חגיגת המשכנתאות נמשכה והרווח בשיא, אז למה בבנקים חותכים בדיבידנדים?

חמשת הבנקים הגדולים רשמו רווח מצרפי של 5.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון, הודות לגידול של 172 מיליארד שקל בתיק האשראי ביחס לרבעון המקביל • הצמיחה המהירה (מדי) ומגבלות בנק ישראל על ההשתוללות באשראי לקבלנים, הביאו את הפועלים ומזרחי טפחות לעצור את חלוקות הדיבידנד, ואת לאומי לחתוך אותו בחצי

לוין, ברבר-צדיק, משה לארי, דב קוטלר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון
לוין, ברבר-צדיק, משה לארי, דב קוטלר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון

אינפלציה דוהרת? האטה בצריכה? מלחמה באוקראינה? כל אלו לא הפריעו לחמשת הבנקים הגדולים בישראל לרשום ברבעון הראשון של השנה רווח מצרפי של 5.7 מיליארד שקל. זאת בהובלת הפועלים ולאומי, שרשמו כל אחד רווח נקי של יותר מ-1.6 מיליארד שקל, בעוד שמזרחי טפחות ודיסקונט מציגים רווחי שיא מצדם.

בכל הבנקים נהנו במהלך הרבעון מצמיחה באשראי על ענפיו השונים, ובראשם תחום המשכנתאות, בשל מתן משכנתאות בהיקף שנאמד ביותר מ-34 מיליארד שקל בשלושת החודשים הראשונים של השנה.

כך, תיק המשכנתאות של חמשת הבנקים זינק מתחילת 2022 ב-20 מיליארד שקל כמעט, לסך של 498.3 מיליארד שקל. מזרחי טפחות הוא עדיין הבנק עם נתח השוק הגדול ביותר בתחום, 36.4%, אך ביתר הבנקים קוראים עליו תיגר יותר מבעבר, בעיקר דיסקונט, שהצליח להגדיל את נתח השוק שלו בצורה משמעותית, הודות לצמיחה של 28% בתיק המשכנתאות.

 
  

לאומי - הצומח ביותר באשראי ברבעון

ואולם, כאמור, הצמיחה היא לא רק באשראי לדיור. בעוד שבסוף הרבעון הראשון אשתקד עמד סך האשראי שהעמידו הבנקים לציבור על 1.15 טריליון שקל, בתוך שנה הוא גדל ב-172 מיליארד שקל, והסתכם בסוף הרבעון ב-1.32 טריליון שקל.

הפועלים עדיין מחזיק בתיק האשראי הגדול ביותר בישראל, בהיקף של יותר מ-364 מיליארד שקל, אולם ברבעון הראשון השנה הבנק הצומח ביותר בהיבט זה הוא לאומי, בניהולו של חנן פרידמן, שהגדיל את האשראי שנתן ב-7.6% לכ-350 מיליארד שקל. אחריו בקצב הצמיחה ברבעון המדווח ניצבים הבינלאומי (גידול של 5%), מזרחי טפחות (4.2%), הפועלים (3.3%) ודיסקונט (2.2%).

 
  

דרמה באשראי לבינוי ונדל"ן

בעוד שהצמיחה בתיקי המשכנתאות חוצה כקו אחד את כל המערכת הבנקאית, הדרמה האמיתית התרחשה בעברו השני של תחום הנדל"ן - זה של המימון לבנייה. לאורך השנה החולפת היווה תחום האשראי לבינוי מנוע צמיחה משמעותי בעיקר עבור שני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים. הבנקים כולם העניקו ליזמים מימון לפרויקטים, שאף חצה לא פעם את ה-100%, כלומר העניקו הלוואות מעבר לעלות הפרויקט, אך הפועלים ולאומי התקרבו מאוד לתקרה שעליה הכריז הפיקוח על הבנקים - שלפיה שיעור האשראי לבינוי לא יעלה על 26% מסך האשראי, ובניכוי חבויות לתשתיות לאומיות לא יעלה על 22%.

לשם כך נקטו שני הבנקים שורה של פעולות, החל מרכישת ביטוחים עבור חלק מהתיק, שפינו להם הון להמשך מתן אשראי, דרך קידום עסקאות סינדיקציה (הכנסת שותפים שיישאו בחלק מההלוואה) ועד עצירת דיבידנדים, כפי שעשה בנק הפועלים עם פרסום הדוחות של הרבעון האחרון של 2021.

ואכן, הפועלים הצליח להפחית את החשיפה שלו לסיכון אשראי לענפי הבינוי והנדל"ן בישראל מ-131 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-130.4 מיליארד שקל בסוף הרבעון.

לאומי, לעומתו, הגדיל במהלך הרבעון את תיק האשראי שלו לבינוי ב-7.5 מיליארד שקל, זינוק של 9.3% לכדי היקף של 88.3 מיליארד, ובהתאם גדל סיכון האשראי שלו בענף זה בכ-10% לכ-131.8 מיליארד שקל. הרוב המכריע של האשראי הוענק לפרויקטי תשתית או מגורים וללא מימון קניונים, עם פיקוח הדוק, והבנק נמנע מכניסה לפרויקטים ללא ביטחונות חזקים.

למרות הצמיחה הזו, גם לאומי נאלץ לצנן במקצת את האשראי שהוא מעניק ליזמים ולהפוך לבררן יותר. אומנם לא מדובר בלחיצה חזקה על דוושת הבלמים, כפי שעשה הפועלים בתחום, אך מספיק כדי לאפשר לשני הבנקים הבאים בגודלם - מזרחי טפחות ודיסקונט - להגדיל דריסת רגל בתחום.

בדיסקונט עמדה החשיפה לענף הנדל"ן בסוף הרבעון על 17.33%, לעומת 17.12% בסוף 2021, לאחר הגדלת חשיפה של כ-600 מיליון שקל, ואולם במזרחי טפחות הנתון ירד מ-14.7% ל-14.4% ברבעון הראשון, למרות גידול של 1.5 מיליארד שקל במהלך התקופה.

בין הדיבידנד להון העצמי

כדי להתמודד עם המינוף הגבוה, העביר במרץ האחרון בנק ישראל לבנקים טיוטת הוראה שלפיה במקרים של מתן אשראי המיועד לרכישת קרקע למטרות פיתוח או בנייה בשיעור העולה על 75% משווי הנכס הנרכש, הם יידרשו להגדיל את ההון המרותק ל-150%.

הטיוטה הזו גרמה לבנקים להיות הרבה יותר זהירים באשר להון העצמי שבגינו הם יכולים להמשיך לצמוח בגזרת האשראי. זאת בעיקר נוכח הפגיעה שספגו מרביתם מעליית הריבית, שהביאה בתורה לעליית תשואות האג"ח הממשלתיות.

עבור הפועלים ודיסקונט עליית תשואות האג"ח הביאה לפגיעה בסך של כ-800 מיליון שקל כל אחד, עבור מזרחי טפחות מדובר בפגיעה של 320 מיליון שקל, לבינלאומי כ-50 מיליון והיחיד שהצליח לצאת מכך עם רווח קל היה לאומי. הסיבה לכך היא שהפגיעות הללו מקוזזות בחלקן על ידי התחייבויות של הבנק לפנסיות של העובדים שלו, וללאומי תיק התחייבויות גדול משל היתר, ואף גדול מהחזקות האג"ח שלו.

נציין כי דיסקונט חזה את הפגיעה הזו מבעוד מועד, ולכן יצא למהלך של הנפקת מניות, שבמסגרתה גייס כ-1.4 מיליארד שקל, המאפשרים לבנק להמשיך במתן אשראי.

הפגיעה בשל עליית תשואות האג"ח, יחד עם הטיוטה של בנק ישראל - המכילה נכון לעכשיו סעיף שלפיו הקצאת ההון הנוספת תקפה גם לגבי עסקאות עבר עם יזמי נדל"ן, בתוספת האי-ודאות בשוק ההון, תורגמו באופן מיידי לסעיף הדיבידנד בדוחות הבנקים.

כפי שחזו ההערכות שפורסמו לראשונה השבוע בגלובס, בנק מזרחי הודיע כי הוא עוצר את חלוקת הדיבידנד בגין רווחי הרבעון הראשון. מזרחי הצטרף בכך להפועלים שהודיע על כך ביום שני, והמשיך בכך מדיניות שנקט מהרבעון הרביעי של 2021.

גם לאומי החליט לחלק דיבידנד מופחת, ברמה של 20% בלבד מרווחי הרבעון, לעומת מדיניות מוצהרת של 40%. לעומתם, הבינלאומי, המחזיק ביחס הלימות ההון הגבוהה במערכת ובמדיניות חלוקת הדיבידנד הנדיבה ביותר (50% מהרווח), וכן דיסקונט, שדבק בחלוקה של 20%, עמדו במדיניותם הקיימת וחילקו דיבידנדים של 160 מיליון שקל (הגדול ביותר של הבינלאומי אי פעם) ו-197 מיליון שקל, בהתאמה.