"עליית המחירים ביפו התחילה כשיהודים קנו לאורך החוף"

"לאוכלוסייה הערבית לא תהיה בקרוב ברירה, אלא לעבור לבנייה רוויה. לא נשארו קרקעות, ומחירי הקרקעות הקיימות זינקו בתוך עשור", אומר כמאל שגראווי, בעלי חברת הבנייה אחים שגראווי, המתגורר בנצרת עלית ופעיל ברחבי הארץ. "מי שיש לו פיסת קרקע הולך ובונה לגובה שש קומות, היום כבר ניתן לראות את זה כמעט על כל גבעה. 30% מתושבי נצרת גרים בבנייני קומות, והמגמה כבר גולשת מנצרת לכפרים, כמו כפר כנא. בגלל המחסור בקרקעות מתחילים לבנות גם לגובה שמונה קומות, המצב פשוט מכתיב את זה. לדעתי, מתחולל שינוי דרמטי, והאוכלוסייה הערבית מתחילה להבין איך זה לחיות בבניין משותף עם ועד בית, וכו'".

שגראווי, אחד היזמים הגדולים ביותר במגזר הערבי - שפועל גם באמצעות חברת הבת שגראווי-ליבוביץ והחברה האחות "אחים שגראווי יזום ובניה" - בונה כמעט הכל: פרויקטי יוקרה ושימור בתל אביב, שכונות וילות לאנשי צבא הקבע, הרחבות בקיבוצים ובמושבים - ובימים אלה גם את פרויקט "הרובע" ביפו.

גלובס: כקבלן ערבי-נוצרי ביפו, מפריע לך תהליך הייהוד שהיא עוברת מזה כמה שנים?

שגראווי: "זה רק מעלה את הרמה של יפו, כמו חיפה, בה גרים יהודים וערבים ביחד. ייהוד יפו הביא לעליית רמה ביפו, ראי למשל את שוק הפשפשים. אנשים שלא היה להם מה לאכול, מכרו את הקרקעות שלהם והתמורה עוזרת להם עכשיו לפרנס את משפחותיהם בכבוד.

"עליית המחירים ביפו התחילה כשיהודים קנו לאורך החוף. וכך השכבות הבעייתיות - שיהיה ברור, מדובר גם ביהודים וגם בערבים - זזו מרצועת החוף. כעת, הרבה שכבות ערביות חזקות קונות ביוקר ביפו".

חברת אחים שגראווי היא מודל לכור היתוך מקומי: תחת שרביטו של כמאל, שלמד באוניברסיטה סוציולוגיה ("למדתי לפטפט ולאכול", הוא מעיד על ימיו הסטודנטיאליים), עובדים אנשים ונשים מכל המגזרים: יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. שגראווי: "בגלל שבאתי מסוציולוגיה, כל הרבדים עובדים אצלי. מה זה משנה, מוסלמי, יהודי, דרוזי? אני בניתי בקיבוצים מבית שאן ועד חיפה, בניתי וילות לאנשי צבא. למי זה מפריע? זה מפריע לסבתא שלי. מי בנה את המדינה הזו? רוב האבן של תל אביב באה מחברון".

נצרתי במקור, שגראווי מתגורר מזה 20 שנה בנצרת עילית, ומתנייד על בסיס יום-יומי למשרדו בתל אביב. הוא עובד כקבלן ביצוע עם החברות היזמיות הגדולות בארץ, והוא גם משמש יותר ויותר כיזם בעצמו.

מדברים על כך שכמעט 20 אלף חרדים יתיישבו באזור הר יונה בנצרת עלית. תסכים לבנות את השכונה החדשה?

"לא מפריעים לי 20 אלף חרדים. השכונה רחוקה 10 ק"מ מנצרת עילית, זה כמו המרחק בין כוכב הצפון ושכונת שלום בתל אביב. חוץ מזה, איפה עדיף שהחרדים יהיו? בשטחים או בנצרת עלית? לדעתי, כל עוד זה בתחום מדינת ישראל זה עדיף, לכל אוכלוסייה שהיא".

בשטחים תבנה?

"אין לי התנגדות לבנות באריאל, למשל, כל עוד זו טריטוריה שמדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל מרשים לבנות בה ומאשרים בה בנייה. אנשים רוצים לחיות ולהתפרנס, והשלום יבוא לבד עם פרנסה טובה בשני הצדדים".