המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת והרשויות המקומיות משקיעים משאבים גדולים של זמן וכוח אדם לגיבוש הרכבי מועצות דתיות • אך הדרך שקבע החוק היא בלתי אפשרית ליישום, והפתרון המשני שנותן החוק הוא מינוי פוליטי של פקידים, ניהול כושל, השקעת מיליוני שקלים בחשבים מלווים, ופגיעה קשה במתן שירותי הדת לאזרח - המצב הזה לא יכול להימשך

המחדלים העיקריים שפוגעים בעסקים וביחסים עם מערכת הכשרות הם אי-ודאות, דרכי ההתנהלות וחובת בעלי העסק להעסיק בעצמו, בשכר ובתנאים, את משגיחי הכשרות • ובניגוד לתפיסה הרווחת, העלויות הן בבחינת השקעה שמניבה תשואה של מאות אחוזים

דוח המבקר על תחום הקבורה בישראל מצביע על שורה ארוכה של ליקויים, חלקם מוכרים מהעבר: מכירת חלקות פטורות מתשלום ותוכניות פיתוח שלא מתממשות • התוצאה: בשנים הקרובות מקומות הקבורה במרכז הארץ יתמעטו

על המדינה להמשיך לתקצב שירותי דת, אך לאפשר לכל אזרח לבחור את נותן השירותים שהוא מעדיף

השופט מני מזוז קבע כי בחירת המשרד לשירותי דת בתנועת "אל המעיין" כזוכה יחידה במכרז להפעלת פרויקט להעמקת היהדות בפריפריה "מעוררת קושי ברור בהיבט של היעדר פלורליזם"

הדיון על מערך הכשרות הוא עוד ריטואל אופייני מאוד לרגולציה הישראלית: משפטיזציה, פתרונות לא אפויים, פתרונות שרק מנפחים את הסקטור הציבורי ובסופו של דבר לא מפחיתים עלויות לבתי העסק ולצרכנים • פרשנות

עו"ד עמיחי פילבר, מי ששימש כמנהל תחום הכשרות במשרד לשירותי דת, מפרסם עבודה מקיפה בת 120 עמודים על מנגנון הכשרות בארץ • תעשיית הכשרות מגלגלת לפי הערכות בין 3 ל-4 מיליארד שקל, מרביתם כלל לא מתקציב המדינה אלא מכיסי העסקים בישראל • מחירי השגחת הכשרות? לא אחידים

שירותי הדת שמוענקים ברשויות המקומיות מתנהלים ללא פיקוח מספק

למרות שדוח קודם שפורסם לפני כמעט עשור העלה ליקויים חמורים, דבר לא השתנה ■ לפי מבקר המדינה, המצב שבו משגיחי הכשרות מועסקים בניגוד עניינים באמצעות בית העסק שעליו הם משגיחים - גורמת לפגיעה באמון הציבור

דוח מבקר המדינה: עד שנת 2020 יהיו חסרים בישראל למעלה מ-17 אלף מקומות קבורה למי שאינם מעוניינים להיקבר בקבורה דתית, זאת בשל אי יישום חוק הקבורה האזרחית שחוקק לפני 20 שנה