בנק ישראל | פרשנות

בנק ישראל מעלה ריבית בקצב שלא נראה כבר שנים, אך לא מראה חשש ממיתון

בנק ישראל לא רואה מיתון באופק ומבצע מהלך אגרסיבי של העלאת ריבית בקצב הגבוה מזה יותר מעשור בדומה למקבילו האמריקאי • השאלה מה יהיה המחיר של העלאה שכזו בעתיד בהינתן שלא ניתן לרסן את עליות המחירים שמקורם מעבר לים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל

הודעת הריבית של בנק ישראל לגבי גובה הריבית במשק היתה ניצית במיוחד. בדומה למקבילו הפד האמריקאי בהודעה האחרונה, בנק ישראל מעלה ריבית בקצב שלא נראה שנים בשוק המקומי. בכך בנק ישראל ממשיך להפגין נחישות במאבק באינפלציה, גם אם זו תגרור האטה במשק, אך לא מראה חששות מפני מיתון.

בתור התחלה, ההכוונה העתידית לגבי הריבית שונתה ובנק ישראל השמיט את ההדרגתיות בתהליך העלאת הריבית. מעבר לכך, תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי הריבית בשנה הקרובה תגיע ל-2.75% לעומת תחזית קודמת של 1.5%. לשאלת גלובס האם העלאות של 0.5% יהיו דבר שבשגרה, אמר הנגיד אמיר ירון במסיבת העיתונאים כי הוא לא יכול להתחייב לקצב מסוים. התחזית של המחקר היא 2.75% בעוד שנה והוא לא יודע באיזה קצב יגיעו לשם.

לחצי האינפלציה בעולם לא צפויים להתמתן אם שואלים את בנק ישראל שעדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה בפעם השנייה ברציפות. חטיבת המחקר הקפיצה את תחזית האינפלציה השנה ב-1% ובהמשך לעדכון כלפי מעלה בגובה 2% מהתחזית הקודמת, שנבע ככל הנראה מההפתעה של פלשית רוסיה לאוקראינה. תחזיות האינפלציה עודכנו כלפי מעלה ל-2022 מ-3.6% ל- 4.5% והתחזית ל-2023 מ-2% ל-2.4%.

רקע: האנשים שמסתתרים מאחורי החלטות הריבית

אם תרצו להשיג את אחד מחברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל כדי לשוחח על הליך קבלת ההחלטות בוועדה החשובה במשק, זו לא תהיה משימה פשוטה. גם אם כן, ספק אם תהיה זו שיחה חופשית על הגורמים שעומדים בפני הבנק בבואו לקבוע את גובה הריבית. פה זה לא אמריקה. שם אין שבוע שבו קובעי המדיניות לא מתבטאים בכלי התקשורת.

בדומה לארה"ב, גם בישראל הפרוטוקול שאמור לשקף את הלך הרוח של הישיבה שבה התקבלה החלטת הריבית מפורסם שבועיים לאחר ההחלטה. רק אז אפשר לדעת כמה מחברי הוועדה הצביעו בעד וכמה התנגדו, אבל אי אפשר לדעת את זהות המצביע.

דיון הוועדה באוגוסט 2021 כמשל 
בישיבה של אוגוסט 2021 קרה דבר מה. אחרי חודשים של ישיבות שבהן כל ששת חברי הוועדה המוניטרית הצביעו בעד להותיר את הריבית ללא שינוי, חבר אחד הצביע בעד העלאת הריבית. ההסבר שהופיע בפרוטוקול בזמנו היה כי העלייה בסביבת האינפלציה ונתוני הצמיחה הטובים איפשרו להתחיל לצמצם בהדרגה את מידת ההרחבה הכמותית של המדיניות המוניטרית. הרבה היו חותמים היום על רמות האינפלציה של אוגוסט האחרון, כאשר מישהו בוועדה המוניטרית חשב שכדאי להעלות את הריבית. אבל מי היה אותו חבר ועדה שהצביע בעד? זה לא מפורסם לציבור.

מה קרה מאז? האינפלציה המשיכה כידוע לטפס, ובלי קשר להצבעות, הוועדה המוניטרית רעננה את שורותיה. פרופסור ראובן גרונאו סיים שתי קדנציות ובמקומו מונתה פרופ’ נעמי פלדמן. מאז, במקרה, או שלא, כל ששת חברי הוועדה המוניטרית הצביעו פה אחד, אם כי תנאי המאקרו לא ממש השתנו לטובה בלשון המעטה, והאינפלציה חורגת מהיעד הקבוע בחוק. מה שמעלה את השאלה האם אותו חבר ועדה שהצביע בעד העלאת הריבית בסוף השנה שעברה הספיק לשנות את דעתו או שפשוט הסתיימה לו הקדנציה וקולו כבר לא נשמע, בזמן שהאינפלציה המשיכה לטפס.

בנק ישראל מנסה להתמודד עם האינפלציה בדרך של הורדת הביקושים, וכך להוריד את לחץ המחירים. בהתאם, גם תחזיות הצמיחה ל-2022 ול-2023 עודכנו כלפי מטה מ- 5.5% ו-4%, ל-5% ול-3.5%, בהתאמה. אלא שהנמכת התחזיות בוצע בעיקר בשל הסביבה העולמית שמצביעה על האטה בפעילות הכלכלית.

אבל העלאת הריבית לא תרסן עליות מחירים שמקורם מעבר לים, ועלולה לגרור תגובת שרשרת כמו העלאת מחיר האשראי. נגיד בנק ישראל אמיר ירון ענה לשאלת גלובס בנושא ולדבריו הוא לא רואה בעיה בהיצע האשראי, מה שמעלה תהיות לגבי גיוסי ההון שאליהם יצאו הבנקים הגדולים לאחרונה. ולגבי עליות המחירים מעבר לים, בבנק ישראל רואים התמתנות בשנה הבאה.

בשורה התחתונה, העלאת הריבית של בנק ישראל באה בדומה לנעשה בארה"ב, בקצב שלא נראה מזה שנים, כאשר איומי האינפלציה עומדים בראש סדרי העדיפויות, ולמרות הצפי שהאינפלציה תתמתן בשנה ההבאה. אלא שלהעלאת הריבית צפויה להיות השפעה להאטה על המשק, כפי שכבר ניתן לראות בתחזית בנק ישראל, השאלה היא האם ההאטה תהיה מעבר לכך עד כדי מיתון דווקא בתקופה של פלונטר פוליטי.

התשובה של בנק ישראל לגבי האחרון היא שהמשק הוכיח יכולת לשגשג גם בתנאי חוסר ודאות. את התשובה לשאלה הראשונה בדבר מיתון, רק הזמן יגיד, או בעיקר מה שיתרחש בעולם, אך בהתחשב שהפתעה מנתוני התוצר לרבעון הראשון שהצביעו על התכווצות, ובהתחשב בשינוי התחזיות בזמן כה קצר לצד חוסר הוודאות, לא ברור איזו תוצאה אחרת אפשר לצפות כאשר מעלים ריבית על תוך האטה כלכלית מלבד מיתון.