סינדלו את הרופאים

1. חודשים ארוכים עמלים סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, ד"ר רוני גמזו, על תוכנית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. צעד-אחר-צעד הם העמידו את משרד האוצר בפינה ורשמו לפניהם הישגים - בין השאר, הכפלת מספר מכשירי ה-MRI; תוספת של 960 מיטות אשפוז; הקמה של יחידה נוספת להפריה חוץ-גופית; ותקצוב נוסף בפריפריה. למעשה, כמעט כל מה שהוצג אתמול (ד') בהודעה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר סוכם ואפילו פורסם. יותר מפעם אחת.

אז מדוע הודיע נתניהו בחגיגיות שהתוכנית תובא ביום א' הקרוב להחלטת ממשלה, אם אין צורך מעשי בהחלטה פורמלית כזאת? את ההסבר הבא לא תשמעו בהודעה של נתניהו, אבל במשרד האוצר בהחלט מתגאים בו.

מדובר בתרגיל מבריק ממש, שעוד ילמדו בבתי-הספר לספינולוגיה: הצעת ההחלטה שתונח על שולחן הממשלה תכלול אמירה שלפיה חברי הממשלה "מנחים" את שרי הבריאות והאוצר, כי במסגרת המו"מ שמתנהל עם ההסתדרות הרפואית, מרבית תוספות השכר יופנו לרופאים בפריפריה, לרופאים במקצועות שבמחסור ולמומחים שיבצעו תורנויות לאחר שעות הפעילות - במקום לברוח אל הקליניקות הפרטיות.

מה זה אומר בעצם? משרד האוצר חשש שבמו"מ הנוכחי עם הרופאים יחזור על עצמו התרחיש של 2007, אז ההסתדרות הרפואית דיברה הרבה על רופאים בפריפריה ועל מתמחים שקורסים בנטל, אך בפועל דרשה וקיבלה תוספת שכר אחידה של 24% לכולם - גם לחזקים ולבכירים מאזור המרכז. החלטת הממשלה נועדה כעת להגביל את כושר המיקוח של הרופאים, ולומר: זאת המדיניות של הממשלה, אלה העקרונות לחלוקת הכסף, זה המנדט שאנחנו הפקידים קיבלנו משרינו.

2. ליצמן הוא שותף של כבוד בתרגיל המבריק הזה. הוא עושה במערכת הבריאות יותר מכל שר בריאות אחר, ולמרות זאת מאז שנכנס לתפקיד הוא זוכה לקיתונות של בוז מצד ראשי ההסתדרות הרפואית. למעשה, ההסתדרות הרפואית עתרה לבג"ץ נגד עצם המינוי שלו, בטענה כי לא מן הראוי למנות סגן שר לתפקיד. אחר כך תקפה אותו כשהסיט כספים מהתוספת לסל הבריאות לטובת טיפולי שיניים לילדים, והרשימה עוד ארוכה. עכשיו זו שעת הנקמה המתוקה. זו הדרך שלו להראות להסתדרות הרפואית שאין לו שום כוונה לרקוד לפי החליל שלה. הוא רוצה תוספות שכר לרופאים בדיוק באותה מידה, אבל הוא יקבע את הכיוון, לא הם. כך גם לגבי מיטות אשפוז ותקני כוח אדם. יש מנהיג למערכת, הוא לבוש שחורים ועטור זקן, ויש אנשים שזה מוציא אותם מדעתם.

3. שערו בנפשכם שממשלת ישראל הייתה מתכנסת ומחליטה שתוספות השכר במגזר הציבורי יינתנו באופן דיפרנציאלי, כך שעובדי החברות הממשלתיות ובעלי השכר הגבוה יקבלו מעט, ואילו העובדים החלשים יקבלו יותר. בו ברגע היה עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, משבית את המשק. לא כי הוא נגד החלשים, אלא שמהלך כזה נתפס כהתערבות של הממשלה במו"מ לגיטימי, כחישוק כוחני של אחד הצדדים במערכת יחסי העבודה. למרות שבמגזר הציבורי הממשלה היא המעסיק, היא הריבון, לעיני לא היו עושים דבר כזה. מישהו חשב כנראה שעם ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, זה ילך יותר בקלות. תרשו לנו לנחש שמישהו עוד ישלם על זה ביוקר.

עיקרי התוכנית:

1 הוספת 960 מיטות אשפוז בחמש השנים הקרובות

2 הוספת 100 מיטות בבתי החולים לבריאות הנפש

3 הוספת 160 תקנים לרופאים בבתי החולים בשנתיים הקרובות

4 תמיכות בסך 75 מיליון שקל בשנה לפיתוח שירותים מונעי מחלות

5 הגדלת מספר הסטודנטים לסיעוד ב-185 מכסות

6 הוספת יחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים בנהריה