"הגדלת מספר העובדים, המכירות והרווחיות. היום אני יכול להסתכל אחורה בסיפוק ולומר שעמדנו באתגרים בצורה לא רעה בכלל".

מה היה הקושי הגדול שאיתו התמודדת?

"הקשיים השכיחים שיש לחברה מוטת ייצוא. אנחנו מוכרים לישראל כ-20% מהתוצרת שלנו וכ-80% למדינות בעולם. הקושי הוא למצוא את הדרך להיות אטרקטיביים ללקוחות שרחוקים מאיתנו, גם מבחינה תרבותית וגם פיזית. פיתחנו שיטת עבודה ואסטרטגיה למכירה מחוץ לישראל, והיא מוכיחה את עצמה".

קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה הטילה חרם על מניית אלביט, הממשל באירלנד ספג ביקורת אחרי שדווח שאלביט תספק לצבא שלו ציוד, וגם ההסלמה השלישית ביחסים עם טורקיה אינה בשורה טובה מבחינתכם. אתם בעצם נתונים תחת לחץ רב.

"המקרים שהזכרת הם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. אנחנו מוכרים בשנה בהיקף של קרוב ל-3 מיליארד דולר, מתוך זה 2.5 מיליארד הם מייצוא, והמקרים שאת תיארת מייצגים 2%-3% ממכירות אלביט. עם זאת, איני מתעלם ממקרים אלו. כל מכירה חשובה לנו, וכל מקרה שציינת ראוי להתייחסות. בנורבגיה, למשל, הקרן התעסקה עם המניות בעיקר, ולא בעסקים. באירלנד הרי בסופו של דבר קנו, ובטורקיה בינתיים לא קרה כלום, לא הופסק שום דבר".

ישראל עדיין מובילה בעולם בתחום הצבאי?

"אני חושב שיש קושי למכור כי יש תחרות ויש לחצים של השוק המקומי. כל מדינה רוצה להפיק מקומות עבודה מכל קנייה שלה, ומשום כך יש לה קושי לקנות מחברה זרה. אנחנו מצאנו לזה פתרון, ואנחנו מקימים חברות שלנו במדינות היעד, כך שאנחנו מוכרים ומייצרים באותה המדינה".

מדינה אחת, שתי תעשיות

בעבר טענת שבישראל צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות: אחת פרטית ואחרת ממשלתית, וציינת שזה לא יקרה לעולם. מדוע?

"ישראל חייבת לשפר את כושר התחרות שלה - אנחנו לא לבד בעולם. אם את רוב המוצרים שלנו אנחנו מוכרים מחוץ למדינה, צריך ללמוד את השוק ולהיות טובים יותר ממה שכבר יש בו.

"המתחרים שלנו הם חברות ענק עם מגוון יכולות רחב. לעומת זאת, בישראל אנחנו מאוד קטנים, מאוד מבוזרים - דבר שפוגע בכושר התחרות שלנו. לכן אנחנו צריכים לעשות מה שעשו כבר לפנינו בעולם כולו - מיזוגים. להפוך אותנו לקבוצות גדולות יותר עם מגוון פתרונות רחב יותר. אם התעשיות הביטחוניות ששייכות למדינה רוצות לשמר את כושר התחרות ולא להזדקק לסיוע ממשלתי, אז צריכות להיות בארץ שתי תעשיות גדולות - אחת אלביט ואחת ממשלתית".

איזה תנאים צריכים להתקיים כדי שיקרה מהלך כזה?

"בסקטור הפרטי המהלך כבר נעשה - בעשר השנים שחלפו מיזגה אלביט תחתיה את רוב התעשיות הפרטיות בישראל. המגזר הפרטי לא יכול לעשות יותר מזה. ההמשך מוכרח להיות דרך התעשיות הממשלתיות שבבעלות הממשלה, וזה הרבה יותר קשה.

"מדובר באילוצים פוליטיים - התעשיות הממשלתיות סבורות שאם חס וחלילה יהיה רע, הממשלה תתמוך בהן, מה שכבר קרה בעבר. לכן האילוצים הכלכליים פחות חזקים. אנחנו הבנו שאם לנו יהיה רע, אף אחד לא יעזור, רק אנחנו נדאג לעצמנו. המהלך הזה תלוי היום בממשלת ישראל, ובתור משלם מיסים אני ממליץ עליו מאוד".

מהו האירוע החשוב השנה בכלכלה הישראלית?

"עמידת המשק שלנו כנגד המשבר הכלכלי העולמי, שבישראל הצטרפה אליו מערכה פוליטית ומהלך צבאי".

איך התארגנת באלביט בזמן המשבר?

"פעלתי בעיקר בשני מישורים. הראשון היה קיצוץ בכל ההוצאות שאינן תורמות לצמיחת החברה, שזה מהלך לא פשוט בכלל, בייחוד משום שנזהרנו שלא לשפוך את התינוק עם המים: לא קיצצנו במו"פ ולא פיטרנו עובדים שתורמים לחברה. קיצצנו בדברים שאפשר לחיות בלעדיהם כמו פעילויות רווחה והטבות לעובדים - כל הדברים שבימים טובים אתה מרשה לעצמך ובימים פחות טובים אפשר להסתדר בלעדיהם.

"השני נגע להכנסות. פעלנו באגרסיביות: השקענו הרבה מאמצים בשיווק, בקשר ושימור לקוחות ובאיתור לקוחות חדשים. בשל הקשיים, היו חברות שהקטינו פעילות, וכשאחרים יצאו אנחנו נכנסנו לשם. בסך הכול הקטנו את המונה והגדלנו את המכנה".

"רווחי 2010 כבר בידינו"

כמנכ"ל חברה מוטת יצוא, אתה בוודאי מודאג ממגמת שער הדולר.

"אני מודאג ממנו מאוד-מאוד. באלביט יש לנו הגנה טבעית בתוך הארגון, כי חלק מהעלויות שלנו הן דולריות וחלק מההכנסות שלנו שקליות, כך שאנחנו לא חשופים לדולר במלוא העוצמה. בנוסף לכך צפינו ששער הדולר יירד ועשינו כמה הגנות פיננסיות. אם האוצר והנגיד יכולים לעזור לנו, התעשיינים, במשהו, זה בדאגה לשער הדולר. עד שהם יעשו, אנחנו בבית שלנו עושים כל מה שאפשר לעשות במצב של דולר נמוך".

מהו הסיכון הגדול ביותר שלקחת השנה?

"העובדה שלא הוצאתי אנשים טובים מהארגון. גם במקומות שבהם היה עודף בכוח אדם טוב, לא הוצאנו אותו, אלא בחרנו לשמר לימים שנצטרך אותו והנה, הם מגיעים כבר עכשיו. ההחלטה שלא לפגוע במו"פ הייתה גם היא בחזקת סיכון ונראתה לכאורה באותו זמן כהחלטה לא נכונה. היום אנחנו מברכים עליה".

מה לצפות מאלביט בשנה הבאה?

"התחזית שלי לאלביט חיובית ואני צופה שרווחי 2010 כבר בידינו. עכשיו אנחנו כבר עובדים על 2011, כך שאני אופטימי מאוד. אנחנו ממוצבים טוב בעולם.

"התחזית שלי לתעשייה הביטחונית בישראל בכלל היא פחות ורודה. כשאני מתבונן חמש שנים קדימה על התעשייה כולה בישראל, המהלכים שצריכים להתבצע - המיזוגים, למשל - לא מתבצעים. בטווח הרחוק, זה יפגע בנו".

מניית אלביט מערכות נחשבת כמועמדת ל"מניית העם" הבאה. מחמיא לך?

"אני לא מומחה במניות. אומרים לי שהמניה היא הבבואה של החברה. אנחנו 10,000 איש בחברה שעובדים מאוד קשה כדי שהחברה תצליח, וכנראה שהמניה משקפת את זה".

השנה הוענק לך תואר לשם כבוד מטעם הטכניון. מהו לדעתך מקום האקדמיה ביצירת הדור הבא של התעשייה הביטחונית?

"לאקדמיה יש מקום ראשון במעלה בנושא זה. הגרעין הקשה שמרכיב היום חברה כמו אלביט מערכות הוא אנשים בעלי רקע צבאי כלשהו ותואר אקדמי. אני חושב שהאקדמיה בישראל היא ברמה גבוהה מאוד בתחומים האלו, ברמה עולמית. אני מדבר בעיקר על הטכניון, על מכון ויצמן ועל אוניברסיטת בן גוריון".

במי היית בוחר כאיש השנה שלך?

"באחד שאת לא מכירה - הוא בן 35, עובד באלביט קשה מאוד וחוזר הביתה מאוחר, ואחר כך עוד צריך לגדל את שלושת הילדים שלו".