ממשלת השינוי | טור סופ"ש

הליכוד כמרקחה: נתניהו הניע קרב ירושה, והצית תרחיש חלומי אצל לפיד-בנט

הדיונים על הסדר הטיעון במשפט רה"מ לשעבר מייצרים אצל בכירי הממשלה מחשבות על עריקות של חברי ליכוד, שיאפשרו קואליציה נוחה יותר ללא רע"ם ומרצ • ובינתיים, המאבק סביב היישובים בנגב דוחק את יו"ר רע"ם עוד קצת לפינה

נתניהו, אדלשטיין וכ''ץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
נתניהו, אדלשטיין וכ''ץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ביום חמישי שעבר, כאשר הסדר הטיעון של נתניהו נראה מוחשי יותר מאשר בזמן כתיבת שורות אלו, נפגשו ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד לפגישה פוליטית. על השולחן: מה קורה אם נתניהו אכן חותם על ההסדר ובהיעדרו נבחר יו"ר חדש לליכוד. התובנות שעלו בחדר נשמעו במקביל בחדרים אחרים בכנסת בפגישות של בכירי ליכוד - עד שנתניהו לא נשמע בקולו מכריז על הסדר טיעון ופרישה, לא עושים שום דבר שונה מהמתוכנן. אליהם הצטרף גם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד שהעריך בשיחות עם מקורביו, כי קרבות הליכוד ביום שאחרי נתניהו יקנו לממשלה הנוכחית לפחות עוד כמה חודשי קיום.

בין היתר נפגשו בארבע עיניים יולי אדלשטיין עם ניר ברקת, האחרון עם נשיא ביה"ד של הליכוד מיכאל קליינר, וכן אדלשטיין, ברקת וישראל כ"ץ עם יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ. נתניהו עוד לא אמר מילה באשר להסדר הטיעון - והליכוד כמרקחה. בחזית אחת חברי ליכוד קיבלו השבוע עשרות הודעות במסגרת קרב היורשים שמתגלגל: סקרים, הודעות השמצה נגד ברקת או כ"ץ, ובחזית אחרת קרב על מיקום הבחירות. בזמן שישראל כ"ץ דוחף לבחירות במרכז הליכוד כפי שקובעת החוקה, מתחריו עלו השבוע אל חיים כץ כדי לברר על האפשרות לקיים את הבחירות בקרב המתפקדים.

עין באו"ם צופיה

בינתיים, מעל בימת האו"ם מנהל השגריר גלעד ארדן קרבות אחרים בשם מדינת ישראל אך עם עין פקוחה למתרחש במפלגתו. יריביו חוששים שיחליט להצטרף גם הוא להתמודדות על תפקיד היו"ר בשל האהדה שהוא זוכה לה, אך מדגישים: הוא לא יוכל להרכיב ממשלה בכנסת הזו מאחר שהוא לא חבר כנסת. פעילים בליכוד דוחים את התירוץ ואומרים, כי העברת חוק שבו ראש ממשלה לא מחויב להיות חבר כנסת היא עבודת חקיקה של שבוע. כלומר, לא זה מה שימנע ממנו לחזור להתמודדות "היום שאחרי נתניהו".

חיים כץ הוא איש המפתח בליכוד. כל מי שעלו אליו לרגל בשבוע האחרון קיבלו תשובה זהה: אני לא מחליט דבר עד שנתניהו לא אומר את המילה האחרונה. ועדיין כל אחד מהם יצא עם תובנה אחרת מהפגישות האלו - ישראל כ"ץ בטוח שיש לו גיבוי לבחירות במרכז, ברקת ואדלשטיין בטוחים שפניו לבחירות בקרב המתפקדים.

השבוע, בעלה של עידית סילמן יו"ר הקואליציה תרם תרומה הצהרתית לקמפיין הגיוס למען נתניהו. בליכוד טוענים כי כך מנסה שמוליק סילמן, הבעל והיועץ הפוליטי, לסדר ליו"ר הקואליציה מקום של כבוד בממשלה שאולי תקום.

בכירה נוספת בימינה פועלת בימים אלו בשטח המוניציפלי - שרת הפנים איילת שקד. ראשי ערים חזקים בליכוד מספרים שהם מקבלים אצלה אוזן קשבת. אם אצל אריה דרעי נאלצו לחכות שבוע לטלפון חזרה מהעוזר. כל טלפון ללשכת שקד נענה במקום. לא רק קווית, אלא גם תקציבית.

ריבוי הטוענים לכתר בליכוד מאשש את התחזית של לפיד לקרבות בליכוד. בליכוד חוששים כי בחירה של כל אחד מהם ליו"ר תוביל לפרישה של מחנה אחר באמצעות החוק שהעבירו בנט וסער, ומאפשר פרישה של ארבעה חברי כנסת מהליכוד. במצב כזה הממשלה לא תתפרק, אלא הליכוד וחלקים ממנו ייכנסו לממשלה במקום מרצ ורע"ם - זה אולי התרחיש האופטימי ביותר שמחזיקים בו בנט ולפיד.

כאמור, נתניהו עדיין בלתי ניתן להחלפה בליכוד כל עוד יישאר. אבל במו ידיו, בעצם המגעים על הסדר טיעון, יו"ר הליכוד המכהן הכין את הקרקע ואת תומכיו לרגע שבו יעזוב.

קואליציה בקמפיין

לממשלת בנט-לפיד יש רק שבעה חודשים מאחוריהם. אך ברמת ההתנהלות היומיומית הממשלה מרגישה בת שלוש שנים, צופה פני בחירות. ממשלות בתחילת דרכן נהנות מרוגע יחסית ותפקוד מלא, ואילו בממשלות בסוף דרכן מפלגות מקשיחות עמדות ומתנהלות כמו בקמפיין בכל רגע נתון. אין ויתורים, כל הצבעה היא דרמטית וגורלית ואין ניצחונות משותפים - רק מסרים לבוחר.

כך נראתה הקואליציה השבוע: ח"כ ג’ידא רינאווי זועבי הפילה את הצעת חוק הגיוס של גנץ בניגוד להסכמים. מרצ הגישה ערר נגד חוק האזרחות של השרה איילת שקד, מפלגת העבודה מגנה את ההתנהלות של מרצ, תקווה חדשה מעבירה את החוק של ח"כ אופיר סופר מהאופוזיציה לפיצויים במקרי פשיעה חקלאית, ח"כ שרן השכל מעבירה חוק למגורים בשטחי מרעה על אף התנגדות חברי רע"ם. אירועי השבוע האחרון הם רק הספתח אם ראשי המפלגות, בהיעדר ראש ממשלה דומיננטי, לא ירגיעו את המצב.

והשבוע, כך טוענים (שוב) בלשכת שרת הפנים: חוק האזרחות יהיה חייב להגיע להצבעה. בג"ץ נושף בערפה, אך שקד מסרבת להגיע להסכמות עם הקואליציה ולשנות את החוק בהתאם לסיכומיה עם מרצ. בסוף השבוע התקיימו שיחות בימינה ותקווה חדשה באשר לאפשרות להעביר את החוק שהגיש ח"כ שמחה רוטמן עם האופוזיציה בקריאה טרומית וללא תיאום מוקדם עם הקואליציה. אפשרות אחרת שהציע לפיד היא להצביע יחד עם האופוזיציה, אך לא בעד החוק של רוטמן אלא בגרסה שיביא אחד מחברי הכנסת בליכוד. הממשלה לא תיפול במצב כזה, אך חוק האזרחות יוכל לעבור שלב ולספק לשקד את ההוכחות שהיא צריכה בבג"ץ.

נדל"ן או ריבונות

השבועיים האחרונים אולי היו קשים למפלגות השמאל ורע"ם עם הנטיעות בדרום והעברת חוק האזרחות שבפתח, אך הם יכולים להתנחם בעובדה שבשבוע הקרוב צפויה להסתיים עבודת ההכנה ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב עם החלטת ממשלה להקמת שלושה יישובים חדשים בנגב לבדואים. מאחורי הקלעים מנסה שקד לדחוף לכך שהתושבים יידרשו לתת את הסכמתם למעבר כבר בשלב ההפקדה, כדי למנוע מצב שבו המדינה שוב מקימה יישובים אך התושבים נשארים בפזורה.

יו"ר רע"ם הודיע לחברי הממשלה כי ביכולתו לשכנע את התושבים לעבור פנימה ליישובים שיוקמו, אך השרים לא יכולים להסתפק בהבטחה שלו. אם החלטת הממשלה הזו לא תקבע הפעם את הסכמת התושבים לעבור ליישובים שיוקמו, זו תהיה בכייה לדורות. לא הסדרה אלא כניעה. בנגב כבר עומדות שכונות ריקות שבנתה המדינה כדי להסדיר את התיישבות הבדואים בנגב, ובלי שהיא הפעילה את סמכותה להעביר את התושבים אליה. לא מחסור בנדל"ן היא הבעיה של תושבי האזור, אלא מחסור בריבונות.