לאומי נגד המוסדיים: "אי אפשר להחליט על סדר שונה בעדיפות הנושים. זו טעות קשה"

פרופ' דני צידון, ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי, התייחס אתמול בכנס לוויכוח בין הבנקים לגופים מוסדיים בנושא הקדימות בהסדרי חוב: "מי שינסה להפוך את פירמידת הזכויות על פיה, ימצא את עצמו עם ערימת אבנים מרוסקות"

בכיר בבנק לאומי תוקף את התנהלות הגופים המוסדיים בנושא הסדרי החוב. "אי אפשר להחליט על סדר שונה בעדיפות הנושים. זו טעות קשה. מי שרוצה לשנות את הזכויות הקיימות וליצור סדר חדש בזכויות קניין, ייצור נזק בלתי הפיך למערכת הפיננסית, ואני מתכוון לזכויות של מחזיקי אג"ח בהסדר חוב שמעורבים בו גם בנקים. מי שינסה להפוך את פירמידת הזכויות על פיה ימצא את עצמו עם ערימת אבנים מרוסקות", כך אמר אתמול פרופ' דני צידון, ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי.

צידון התייחס לוויכוח המתחולל כעת בין בנקים לגופים מוסדיים בנושא הקדימות בהסדרי חוב. מאחר שרוב האשראי החוץ-בנקאי לפירמות אינו מובטח בשעבודים והמערכת הבנקאית מחזיקה בביטחונות, נוצרה למוסדיים נחיתות בהסדרי החוב. לכן מעלים גופים מוסדיים דרישות שהבנקים ילכו לקראתם ויוותרו על עדיפותם בביטחונות. יש גופים מוסדיים שאף תובעים מהאוצר לכפות את הוויתור על הבנקים.

צידון שהיה מועמדו של סטנלי פישר לתפקיד המפקח על הבנקים אך סירב לקבל את התפקיד, דיבר אתמול (ג') בערב עיון בנושא "המשבר הפיננסי, פתרונות, השלכות ולקחים" שנערך במכון למחקר כלכלי ע"ש ישעיהו פורדר באוניברסיטת תל אביב.

תומך בבנק ישראל

צידון התייחס באופן מרומז לסכסוך בין בנק הפועלים לבנק ישראל, בעניין העברתו מהתפקיד של יו"ר הבנק דני דנקנר וטענות בנק ישראל כלפי ממשל תאגידי לוקה בבנק הפועלים. בדבריו תמך בבנק ישראל: "המדינה היא האחראית על היציבות הפיננסית, וזה תפקידה. לכן למדינה מותר להתערב בפעילות הגופים הפיננסיים וכל מה שנכנס בארגז הכלים הזה הוא בגדר המותר. בישראל הגוף אחראי על היציבות הפיננסית הוא בנק ישראל, ואם בנק ישראל לא יטפל ביציבות, היא לא תהיה. בנק ישראל יטפל בגופים הגדולים, ומי שרוצה להיות מתחת לרדאר של הפיקוח שלא יהיה גוף גדול".

פרופ' בבצ'וק שעלה לכותרות לאחרונה בעקבות חוות דעת שפרסם ותמכה בהתנהלות דירקטוריון בנק הפועלים בעניין אי הקמת ועדת איתור למנכ"ל, התייחס לצורך לפקח על תגמול מנהלים ובכירים במוסדות פיננסיים. "מערכת התגמול של מוסדות פיננסיים איפשרה למנהלים לקחת כסף מהשולחן לפני שהמשחק נגמר. המנהל לוקח סיכונים, לוקח כסף על רווחי טווח קצר, לא צריך להחזיר אותו, ואחר כך מתחמק מההשלכות השליליות לטווח ארוך. התמריצים עוותו יותר כתוצאה מאופציות שאפשרו למנהלים להנות מאפסייד מבלי לשלם בדאונסייד", אמר בבצ'וק.

מעורבות הממשלה בהסדרי חוב

בבצ'וק מציע חבילה במסגרתה התמריצים יהיו קשורים לביצועי טווח ארוך. למשל, הפרדה בין מועד ההבשלה של האופציה בה היא הופכת להיות של המנהל לבין מועד המימוש שיהיה בעתיד רחוק יותר. לגבי הבונוסים הוא מציע לתת בונוס לתקופה ארוכה שיימצא בחשבון נדחה המאפשר לא לשלם במידה ויש הרעה בתוצאות בעתיד.

לגבי רגולציה הביע בבצ'וק תמיכה במעורבות גדולה של מוסדות הפיקוח. זאת בניגוד לחוות הדעת אותה כתב עבור בנק הפועלים. "אמנם הבנקים הם מוסדות עסקיים פרטיים, אבל על הממשלה להתערב במיקרו-ניהול שלהם כדי לפתור את בעיית הסיכון המוסרי. ככל שהרגולציה על תמריצים תהיה יותר חלשה, כן צריכה להיות מעורבות עמוקה ורגולציה תקיפה יותר במיקרו-ניהול של המוסדות הפיננסיים ובהחלטות עסקיות של מנהלים המושפעים מתמריצים אלו", טען בבצ'וק.

פרופ' יוג'ין קנדל הביע תמיכה במעורבות ממשלתית בהסדרי חוב בשוק החוץ בנקאי. "כשלפירמה יש כזו רמת חוב מעליה, החברה לא יכולה להיות פרודוקטיבית ועסוקה רק בטיפול בחוב. לכן הממשלה צריכה לדחוף את מערכות המשפט לטיפול מהיר בהסדרי חוב כי בעיית הזמן קריטית".

צרו איתנו קשר *5988