המרצה מעופרת יצוקה

אולי זה לא מיתון: 4 דברים שישנו את המצב מהמלחמה בעזה ועד שובה של האינפלציה

רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק המזרחי

המשק בהאטה והכותרות החדשותיות עוסקות בכך תכופות. אולם אני סבור שלא בכל מקרה תירשם הצטמצמות משמעותית בתוצר וייתכן בהחלט שמה שאנו עדים לו הוא הפוגה רגילה, טבעית ומחזורית הבאה לאחר חמש שנות התרחבות מהירה.

סימנים רבים תומכים בסברתי ואציג כאן ארבעה מהם.

1) המערכה הצבאית

יש החוששים שהמערכה הצבאית תעיק על המשק. הבה נתבונן בעבר: בעקבות מלחמת לבנון השנייה התכווץ התוצר ב-1.6% (נרשם ברביע האחרון ב-2006), והנה ברביע שבא אחריו (הראשון ב-2007) הוא זינק ב-3.7%. עלייה ב-8% בהשקעה בענפי המשק והקפיצה בהוצאות הממשלה ובהוצאות משקי הבית על מוצרים בני קיימא, הובילו את ההתאוששות.לייצוא, אגב, לא נרשמה כל תרומה לכך.

שיעור הריבית במשק היה אז 5% בממוצע, בעוד ששיעורה עתה הוא 1.75%. הממשלה, תוציא על בנייה ותשתיות, בשל הנזקים מהטילים שנופלים בשטחנו, מהלך שמלכתחילה התכוונה לעשות במסגרת תוכנית ההמרצה.

הוצאה על התשתית בשילוב הריבית הנמוכה, יקצרו את משך ההאטה הכלכלית ויזרזו את התאוששות התוצר, גם אם בכלכלת העולם עוד לא תרשם הטבה.

2) היזהרו מהאינדיקטורים

בשלושת הרבעים הראשונים ב-2008 גדל התוצר ב-5% בהשוואה התקופה המקבילה ב-2007. אולם, בשנת 2008 כולה צפויה עלייה בת 4% בלבד בהשוואה ל-2007.
מכאן שברביע האחרון אשתקד הצטמצם התוצר ב-3%. נזכיר כי ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על 11-9 החודשים הראשונים בשנה ועליה לעשות שימוש בהערכות ואומדנים לגבי השאר.

לשם כך מקובל להשתמש באינדיקאטורים מובילים, שמסתמנת מהם תמונה חלשה לחודשים הבאים. אולם, כדאי להתייחס לממצאיהם בזהירות רבה, לבטח בתקופות כה תזזיתיות, שכן תדירות מבוצעים בהם תיקונים משמעותיים בדיעבד.

לדוגמא, המדד המשולב של בנק ישראל תוקן-עודכן באחוז שלם כלפי מעלה בחודשים מרץ-יולי השנה, מאחר שהצביע על סביבה כלכלית חלשה מכפי שהייתה בפועל.

המסקנה יש צורך בנתונים יבשים נוספים כדי להצביע בביטחון על תפנית שלילית.

3) שעשועי סטטיסטיקה

מדברים הרבה על מהירות ההידרדרות בתוצר כאינדיקציה לצפוי ב-2009: הצמיחה פחתה כנראה מ-5.4% ב-2007 ל-4.1% ב-2008. אני מעדיף להתבונן בנתון אחר: התוצר למעט מסים נטו על הייבוא. בשנת 2006 שונה חישוב התוצר וצורפו אליו מסים אלו. שינויים בסחר החוץ החלו לפיכך להשפיע על התוצאות.

בה בעת נרשמו עליות גבוהות בייבוא האזרחי, על רקע ההתחזקות המהירה והחדה בשער השקל כנגד הדולר בתקופה זו. כתוצאה, עקב עיתוי השינוי בהדרגת התוצר, נוספו כמעט ארבע נקודות בסיס לקצב הצמיחה בין הרביע השלישי ב-2006 לרביע הראשון ב-2008! חישוב צמיחת התוצר לפי ההגדרה הקודמת היה מראה, שהצמיחה ב-2008 פחתה בקצב מתון יותר: מ-4.9% ל-4.2%.

4. שובה של הדודה אינפלציה

אחת האינדיקציות להצטמצמות בתוצר היא הקריסה המהירה בקצב האינפלציה. אולם, באינפלציה הבסיסית מסתמנת לאחרונה דווקא עליה: ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ללא מזון ואנרגיה, המייצג באופן מדויק יותר את הביקוש המקומי, ב-3.5%, גבוה מיעד האינפלציה.

לעומתו, ההתמתנות המהירה במדד הכללי הושפעה יותר מקריסת מחירי האנרגיה והמזון. לכן, לא בהכרח ניתן לקשור בין השניים.

ניתן להעלות עוד תהיות לגבי האיום על קצב הצמיחה ובכל מקרה נחוצה זהירות בהתייחסות הציבור, אנשי המקצוע ולבטח קובעי המדיניות, בפירוש הנתונים ובמדיניות הנגזרת מהם.