את מי מעדיפה טבע כנשיא ארה"ב - אובמה או מקיין?

ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, גם ענקית הגנריקה הישראלית נושאת עיניה לתוצאותיהן ; כיצד המשבר הכלכלי קירב בין עמדות הדמוקרטים והרפובליקנים באשר לגנריקה, כמה תרמה טבע למערכת הבחירות הזו, ומתי תוכיח עצמה הביוגנריקה כמנוע צמיחה עבור החברה?

בתאריך 4.11.2008 זה ייגמר. לאחר מסע בחירות בן יותר משנה, ייגשו אזרחי ארה"ב לקלפי ויבחרו לעצמם נשיא חדש. האם יהיה זה הסנטור הרפובליקני הוותיק ג'ון מקיין או שמא הסנטור הדמוקרטי ברק אובמה, שאם ייבחר יהיה לנשיא הראשון ממוצא אפרו אמריקני? כך או אחרת, המאושר שייבחר לתפקיד וייכנס לבית הלבן בינואר הקרוב, יתמודד עם לא מעט סוגיות הרות גורל, ביניהן המשבר הפיננסי העולמי וגם המצב בעיראק.

שתיהן, תסכימו איתנו, חשובות ומהותיות אך אנו היינו מעדיפים להתמקד בסוגיה אחרת, שצפויה להשפיע רבות על הפעילות של טבע , ענקית הגנריקה הישראלית: מדיניות הבריאות (Healthcare), והכללים להם כפופות חברות הגנריקה במעצמה הגדולה בעולם.

"באופן מסורתי, נשיא דמוקרטי הוא ידידותי יותר לגנריקה, ונשיא רפובליקני ידידותי יותר לחברות הפארמה הגדולות", אומר גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס נשואה. "אפשר לראות את זה גם בתרומות שקיבלו המועמדים במערכות בחירות קודמות. לרוב, חברות הפארמה הגדולות כמו פייזר ואלי-לילי תורמות למועמד הרפובליקני, ואילו החברות הגנריות תורמות לדמוקרטי".

אז האם נשיא ומנכ"ל טבע, שלמה ינאי, מחזיק אצבעות לאובמה? "במערכת הבחירות הנוכחית המצב שונה", עונה אלפר. "מקיין הוא לא מועמד רפובליקני רגיל. הוא ידוע במלחמתו נגד חברות הפארמה הגדולות, ובעבר אף עזר לטבע להעביר בקונגרס חוק, שמייעל את תהליך החדרת התרופות הגנריות לשוק התרופות. מכאן, שגם אם המועמד הרפובליקני ינצח, טבע ושאר החברות הגנריות לא יצאו ניזוקות. להיפך. עבורן הבחירות הן מצב של win-win".

גם גלעד שריג, אנליסט בנק הפועלים, מסכים שההבדלים בין הדמוקרטים לרפובליקניים היטשטשו - ולא רק בתחום הנוגע לטבע. "אם לפני עשור היינו שואלים מה היא הדרך הנכונה לטפל במשבר הכלכלי, היינו מקבלים תשובות שונות מכל מפלגה. היום, ברור לכולם שיש דרך אחת שצריך להסכים עליה", הוא אומר. "בין אם זה יהיה אובמה או מקיין - לגנריקה זה פחות משנה. כובד המשקל עובר לקונגרס, אך גם שם הקווים אינם ברורים. בעבר היה מקובל שהרפובליקנים בעד החברות האינובטיביות (יצרניות תרופות מקור) והדמוקרטים בעד הגנריות, ואילו היום אין הבדל משמעותי בין עמדות שני הצדדים".

אלפר מצביע על נתון המייחד את הבחירות הנוכחיות, ולפיו, לראשונה בהיסטוריה, חברות הפארמה הגדולות תורמות יותר למועמד הדמוקרטי מאשר לרפובליקני. "מצד אחד, הן מאמינות שהוא ינצח ולכן הולכות עימו, ומצד שני הן יודעות שאם מקיין ייבחר הוא יתמוך בגנריות", מסביר אלפר. גם טבע תורמת, גם אם מעט, ולפי אתר OpenSecret, ארגון עצמאי שעוקב אחר התרומות, טבע תרמה עד כה כ-21 אלף דולר בחלוקה של 53%-47% דווקא לטובת הרפובליקנים.

אז איך קרה שעמדות הרפובליקנים התקרבו לאלו של הדמוקרטים? התשובה, באופן די לא מפתיע, נמצאת גם במשבר הכלכלי הנוכחי. "ארה"ב נכנסת לתקופה שאף אחד לא יודע איך ומתי היא תצא ממנה", אומר שריג. "תוכנית החילוץ עולה הרבה מאוד כסף, ולכולם ברור שההוצאות על בריאות לא יכולות להמשיך ולטפס. קודם היו ויכוחים על איך, מתי וכמה גנריקה בארה"ב, אבל היום אין לארה"ב ברירה, ויותר משהיא נמשכת לגנריקה, היא נדחפת אליה", הוא אומר.

"הוצאות הממשלה, בעולם ובעיקר בארה"ב, גדלו מאוד, ויחד איתן עלה החוב הלאומי", מוסיף אלפר. "בתנאים כאלה הממשלה תחפש כל דרך לחסוך כסף, וכשמדובר בבריאות, היא יכולה לקנות תרופות גנריות, שהן זולות יותר ויש להן אותה השפעה, במקום תרופות מקוריות. הממשלה האמריקנית היא הלקוחה הגדולה ביותר של חברות התרופות, ואחראית על יותר משליש מסך ההוצאה האמריקנית על תרופות".

ואכן, סוגיית הבריאות תופסת מקום של כבוד במערכת הבחירות, במדינה שבה סך ההוצאות על בריאות (לא רק מצד הממשלה) מגיעות לכ-16% מהתמ"ג, או כ-7,600 דולר לאזרח - למרות של-47 מיליון מאזרחיה אין ביטוח בריאות. "בארה"ב, כמו באירופה וביפן, הוצאות הבריאות גדלות מהר יותר מקצב גידול האוכלוסייה", אומר שריג. "תוחלת החיים עולה, והגיל השלישי תופס נתח נכבד מהשוק, עם צריכת תרופות גדולה פי כמה משל הצעירים", אומר שריג.

השלב הבא - ביוגנריקה

אחד ממנועי הצמיחה החשובים של טבע הוא הביוגנריקה. הביופרמצבטיקה - פיתוח תרופות על בסיס ביולוגי - עליה מבוססת הביוגנריקה, היא תחום שצומח בקצב גבוה כמעט פי 3 מקצב הצמיחה של התרופות המופקות על בסיס כימי-סינטטי, ומסתכמת בכ-70 מיליארד דולר לשנה. טבע מגדירה את הביוגנריקה בתור "הגל הבא של צמיחה בגנריקה", ומעריכה שמוצרים ביופרמצבטיים שנמכרים כיום בהיקף של 40 מיליארד דולר, ייחשפו לתחרות גנרית בעשור הקרוב.

כיום עומדת בארה"ב על הפרק חקיקה שתסדיר את מעמד הביוגנריקה, אך ההערכה היא שהיא תצא לפועל לכל המוקדם ב-2009, שתהיה, לדברי שריג, שנה קריטית בתחום. "בארה"ב עושים בחוכמה ולומדים מהמתווה האירופי של הביוגנריקה", אומר שריג. "הסוגיה העיקרית היא המחלוקת על הפטנטים, וזו לא תיפתר בקלות".

טבע ועמיתותיה הגנריות פועלות לקדם את החקיקה לטובתן (רישום התרופות, משך הפטנטים ותקופת הבלעדיות בשיווק התרופה) אך החברות האינובטיביות, כמובן, פועלות בכיוון ההפוך. "פעילות הלובינג של חברות הפארמה הגדולות הרבה יותר משוכללת, אבל טבע הכפילה ואף שילשה את הסכומים שהיא מוציאה על לובינג בשנים האחרונות", אומר אלפר. "יש בעיות שונות עם החקיקה, אבל באקלים שהוא כמעט אנטי-קפיטליסטי היום, ועם בית נבחרים שרובו הוא דמוקרטי, סביר שהחקיקה תהיה לטובת החברות הגנריות".

לקבל אישור לאישור

חקיקה נוספת שעשויה להיטיב עם טבע, אם תעבור, היא בתחום הגנריקה המאושרת (authorized). אלפר מציין שטבע מנסה להילחם בתופעה החוקית, לפיה חברה אינובטיבית, שמעוניינת להפחית את התחרות הגנרית, מגיעה להסכם עם חברה גנרית לשיווק תרופה מסוימת, וכך החברה האינובטיבית מצליחה לשלוט במחיר התרופה בשוק. "טבע מנסה להוכיח שזה בניגוד לרוח החוק, אך בינתיים היא לא נוחלת הצלחה. אולי הדמוקרטים ידחפו לשינוי בתחום", הוא אומר.

אם כך, הכל טוב ויפה עבור טבע, והיא תהנה ממגמה פרו גנרית ללא קשר לזהות הנשיא. אבל האם המגמה הזו תחזור אל טבע כבומרנג ותפגע בתחום האינובטיבי שלה? התרופה המקורית החשובה ביותר של טבע היא הקופקסון, שנמכרת בקצב של כ-2.2 מיליארד דולר לשנה. "מאחר וטבע היא חברה גנרית ברובה, המגמות הן לטובתה", אומר אלפר. "האם התרופות המקוריות יהפכו להיות כל כך גדולות וחשובות עבורה, שהאינטרסים שלה יהיו כמו של חברות הפארמה הגדולות? אם זה יקרה, טבע תהיה חברה גדולה פי 3 ממה שהיא היום - ומכיוון שכך, אלה צרות טובות".