חזרה לנורמליות

התרסקות הדולר וכנגדה עליית מחיר הסחורות והנדל"ן מעצימה את הדילמה של פישר

הריבית לחודש דצמבר תפורסם ביום ה' בשבוע הבא (25.11.10). השבוע יעקבו בבנק ישראל בדאגה רבה אחר המתרחש בשוק המט"ח. נתוני הגירעון המסחרי שהתפרסמו בשבוע שעבר, לא היו מעודדים וזאת בלשון המעטה. 1.7 מיליארד דולר פער בין היבוא ליצוא לא היה כאן זמן רב. הוא מעיד הן על המשך חגיגת היבוא שהיא אחת מתוצאות השקל החזק והן על המשך התכווצות היצוא, בין היתר מאותה סיבה.

רבים תהו מדוע התערב בנק ישראל באגרסיביות כה רבה (רכש למעלה מ-3.3 מיליארד דולר) בחודש שעבר. מאזן הסחר מספק את התשובה. אמנם בנק ישראל מבקש מאיתנו להסתכל על סל המטבעות האפקטיבי אולם בעבר כבר הסברתי כאן שהסל האפקטיבי אולי משקף את מאזן הסחר בהיבט גיאוגרפי אבל לא בהיבט מטבעי.

סל המטבעות התאושש קלות עקב התערבות בנק ישראל ולמעשה מתחילת השנה מצביע הסל על התחזקות של כ-3% בשער השקל. אולם שימו לב מה קורה לשלושת המטבעות המהווים את עיקר הסחר של מדינת ישראל. ביחס ל-31 בדצמבר 2009 התחזק השקל לעומת הדולר ב-3%, לעומת האירו ב-8% ולעומת הליש"ט ב-4%.

לפני ההתערבות התחזקות השקל הייתה משמעותית אף יותר כלפי כל המטבעות ולטעמי חצינו את הקו האדום של פישר (3.6 שקלים לדולר) והתקרבנו לקו האדום של האוצר(3.5 שקלים לדולר). בנק ישראל ייחל להמשך מגמת ההתחזקות של הדולר על מנת שיהיה לו קל יותר להעלות את הריבית לחודש דצמבר ברבע אחוז.

אני לא חושב שצריך לקחת ברצינות רבה מדי את צפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון אולם גל ההתייקרויות העומד בפתח, שמקורו בעליית מחירי הסחורות בעולם, יתרום קרוב לודאי את חלקו לאינפלציה בחודשים הקרובים.

גם מדד הדיור למרות צעדי בנק ישראל, טרם מראה סימני רגיעה. אף אחד לא ממש יודע אם המחירים ממשיכים לעלות, אם העלייה נעצרה או שהמחירים החלו לרדת. אי הודאות סביב גורם זה שהינו מרכזי במדד המחירים לצרכן תהווה שיקול מכריע בהחלטת בנק ישראל במידה ויחליט שלא להמר ויעלה את הריבית.

ועידת ראשי מדינות ה-G-20, ננעלה, יש האומרים כצפוי, בתמונות קבוצתיות וללא החלטות קונקרטיות לטיפול ברעות החולות שיצרו את המשבר האחרון ומהוות את הגרעין למשבר הבא.

ראשי המדינות פשוט מפחדים לגעת בבנקים והם ימשיכו לעשות ככל העולה על רוחם, ימשיכו להעניק אשראי למי שהם רוצים ולא למי שזקוק וימשיכו לתת גיבוי למינופי יתר של הגופים ש"מריצים" את מחירי הסחורות ותורמים לעליית האינפלציה בכל העולם.

היטיב לתאר זאת הלורד קאלמס מי שהיה יועצה של מרגרט תאצ'ר ומחסידי השוק החופשי.הראיון עימו שפורסם בשבוע שעבר בדמרקר הוא אחד המרתקים שקראתי לאחרונה.בהתייחסו לבנקים והגופים הפיננסיים תוקף קאלמס באופן החריף ביותר באומרו:

"גופי הרגולציה הם פשוט ארגונים טכניים שנועדו למנוע ממך להושיט יד ולגנוב את הכסף מהממשלה, אז אתה גונב מהלקוחות. אג"ח הזבל שהנפיקו הבנקים האמריקאים היו פשוט הונאה. כשחושבים על הניצול הזה לרעה - ניצול לרעה של כוח, ניצול לרעה של כסף, מבינים שהמודל (מודל השוק החופשי-י.פ.), למרות הדברים הטובים שיש בו, פגום. לפיכך אנחנו חייבים לכרות את הסרטן מהשוק החופשי ואני סבור שצריך ניתוח. לא זריקות אלא ניתוח עמוק ".

קאלמס צודק בהחלט ומי שעוקב אחר טורי בודאי ייזכר בדברי הביקורת שכתבתי כאן כנגד מינופי היתר והאימפוטנציה המופגנת כלפי העלייה הבלתי מוצדקת של מחירי הסחורות. גם פישר מבין זאת היטב ואולם הוא חייב לנווט את הספינה במציאות היום יום בין עליית מחירי הסחורות ובין הפגיעה במקור הצמיחה היחיד של מדינת ישראל- היצוא. אף אחד לא היה רוצה להימצא בנעליו בימים אלו.

  • יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.