שריטה בבועה

עסקי הטכנולוגיה כפופים למחזוריות עסקית. הגיע הזמן שזה יופנם ע"י עובדי ומנהלי הסטארט-אפים

1. מה העניין שיש לכולם עם ההיי-טק הישראלי ועם פיטורים? כאשר חברת בניה מפטרת כמה עשרות פועלים, זה לעולם לא יקבל כותרת בעיתון - אלא אם ההסדרות תחליט להשבית את המשק בגלל זה. בטח שלא כותרת בולטת. התעשייה הפיננסית בישראל מפטרת עובדים בכל יום בשבועות האחרונים וזה נבלע בין עמודי החדשות מבלי שימשוך תשומת לב. ואילו פיטורים בהיי-טק, ובחברות סטארט-אפ בפרט, זוכים בכותרות ראשיות.

עסקי הטכנולוגיה כפופים למחזוריות עסקית בדיוק כמו כל תעשייה אחרת. מפתיע לגלות עד כמה עובדי הסטארט-אפים, והקהילה העסקית בכלל, לא הפנימו כי המחזוריות הכלכלית תקפה גם בטכנולוגיה. משום מה, זה מובן מאליו כי עבודה בחברת היי-טק מתגמלת מאוד ואיש לא יגיד בקול רם שזה בגלל ההיצע הנמוך של עובדים מוכשרים. אך כאשר הביקושים (לכוח אדם כמו למוצרים) יורדים - כולם מופתעים מהתוצאות.

הפרדוקס אף גדול יותר מכיוון שההשפעה של הסטארט-אפים על כלכלת ישראל היא מזערית בטווח הקצר ולעיתים שלילית בטווח הארוך. רוב היצוא והתעסוקה שמספק ההיי-טק לחשבונאות הלאומית שלנו בנוי על חברות מבוססות כדוגמת צ'ק פוינט, נייס, אמדוקס ואחרות, וכן על מרכזי ייצור כגון זה של אינטל או מוטורולה.

אלא שאחרי 15 שנה של השקעות עתק בתעשיית ההיי-טק, השקעות שחלק גדול מהן נעשו בתקופת הבועה והיו לא רציונליות, מה שנשאר הוא הילה גדולה של ניצחון וכישרון, והייפ שבכל פעם שהוא נשרט קצת אנו משוכנעים שהעולם חרב. האופן שבו נמכר ומתואר ההיי-טק הישראלי, הוא כמקום שכולם בו מנצחים ומוכשרים. כל יזם הוא מלך, הדולרים זורמים חופשי, והכול בתוך הקטר שמושך את המשק. אחרי שלוש-ארבע שנים כאלו, פלא שפיטורי שבעה אנשים נחשבים לגל פיטורים ופיטורי 400 עובדים דומים לרעידת אדמה?

2. מה המשותף לחברות סנדיסק, קימונדה וספנשיין? כולן חברות שפועלות בעיקר בתחום שבבי הזיכרונות מסוג NAND Flash. מה עוד? כולן נסחרות בשבועות האחרונים עמוק מתחת לרף המזומן שיש להן בהישג יד. לכאורה, מדובר בהזדמנויות קניה נדירות למניה, שלמרות המצב המעורפל בשוק שבבי הזיכרונות כרגע, הרי שבעתיד הלא רחוק תחזור נורמליזציה לשוק לפי ההערכות.

אלא שמלבד המסחר הלא-רציונלי שמתבצע כרגע, בסערת המשבר, יש גם הסבר אחר. לכל החברות שמוזכרות כאן יש גם יחס רגיש של מזומן לחוב והן מפסידות הרבה כסף ברבעונים האחרונים. לפני שבועיים הורידה סוכנות הדירוג מוד'יס את הדירוג ליצרנית שבבי זיכרונות אחרת - מיקרון, שלה יש קופה של כ-1.4 מיליארד דולר וחוב של כ-2.5 מיליארד דולר. לפני שנה כמות המזומנים של החברה הייתה גדולה בפי 2. השינוי בדירוג, קבעה מוד'יס, התבצע בעקבות לקיחת מינוף נוסף לרכישת חלקה של קימונדה ב-Inotera הטיוואנית.

נכון שבשוק הזיכרונות הבלתי נדיפים עתידה להתקיים קונסולידציה שתפתור את בעיות עודף המלאי, אך זו עתידה לדרוש עודף מזומנים שלא לכולם יש נגישות אליו. גם הדירוג של סנדיסק ירד לפני כשבוע ע"י S&P, בעקבות החשש כי מצבה של החברה לא ישתפר והמחסור במזומנים לא יאפשר לה להתרומם. במצב השווקים הפיננסיים היום, לא כולם מוכנים להמר על העתיד של חברות שבבי הזיכרונות, למרות שעל הנייר לפחות מדובר בהשקעה בטוחה.