הטור של דרור פויר

אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו

אני קצת מבין את נתניהו שמוכן לוותר על הרבה, ובלבד שלא לעזוב את המעון בבלפור • הדירה שאני גר בה לא שלי, כמו שבלפור הוא לא הבית שלו, אבל אחרי כל השנים באותו הבית, תסכימו, לפעמים תחושות השייכות והבעלות יכולות קצת להתבלבל בתוך הראש

אפשר להסכים על זה שהלכנו רחוק מדי עם המריבות, הניכור, השבטים, המחנות והמכות • אז מה עושים? לחזור אחורה אי אפשר, וגם לעצור את הזמן אף אחד עדיין לא הצליח, אבל הלו, לא חייבים להמשיך וללכת במעגלים - תמיד אפשר לשנות כיוון

לא צריך להיות חוקרי פיזיקה כדי להבין שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק

השבוע קרו לי כמה אירועים שנתנו לי חתיכת פרספקטיבה על החיים וגם השכיחו ממני את המדינה והממשלה

בחיי שאין לי שום חשק לטוס לחו"ל כרגע. תמיד אהבתי את הארץ, אבל בשנה האחרונה מערכת היחסים שלנו עברה שלב

כתבתי לכם שלא אצביע, אבל אין לי אומץ. ביום שלישי אצביע, ולו רק כדי שלא לוותר על הזכות לקטר עד הבחירות הבאות

אני שומע על שלל יוזמות לתמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שיכול להיות נחמד: מה דעתם על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?

שלושה אירועים התרחשו סביבי כמעט במקביל: רכב החלל "התמדה" נחת על המאדים, שנמצא במערכת השמש שלי; גופת לווייתן מצוי נסחפה לחוף ניצנים, שנמצא במדינה שלי; ושלט על פרויקט פינוי-בינוי מתקרב הוצב בכניסה לבית שלי

זה לא קל לגלות בגיל 50 שבתוכי מסתתר נהג הסעות שרק רוצה לפרוץ החוצה ולהשתלב בתנועה הגדולה של החיים

הילדים פחות חשובים משמורות הטבע, המסעדות, המספרות והקוסמטיקה - וכשהגשם יורד, גם הילדים שלי נרטבים

נסו לדמיין את עצמכם בתור רשת חנויות להשכרת משחקי וידיאו ב-2021 • כל אחד הוא קצת גיימסטופ - כל אחד פוחד להיות זה שכבר אין לו את זה, להיות זה שמאבד את זה • אבל לא יעזור להדק את האחיזה, כי גיימסטופ זה כמו מים או כמו אוויר, ככל שתחזיק יותר חזק יישאר לך פחות

דמיינתי שאחרי החיסון השני אשליך את המסכה לפח ומשם אלך לפגוש חברים על בר צפוף לפני שההופעה מתחילה. משם הולכים למסיבה ואז ממריאים לחופשה • לפני כמה שבועות עוד היינו שואלים זה את זו לאן נטוס כשכל זה ייגמר. אחר כך שאלנו מתי זה ייגמר. היום שואלים האם זה ייגמר

אומרים ש"אפשר לראות את הסוף" של הקורונה. אני בן 50 וטרם ראיתי משהו שהיה לו סוף, מלבד המוות • דברים לא נגמרים. כל מלחמות ישראל עדיין נמשכות, כמו ההתנתקות, כמו רצח רבין, כמו המעברות - אין סוף, הדברים נמתחים ונמהלים ונשארים לנצח

מלחמת המפרץ הולידה את הממ"ד, החזירה את "זהו זה" והכירה לנו את ביבי • 30 שנה אחר כך, ועדיין "זהו זה" ועדיין ממ"דים ועדיין נתניהו • מה תשאיר מלחמת הקורונה שיחזיק לעוד 30 שנה?