אבל כיום אין עדיין טכנולוגיה כזו".

"בראייה גלובלית, אי אפשר להסתמך רק על שמש ורוח לייצור חשמל. מדינות העולם יצטרכו לפתח מקורות אנרגיה נוספים כמו גרעין, ביומסה והידרו (מים) לצד המשך השימוש בדלקים פוסיליים - עד שהתהליך יושלם".

"המעבר לשימוש בדלקים לא-מאובנים הוא כורח המציאות - ואיש לא יכול להתכחש לכך. העניין הוא שרוב הרעיונות שעולים הם לא מציאותיים ולעתים אפילו גורמים להרס ונזק סביבתי. 80% משוק האנרגיה העולמי עדיין מבוסס על דלקים מאובנים והפסקת השימוש בהם תדרוש מאמץ באמת חסר תקדים".

"יהיה מאוד קשה לשמור על האיזון בין היצע לביקוש בשוק שעובר לאנרגיה מתחדשת ולכן אני חושבת שצפויות לנו עוד הרבה מהמורות בדרך, גם אם לא בהכרח קיצוניות כמו המשבר הנוכחי".