"אנחנו לא חממה ערבית וולונטרית, אנחנו פה כדי לעשות עסקים"

חממת NGT מנצרת הייתה מעין פיילוט לתוכנית החממות המופרטות; "הרעיון הוא לא לפעול מנקודת מבט של אפליה מתקנת אלא להתייחס למגזר הערבי כעל מאגר מוחות גדול"

הרבה לפני שהמושג יזמות חברתית (Social Venturing) עשה עלייה לישראל מארה"ב, נסרי סעיד, מהנדס ששהה 12 שנה בגרמניה, חזר לישראל. בסוף שנות ה-90 הוא זיהה פוטנציאל יזמות בלתי ממומש במגזר הערבי, וחתר להקמת חממה שתוכל להיות כתובת ליזמים ולחוקרים מהמגזר הערבי במתכונת עסקית.

אלה השורשים של חממת NGT מנצרת, שמשקיעה במיזמים בתחומי מדעי החיים, פארמה, ביוטק ומכשור רפואי, ומצויה בעיצומו של גיוס הון, השלישי מאז הוקמה. החממה מבקשת לגייס 2 מיליון דולר, כשמחצית מהסכום כבר הובטח לה מהמשקיעים הקיימים, וההון מיועד למימון פעילות עסקית בחברות.

NGT היא החממה המופרטת הראשונה ובכך הייתה מעין פיילוט לתוכנית החממות המופרטות. החממה הוקמה רשמית ב-2002 אך היוזמה להקמתה החלה כמה שנים קודם לכן. כיום, עשור לאחר הקמתה, החממה מנהלת כ-14 מיזמים בשלבים שונים ומדי שנה משקיעה ב-3-4 מיזמים חדשים.

סעיד הוא סמנכ"ל לפיתוח עסקי וממייסדי החממה, והיה בין הראשונים שהכירו בעובדה שיש במגזר הערבי שכבת אנשים משכילה ובעלת יכולות יזמיות. "המגזר הערבי הוא כ-15%-18% מהאוכלוסייה הכללית בישראל והוא אחראי ל-30% מהסטודנטים לרפואה, כאשר בתחום הרפואה המעבדתית המספר גדול יותר", אומר סעיד. "מצאתי אוזן קשבת במנהלת החממות, ומוניתי לתפקיד רכז יזמות טכנולוגית במגזר הערבי, במשרד המדען הראשי. לאחר מכן, מילאתי את תפקיד סגן חממת משגב. הרעיון היה לא לפעול מנקודת מבט של התנשאות ואפליה מתקנת אלא להתייחס למגזר כעל מאגר מוחות ויזמויות אקטיבי וגדול".

שת"פ והצלחה כלכלית

"אנחנו גוף עסקי שבוחר להתמקד במגזר הערבי, כי הוא מזהה פוטנציאל לא ממומש. אנחנו לא החממה של המגזר הערבי ולא ארגון וולנטרי", אומר יוסי טור-כספא, מנכ"ל החממה ומי שהיה בעבר מנכ"ל החממה הטכנולוגית אלתם, שהייתה בבעלות אלרון ומת"ם (בשלב מאוחר יותר מוזגה לחממת הטכניון).

טור-כספא הביא לחממה ניסיון לאחר שביצע מגון תפקידים כמו מנכ"ל ויו"ר של Verdi Visual Intelligence, דירקטור לפיתוח עסקי באלקטל ומנכ"ל כור טכנולוגיות. "יצא לי לראות את השוק מהצד של המשקיע, כיזם שיצא לחפש כסף אצל קרנות ההון סיכון, ועד לאקזיט", הוא אומר.

היוזמה להקמת NGT הפכה למציאות עם הצטרפותם של משקיעים שהאמינו ברעיון והשקיעו 2 מיליון דולר. דוידי גילה הצטרף כמייסד וכמשקיע, כשהחזון של החממה היה מוגדר: רווח וחזון חברתי, כך שדרך שיתוף הפעולה בין המגזרים, אפשר להגיע להצלחה כלכלית.

החממה גייסה בשנת 2004 עוד 2 מיליון דולר והצטרפו אליה 14 משקיעים נוספים בהם 12 אנשי עסקים אמריקנים יהודים, שהרעיון של השקעה בחברות בשלבים המוקדמים ביותר תוך כדי קידום ההבנה ושיתוף הפעולה בין יהודים לערבים קסם להם.

בין אותם משקיעים נמצאים קן לוי מייסד KLA; ג'רי ג'ייקובס מייסד קוואלקום; הרווי קרוגר, לשעבר מליהמן ברדרס ואחרים. המשקיעים הזרים הצטרפו לקבוצת אנשי העסקים הערבים שהגו את הרעיון והיו מוכנים להשקיע: אייאד אבו אעיש, תמים יאסין, עומר מסארווה, מוחמד עבדל קאדר, אחמד דבאח, וכן יהושע רוץ' מקרן ההון סיכון RHO, ד"ר מרטין קמינר, בכירים מבנק ההשקעות של רוטשילד בניו-יורק, ואנשי עסקים אחרים.

Medical Surgical Technologies. בין חברות הפורטפוליו של הקרן נמצאת MST, שהקים אברהים מטר, מנהל המחלקה הכירורגית בבית-החולים בני-ציון בחיפה, המפתחת רובוט מסייע ללפרוסקופיה. הרובוט הזעיר נושא מצלמה המאפשרת לרופא לנווט בעצמו בגוף החולה ללא צורך ברופא או טכנאי נוסף. החברה סיימה את שלב הניסוי בבעלי חיים, גייסה הון מאנג'לים, וממשיכה לחפש הון נוסף. "הלפרוסקופ נכנס ללא צורך בביצוע חתכים גדולים, זמן ההחלמה מהיר והכאבים פחותים, הסיבוכים קטנים והעלות הכוללת של הטיפול מוזלת", אומר טור-כספא.

פלורינקס (Fluorinex). מיזם שגם סינרון השקיעה בו, ואף היא חלק מהחממה. החברה קיבלה אישור CE ומצויה לפני קבלת אישור FDA. במקביל, החברה מנהלת דיאלוג עם חברות הפארמה הגדולות במטרה להגיע לשיתוף פעולה אחרי שפיתחה שני מוצרים לטיפול והחדרת פלואור לשכבת השן, וטיפול להלבנת שיניים. הרעיון היה של כאמל חוואלד והחברה מנוהלת בידי דוד תבור.

נוטרינה. הוקמה על בסיס רעיון של פרופ' נעים שחאדה, מנהל מחלקת הילדים בבית-החולים רמב"ם, לאחר מחקרים שהצביעו על העובדה שבחלב אם יש אינסולין החשוב להתפתחות מערכת העיכול, במיוחד אצל פגים או ילודים בעלי משקל נמוך. הרעיון המקורי היה לשלב את האינסולין בפורמולה של תינוקות, אך ביצוע ניסויים קליניים בפגים הוא כמעט בלתי אפשרי. החברה עשתה את הניסוי על חזירים ועופות וכיום המוצר מיועד לשוק המזון.

קרטיקיור (Carticure). הוקמה על בסיס רעיון של המדענית גילה מאור, לטיפול בפגיעת או שחיקת סחוס. חתיכות סחוס נלקחות מלסת של חזיר, ואחרי מניפולציה נוצר מרקם שניתן להשתיל לחולה.

קפסוטק (Capsutech). את החברה הקים היזם ג'לל גנאיים, על בסיס רעיון - לעטוף מולקולות תרופה במולקולות גדולות יותר שלא יתפרקו מיידית בכבד אלא יגיעו להתפרקות ומסיסות בתא הפגוע. כך, העטיפה של הטיפול תתפרק רק עם המפגש עם אנזים הסרטני. החברה מצויה גם היא במהלך של גיוס הון נוסף והיא עומדת להתחיל ב-2009 בשת"פ עם חברות שיש להם מולקולות רפואיות.

להגיע לחו"ל

חברות נוספות בחממה הן מוטוס, שמפתחת מערכת קולונוסקופיה שפועלת בעיקרון של משיכה; אורה-ביו, שמפתחת תרופה למחלת סרטן הריאות הניתנת בפה, ו-AMD, המפתחת טיפול לבעיות עיוורון אצל מבוגרים.

טור-כספא אומר שב-NGT מאמינים במתן תשומת לב מרבית לכל פרויקט בכל האספקטים. "אנחנו מעודדים את החברות להקים חברות-בנות בשוקי היעד. חשוב שהן יבינו את השוק הבינלאומי, ואנחנו מנסים לסייע ככל האפשר". *

צרו איתנו קשר *5988