אז מי כאן ההיסטרי?

זה פישר שנכנס לפאניקה או הבנקאי המצוי, החושש לשחיקת הבונוס השנתי המיידי שלו

"הנגיד היסטרי", טען בנקאי בכיר השבוע, בעילום שם - כמובן. הוא צודק או שמא נכנס הבנקאי שלנו ללחץ כשהבין כי צעדי בנק ישראל יקטינו את רווחי הבנקים ואת הבונוס שלו וידחו מעט את רכישת הג'יפ מודל 2012?

תפקיד הבנק המרכזי לזהות איומים ולהיערך בהתאם. כך בעניין הנדל"ן והבנקים וכך בעניין שוק מטבע החוץ והיצוא. הכי קל להתרווח בכסא, לצפות בנתוני ההווה המרשימים - צמיחה, גידול בייצוא ואבטלה נמוכה, ולומר שהכול בסדר וגם יהיה בסדר.

לעניין הנדל"ן - בדיוק באותה השפה דיברו באירלנד ובארה"ב בימי טרום המשבר. הבנקים חזקים, הכלכלה יציבה, אין בועה ואין סכנת התמוטטות. בישראל, אנחנו שומעים כל הזמן, המצב שונה ואין להשוות. אולי זה היה נכון אולם הנתונים אותם חושף בנק ישראל מצביעים על כך שאנו מתקרבים בצעדים מהירים למה שקרה שם.

אם לפני חודש, ניתן היה להצטרף לפרויקט בנייה עם 15% הון עצמי בלבד, למרות ההנחיות. אם המצב היום הוא שדי בחדלות פירעון של אחוז אחד מהלווים, כדי להביא את הבנקים להפסד, ואם גם היום לאחר כל הצעדים עליהם הוכרז, ממשיך הציבור לרכוש נכסים במחירים הזויים ולהאמין שהמחירים רק ימשיכו לעלות, אז טוב שבנק ישראל מודאג.

ישראל אינה מחוסנת מפני מיתון עולמי ויש המעריכים שאנו בדרך לשם. גם האיום הביטחוני בעקבות כל מה שקורה בעולם הערבי דורש התייחסות וגם מהשפעותיו השליליות אסור להתעלם.

ולעניין היצוא - הנה אנו מתבשרים כי היצוא המשיך להתרחב גם בחודשים פברואר-אפריל 2011.אפשר לתהות כיצד ממשיך היצוא להתרחב, למרות התחזקות השקל. התשובה פשוטה: כשהרווחיות קטנה עקב התחזקות השקל, אז כדי לשמור על אותה רמת רווח, חייבים לייצר יותר ולמכור יותר, בתקווה שהמגמה תשתנה.

כך קרה בסופו של דבר ב-2008. השקל התחזק היצואנים ייצרו יותר על מנת לשמר את שורת הרווח ושינוי המגמה המהיר יחסית סייע לרבים מהם לשרוד ואף להתרחב כשהכלכלה העולמית התאוששה מעט מהמשבר הכלכלי.כך קורה גם עכשיו. השקל שוב מתחזק והיצואנים מגבירים את הייצור בתקווה לשינוי מגמה.

בנק ישראל משני דברים: מיתון עולמי ושקל חזק כתוצאה מפעילות ספקולטיבית. התחזקות נוספת של השקל תפגע עוד יותר ברווחיות. שילוב של השניים עלול להיות הרסני למשק הישראלי. עוד נתון שראוי לשים לב אליו הינו הגירעון המסחרי. זה התרחב פעם נוספת באפריל ומתחילת השנה מתקרב ל-5 מיליארד דולר או 15 מיליארד דולר במונחים שנתיים-כמעט כפול מהגירעון בשנת 2010.

ניתן לייחס חלק מהגידול לעליית מחירי הנפט וחלק אחר לגידול המרשים בצמיחה אולם מרכיב נוסף של הגידול בגירעון הינו העדפת מוצרי יבוא שהפכו זולים יותר עקב התחזקות השקל,על פני המוצר הישראלי. תזמון הקמפיין החדש להעדפת מוצרי כחול לבן כלל איננו מקרי.

בעניין זה זכה בנק ישראל למשב רוח מרענן בדמות שינוי מגמה עולמי שבא לידי ביטוי בהתחזקות משמעותית של הדולר. ההתחזקות היא כה דרמטית שאפילו השקל האימתני לא החזיק מעמד ונחלש. האם זה יחזיק מעמד ? אל לנו לשכוח לרגע את מדד אפריל הגבוה, צפיות האינפלציה ששוב עלו והעלאת הריבית הצפויה. אם תהיה רגיעה בעולם ולא יינקטו צעדים נוספים, ישובו חובבי השקל לעבודה במלוא המרץ.

אפשר להתווכח עד מחר על איכות הצעדים ועל דרך ביצועם ואינני מהסס לבקר את הדרך ,אולם דבר אחד ברור. אין כאן כל היסטריה,אסור להתעלם מהסיכונים ומחובתו של בנק ישראל להיערך אליהם.

  • יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.