משקיעים ותיקים בשוק ההון יודעים שהשוק לא רק עולה, אלא גם יורד. לעיתים בחדות, באכזריות, ולעיתים גם לאורך זמן. מחקרים רבים וארוכים נעשו על כך שאי אפשר לתזמן מתי השוק ירד או יעלה ומי שעושה זאת, גורם לעצמו נזק גדול יותר מאשר מי שנשאר ופשוט מחכה. הסיבה לכך היא שאף פעם אי אפשר לדעת מה הנקודה המדויקת בה כדאי לצאת מהשוק, או מתי בדיוק השוק יגיע לתחתית, ומכאן והלאה יהיו רק עליות. לכן, מי שמנסה לתזמן את השוק, בדרך כלל יוצא ממנו אחרי שהוא כבר ספג הפסד, ובדרך כלל נכנס בחזרה אחרי שחלק ניכר מהתיקון כבר קרה, והוא לא נהנה מהעליות. חלק מהחוסכים אף שוכחים לחזור לשוק, ומפסידים תשואה לאורך שנים רבות.
מכאן, התפתחה פרקטיקה שתפסה תאוצה מאז משבר 2008 - יש משבר בשוק? ירידות? ההמלצה היא לא לעשות כלום. פשוט כלום - מה שירד גם יעלה. ובשנים האחרונות, מה שירד אכן עלה מהר מאוד. למשל בתקופת הקורונה, הירידות של תחילת המשבר, חודש מרץ, נמחקו במהרה. ירידה של 17.2% במדד תל אביב 125 בחודש מרץ 2020, הסתכמה בתשואה שנתית שלילית של המדד של 3%- בלבד.
עם תחילת 2022, ותחילת התנודתיות הגבוהה בשווקים, אנו שומעים את אותה האמירה: אל תעשו כלום, מה שירד גם יעלה. אבל ייתכן שעכשיו, בניגוד למשברים האחרונים, דווקא כדאי לעצור ולשקול את האפשרות לחשב מסלול מחדש בתיק ההשקעות שלכם.
הפעם, המשבר מלווה בתנאי מאקרו שונים
התנודתיות בשווקים במשברים האחרונים של העשור, לא נגרמה או לוותה בשינויים מהותיים באינדיקטורים או בהתנהלות המאקרו-כלכלית של המדינה או של הכלכלות הגדולות. ככלל, לאורך העשור הקודם הכלכלה העולמית התנהלה בחסות הכסף הזול: הריבית הייתה נמוכה מאוד וכך גם האינפלציה. דבר זה הוביל להפניה של כספים לשוק ההון, ועזר מאוד בהתאוששות מהירה מהמשברים. כעת, הירידות בשווקים קשורות לשינויים עמוקים יותר שמתרחשים: עלייה משמעותית מאוד ברמת האינפלציה, חששות ממיתון בנסיונות לרסן אותה עם הריבית שהולכת ועולה ושינויים וצמצומים בשוק העבודה, בעיקר במגזר הטכנולוגי. כל אלה באים לידי ביטוי בתנודתיות בשווקים, אבל הם גם מחייבים בדיקה של תיק ההשקעות והתאמת אסטרטגיה. למה? כי כשהכסף הולך ומתייקר, השוק מתנהל אחרת.
זה לא אומר שצריך להיכנס לבהלה ולצאת מהשוק במהרה. אבל כן, יש צורך להבין את השינויים העמוקים שמתחוללים על המשק וכלכלות העולם ואת ההשפעה שלהם על התיק שלכם. אם ההשפעה לא טובה, צריך לבצע התאמות. למשל, אם בתקופה של עליות בשווקים בשל הריבית האפסית כמעט כל "מטאטא ירה", בתקופה של אינפלציה והעלאת ריבית יש סקטורים שנהנים יותר (למשל בנקים שמרוויחים מעליות ריבית), וסקטורים שנהנים ממנה פחות. כמו בכל משבר, יש השקעות שירדו ויעלו בהמשך, אבל - יש חברות שלא ישרדו את הטלטלה ויפלטו מהשוק.
בנוסף, אם הלכתם למניות בגלל העדר אלטרנטיבות השקעה באפיקים הסולידיים, לאט לאט וככל שהריבית תעלה יותר, ייפתחו עוד אופציות השקעה באפיקים אלו, וכדאי לראות אם הם ביחס סיכון או סיכוי שמתאימים לכם.
הירידות יכולות להימשך זמן רב
כמו כן, כדאי לזכור שהאמירה "שבו ואל תעשו כלום" מתאימה למשקיעים לטווח ארוך, שיש להם זמן לחכות עד לעליות בשווקים, אבל לאורך השנים בגלל ההתאוששויות המהירות של השווקים ממשברים, היא אומצה גם על ידי משקיעים לטווחים קצרים יותר, שראו איך ירידות של מספר חודשים, חוזרות בשנה לאחר מכן. אלא שקצב ההתאוששות המהיר הושפע גם הוא מעידן הכסף הזול, וכעת כאשר הכסף הולך ומתייקר, ייתכן שהשווקים יתאוששו לאט יותר. לכן, אם אתם ברמת סיכון גבוהה, ואופק החיסכון לא מאוד ארוך (ואף קשיח), חישבו מה קורה במצב בו ההתאוששות מהמשבר ארוכה וקחו את האפשרות הזו בחשבון.
התייחסו לאינפלציה בחישוב התשואה
האינפלציה מחזירה לחיינו מושגים כמו "תשואה ריאלית" ו-"תשואה נומינלית" (שעד לאחרונה היו דומות מאוד). כעת, כשאתם בוחנים השקעות, השוו תפוחים לתפוחים (תשואה ריאלית לתשואה ריאלית ותשואה נומינלית לנומינלית). בנוסף לכך: ראו האם התשואה שלהן אטרקטיבית גם בניכוי האינפלציה. אם השקעה מסוימת נותנת 3% תשואה שנתית נומינלית, כדאי לקחת בחשבון שאנחנו בקצב אינפלציה שנתי שעומד על 4%, כלומר התשואה מייצגת הפסד ריאלי.
נכון, אי אפשר לתזמן את השוק, ואסור לעשות דברים מתוך פאניקה או חשש. אבל כאשר מתרחש שינוי כל כך משמעותי ביסודות המאקרו-כלכלה, אי אפשר "לא לעשות כלום", וכדאי לראות שהתיק שלכם מתאים למצב החדש שנוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
