אמור לי מה נהליך ואומר לך מי אתה

דליה איציק והפרלמנט הבריטי: בואו נחפש את ההבדלים

יו"ר בית הנבחרים הבריטי, מייקל מרטין, התפטר אתמול (ג') כי ניסה להסתיר מידע על שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים, מצד כמה מחברי הבית. עמיתתו לשעבר, דליה איציק, נבדקת עכשיו על בדיוק אותם דברים. כולם אותו דבר? לא בדיוק. באנגליה מרטין התפטר, אף שאינו מואשם ולא חשוד במעשי חבריו; אצלנו אי אפשר לחלום אפילו על התפטרות - גם של האנשים שנתפסו על חם. אבל חוץ מזה, בעניין רדיפת הבצע, רבים, לא כולם, באמת אותו דבר.

דליה איציק
איציק. פעלה בהתאם לנהלים

איך מצליחים אצלנו לחמוק מלתת את הדין, אפילו הציבורי? בתגובת הקסמים, שגם איציק נתנה: "הכל נעשה בהתאם לנהלים". אני עדיין מחכה בקוצר רוח לעיתונאי שעל תגובה כזו יאמר: עם כל הכבוד, תראו לי בבקשה את הנהלים עליהם אתם מדברים. ללא השאלה והתשובה עליה, הציבור רשאי שלא להבין למה נטפלים לעניין הזה, כאשר "הכל בהתאם לנהלים".

במקרים רבים מדובר במצג שווא. במקרה של איציק, למשל, נבדקות הוצאות שגבתה מהכנסת על שיפוצים בדירתה ורכישת רהיטים. אז נכון ש"הנהלים" מאפשרים עבודות צבע ושיפוצים קלים בשל בלאי סביר. השיפוץ והרכישות שביצעה איציק עלו לכנסת, לפי חשבונות שהגישה, כ-100 אלף שקל.

זהו ללא ספק סכום שאינו עומד בקריטריונים שמציבים ה"נהלים" , אך מעבר לכך, האם יושרו ויושרתו של אדם היא עניין של נהלים ביורוקרטיים? האם אין לאדם נהלים שהוא קובע לעצמו? לפי "הנהלים", למשל, מגיעים לשר מיקי איתן לשכה, ורכב, ונהג, ושאר ממתקים. אבל הוא ויתר על הכל - כי אין לו תיק - והוא ממשיך להשתמש בלשכה שקיבל כחבר כנסת. בני בגין, דן מרידור ושאר כאלה לא נוהגים כמותו.

מה שאומר שנהלים אינם עניין אובייקטיבי, הם נקבעים בהתאם לאופיו ואישיותו של האדם. ולהיפך: אדם נקבע לפי הנהלים שהוא קובע לעצמו, בבחינת אמור לי מהם נהליך, ואומר לך מי אתה. *