ביהמ"ש חייב את לאומי לשלם לקבלן משנה בפרויקט לו העניק ליווי

בנק המלווה פרויקט בנייה מחויב בתשלום שכרו של קבלן משנה שעבד בפרויקט, גם כאשר אין הסכם בכתב ביניהם, וזאת במקרה בו מפקח העבודה בפרויקט היה נציג הבנק

בית משפט השלום בת"א קובע, כי בנק המלווה פרויקט בנייה מחויב בתשלום שכרו של קבלן משנה שעבד בפרויקט, גם כאשר אין הסכם בכתב ביניהם, וזאת במקרה בו מפקח העבודה בפרויקט היה נציג הבנק.

השופטת אביגיל כהן קבעה, כי יהיה זה מרחיק לכת ושגוי להפוך בנק מלווה למחויב אוטומטית בתשלום שכרו של קבלן משנה, גם אם אין הסכם ישיר בין הצדדים. ואולם, קיימים מקרים חריגים בהם נוצרת חבות אישית של הבנק כלפי קבלן המשנה.

כך היה בעניינו של שושן ברא-נס, ששימש קבלן משנה של חברת ש.ט.א.י בפרויקט באשדוד לו העניק בנק לאומי ליווי פיננסי. התובע טען בתביעתו נגד הבנק, כי המפקח על הפרויקט מונה מטעם הבנק, ולאומי אמור היה לפעול בהתאם להוראות המפקח ולשלם לו בגין עבודתו.

לאומי טען, כי המפקח מונה על-ידי החברה, ולמרות שהוא דיווח לבנק על ביצוע העבודות - לא העניק לו הבנק סמכויות ניהוליות וביצועיות.

בפסק הדין קבעה כהן, כי מפקח העבודה היה בפועל נציג הבנק. הוא זה שבדק את ביצוע העבודה ואישר את החשבונות, ומבחינת התובע - הוא היה נציג הבנק, ואישורו הספיק על מנת שהבנק יאשר את התשלומים בגין העבודה שביצע לאורך השנים.

לדברי כהן, המפקח הוא זה שבדק מטעם הבנק אם קבלן המשנה היה זכאי לקבל כספים. משאושר חשבונו של התובע על-ידי המפקח, זכאותו לקבלת הכספים הוכחה כדבעי.

עוד קובעת כהן, כי בדרך כלל הבנק הוא האחראי לליווי עד לסיום הפרויקט, והתנהלות זו יכולה ליצור הסתמכות אצל קבלן המשנה. במקרה הנדון, ביקוריהם של נציגי הבנק חידדו בלב התובע את מעורבותו ואחריותו של הבנק לפרויקט.

כהן חייבה את לאומי לשלם לתובע 546 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממארס 2003. הבנק חויב להשיב לתובע את הערבות הבנקאית בסך 87,000 שקל וכן לשלם לו הוצאות של 30 אלף שקל. (ת.א 23743/03)