בשבחה של הבטן

יזמים מאוקספורד טוענים שפיתחו אלגוריתם החוזה הצלחה לסטארט-אפים. האמנם?

לעתים נראה כי תחזית לעתיד של סטארט-אפ הינה הימור לכל דבר.

גם אחרי שלושה תארים רצופים במנהל עסקים, ניסיון כמנכ"ל בחברות שונות ובדיקה יומיומית של חברות באינטרנט אני מרגישה לעתים כי חסרים לי נתונים לצפות הצלחה. הרי כדי להפוך רעיון למיזם מצליח דרושים מבחר קריטריונים, שחלקם מדידים וחלקם לא.

המיתולוגיה של עולם ההיי-טק מספרת ש-IBM יצרה קשר עם מיקרוסופט לאחר שהחברה הראשונה אותה ניסתה להשיג בטלפון באותו יום הייתה ביום חופש. האם יום החופש של החברה המתחרה יכול להיחשב ככישרון ניהולי יוצא דופן של ביל גייטס? האם ביום בו נוסדה מיקרוסופט יכול היה מישהו לנבא את שווי החברה לאחר שיחת הטלפון הגורלית מ-IBM?

מכאן, לימינו: צמד בוגרי אוקספורד טענו השבוע כי ביכולתם לקחת כל סטארט-אפ בתחילת דרכו ולנבא את הצלחתו בחמש השנים הראשונות. הטענה הזו כבר זיכתה את קיריל מאקארינסקי (21) ובוב גודסון (27) בסיקור תקשורתי ב"ניו-יורק טיימס" ובבלוג טקראנץ'.

השניים טוענים כי פיתחו מוצר הנקרא "חוזה סטארט-אפים" (start-up predictor) - אלגוריתם הנשען על בינה מלכותית ומודלים לקבלת החלטות - אשר באמצעותו ניתן יהיה לנבא את שווי החברה בעוד כחמש שנים.

המוצר אינו פתוח עדיין לקהל הרחב, אך מושקעים בו גורמים מוערכים, בהם מייסדי PayPal. נציגי חברות הון סיכון שונות כבר הטילו ספק בהצלחת התוכנה, אולם אף אחת מחוות הדעת לא התבססה על שימוש במוצר.

כשאני מנסה לחשוב על דו"חות הדיו-דיליג'נס שערכתי עבור חברות השקעות עד היום, קשה לי לאבחן אלמנט חוזר אחד אשר בגללו התקבלה החלטה האם להשקיע. לרוב מדובר במכלול נתונים כמו פוטנציאל גידול המוצר, ערכי השוק, עמידות היתרון התחרותי וכישורי היזמים להוביל את המהלכים הנכונים לחברה. כל מי שבדק אי פעם חברה לצורך השקעה יסכים איתי כי בלתי אפשרי לכמת ערכים כאלה לנוסחה. וזה עוד לפני שהכנסנו את תחושות הבטן.

לפני שנתיים ערכתי דו"ח דיו דיליג'נס להשקעה בחברה בחו"ל. טסתי, חקרתי, ניתחתי את נתוני השוק, למדתי את ספרי החברה ולבסוף אף סקרתי את כל אפשרויות הגידול למיזם. את כל זה הכנסתי לספר ערוך היטב, ושלחתי למשקיע שהזמין את הבדיקה.

הייתי משוכנעת שאקבל מכתב תודה על הבדיקה המקיפה, אבל במקום זאת קיבלתי שיחת טלפון שאזכור כל חיי. המשקיע התקשר אלי עצבני משדה התעופה ושאל אותי שאלה אחת שלא מצא לה תשובה בדו"ח המפורט: "מה הבטן שלך אומרת?"

והוא צדק. מרבית ההשקעות הטובות התחילו מרעיון עסקי לא מבוסס והרגשת בטן נכונה.

בחדר הישיבות שלנו תלויות תעודות של גיוסים מוצלחים לחברות שהיום הן שם דבר בעולם העסקים; חברות שהגיעו לחדר הזה לראשונה עם יזם או שניים ורעיון יצירתי. בשבוע שעבר התחיל יזם את הפרנטציה שלו במלים "אולי אני מטורף, אבל יש לי רעיון". ביקשתי ממנו להסתכל על התעודות שעל הקיר. מיד אחרי ששחרר קריאות התפעלות מהסכומים הסברתי לו משהו חשוב: כל אחת מהחברות הללו התחילה מיזם לחוץ, שבפרזנטציה הראשונה שלו ניסה להוכיח לעולם שהוא לא מטורף.

אני לא יודעת להכניס ערכים כמותיים של סטארט-אפ לנוסחה, ולהחליט מיד האם הוא יצליח. אני גם לא בטוחה מהן התכונות שצריך יזם כדי להגשים את החלום הסטארט-אפ בצורה הטובה ביותר. אני מאמינה ביתרון תחרותי, צוות נכון והמון מזל. מודה.

וכן, קשה לי להאמין שאפליקציה תגרום לי לשנות את הדרך בה אני בודקת חברות. "פורמולת מידאס" נכונה לאנשים שלא מתרגשים כמוני משינויי השוק המתהווים.

מניסיוני, רק אלגוריתם אחד נכון תמיד לתחום ההשקעות. זהו למעשה ציטוט של יזם וותיק שהסביר לי, כמה ימים לפני חתימה על אקזיט, מהו סוד ההצלחה לה חיכה שנים: "צריך להיות במקום הנכון, בזמן הנכון והכי חשוב - לדעת שאתה שם". אני עדיין מחכה לאלגוריתם שיפענח עבורי את שלושת המשתנים הללו.