"השנה סיימתי את הפרויקט הכי חשוב מבחינתי - מתחם ממילא בירושלים. זהו פרויקט שכולל 800 מטר של חנויות במתחם שמחבר את העיר ממזרח למערב. במישור הגלובלי, הכניסה של החברה לחו"ל היא חלק מאסטרטגיה שאני בונה כבר שנים בצורה מושכלת. כמעט כל שנה אנחנו פותחים מלון בעיר מרכזית בארץ ובעולם. בשנה הבאה נפתח מלון באמסטרדם, ובעוד שנתיים בלונדון".

פרויקט ממילא לווה בקשיים רבים.

"אלה לא היו קשיים עסקיים, אלא רגולטוריים. משרד הפנים עיכב את הרשיון, וזה מסוג הקשיים שמערימים רק אצלנו במדינה, ולומדים עם השנים להתמודד עם זה. המדינה לא צריכה לתת מתנות, רק שתיתן לנו לעבוד. שהשלטון יצור רצון להמשיך ולעבוד ולבנות בארץ".

מה יהיה המהלך הבא שלך?

"יש לי חלום, שהוא כרגע תיאורטי, לפתח פרויקט ענק בתל אביב משולב עם מסחר, בתי מלון ומגורים. פרויקט כזה יכול לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים ולהביא לכאן תיירות. אם היו מפריטים את נמל תל אביב, למשל, מוציאים מכרזים מסודרים ודואגים לתת אישור בעיתוי ובזמן כך שאנשי עסקים לא יתייבשו, היה אפשר לפתח את המדינה. אם המדינה חשובה לרגולטורים כמו שהיא חשובה לי, אז שיעמידו איש כלכלי שיטפל בהסרת המכשולים ויעודד יזמות וצמיחה".

כיצד חווית את המשבר הכלכלי?

"הייתי ערוך למשבר, ולכן לא הרגשתי אותו אישית. בניתי את החברה שלי עם מחשבה שכל יום עלול להגיע משבר. כשמשבר כלכלי מגיע הוא לא מצלצל, אין פעמונים, ותמיד יש משברים. אז צריך להיזהר ולא להיכנס להרפתקאות. חברה לא יכולה לגדול ביותר מ-20% בשנה. ברגע שיש גידול של 100% בשנה, אז משב הרוח הכי קטן מעיף אותה, וזה מה שקרה.

"אם תשאלי את כל אלו שנכנסו להרפתקאות עסקיות ונפלו, הם יגידו שהם מאוד מצטערים על כך היום, ושהם עשו טעויות. אדם לא יכול להקים עסקים בכל העולם, גם במזרח אירופה וגם במיאמי ובסין ובהודו. חברה יכולה לעשות את זה אחרי שהיא קיימת מאה שנה - היא מקימה מטה בכל מקום ומתקדמת לאט עם אסטרטגיה ברורה ותזרים מזומנים נכון. אי אפשר להתפתח תוך עשר שנים בהיקפים כאלו.

"הנפילה, גם של הגדולים וגם של הקטנים, הייתה כתובה על הקיר. צריכים לשמור על נזילות ועל תזרים מזומנים נכון ומימון מחושב. לא להיות גרידי. אני בטוח שלבייב מבין שהוא עשה טעויות, ואני מקווה שייצא מזה לטובת המשק".

מה התחזית הכלכלית שלך לשנה הקרובה?

"אני לא צופה שינויים דרסטיים ומהפכות. הבעיה היחידה היא בעיית התעסוקה, שעלולה להיווצר מבעיית הדולר. קווי ייצור ייסגרו כאן וייפתחו במקומות אחרים בעולם. כל מפעל שנסגר בארץ, לא פותח בחזרה. משבר תעסוקתי עלול להיות הרבה יותר קריטי מבחינתנו אם נגיע ל-11% אבטלה. כבר היום עלות הייצור בארה"ב זולה יותר מעלות הייצור בארץ, וזה כואב. אם לא נשמור על רווחיות הייצור, תהיה פה אבטלה חמורה".

הצירוף של משקיעים רעבים ומדיניות ריבית נמוכה לא מעודד התפתחות של בועת נדל"ן?

"זה מעודד את הנדל"ן, לא יוצר בועה. מתי נוצרת בועה? כשיש עודף ייצור. המשק הישראלי בתחום הנדל"ן לא נפגע בצורה ממשית בארץ. מי שנפגע אלו החברות שהשקיעו בנדל"ן בחו"ל בצורה לא מבוקרת. אצלנו הבנקים לא נתנו מימון לעודף ייצור, ולכן לא נוצרה בועה. אם אין קונים לדירות, לא נותנים מימון. המחירים אמנם עולים, אבל ברמה סבירה".

אתה מרוצה מתפקודו של סטנלי פישר במשבר?

"אני חושב שהוא טוב, אבל לא מספיק. אני לא אומר שהמדינה צריכה להתערב ולקנות דולרים. אני מדבר על התערבות רגולטורית. לא ייתכן שהמשק הישראלי יסבול והספקולנטים ירוויחו. הוא צריך להגיע להסכמות עם שר האוצר ויחד להפעיל רגולציות כדי למנוע את הספקולציות וליצור סל מטבעות ראוי. ישנן דרכים לעצור את הידרדרות הדולר - כמו הטלת קנסות על ספקולנטים. עשו את זה בשנות ה-80, כשהדולר ברח למעלה, וזה עזר".

מה החזון שלך?

"להמשיך לבנות בארץ פרויקטים חשובים וחד פעמיים. אני שמח לגלות שיש לי השפעה על תרבות הבנייה בארץ, ששיפרתי את איכות הבנייה. זה גורם לי הנאה גדולה כשמדברים על הסטנדרט של אקירוב, שאני נותן דוגמה אישית איך פרוייקטים צריכים להיראות".

מה מהווה עבורך מקור השראה?

"עוצמות אישיות. אני מקבל השראה מאנשי עסקים שלא מתבלבלים ולא מזגזגים כשכולם מרוויחים אלפי אחוזים, כמו אלי הורביץ. אני עובד לפי אסטרטגיית גידול של 10%-15% לשנה, והעובדה היא שזה מוכיח את עצמו".

מי איש השנה שלך?

"אלי הורביץ - אדם שאני מאוד מעריך. הוא עובד לפי תוכנית אסטרטגית ברורה ולא מתפתה לסיכונים. הוא הביא חברה שנסחרה לפני 30 שנה בפחות מ-100 מיליון דולר להיותה נסחרת היום ב-40 מיליארד דולר".