גם גבי אשכנזי מדבר באוויר

"עסקה"? "מחיר סביר"? מרמטכ"ל לשעבר מצופה להימנע מקלישאות בעניינו של שליט

יפה מאוד מצד גבי אשכנזי שהוא אומר "נכשלתי" (בעניין שחרור גלעד שליט). אני לא אומר זאת בציניות או באירוניה, אלא באופן הכי אמיתי שאפשר. אנחנו לא מרבים לשמוע את המילה הזאת מפיהם של אנשי ציבור ומשרתי ציבור.

בעצם, אני לא זוכר ולו מקרה אחד כזה. אפילו את המילה המתונה יותר, "טעיתי", קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לחלץ מפיו של איש ציבור. אשכנזי אמר זאת בנאום בבר אילן, ובצורה המכובדת ביותר, בלי "אם" ו"אבל" ו"אולי". על כך הוא ראוי להערכה רבה ביותר.

החמיר עם עצמו

מה גם שאשכנזי החמיר מאוד עם עצמו. ההגדרה הנכונה יותר היא "נכשלנו". כי אשכנזי לא לבד בסיפור הזה, הוא אפילו לא החוליה המרכזית. עם כל הכבוד לתפקיד הרמטכ"ל, הוא אינו מקבל ההחלטות בנושאים כאלה.

הוא "רק" איש המקצוע, כלומר האדם שצריך להנפיק את החומר המקצועי הרלוונטי למקבלי ההחלטות, ולאחר מכן לפעול בהתאם להחלטות שהם מקבלים. נכון שלעמדותיו ולהמלצותיו של הרמטכ"ל יש משקל חשוב בתהליך קבלת ההחלטות, אבל בסופו של יום לא הוא זה שמחליט.

דיבר בלשון יחיד

אני יכול להבין למה אשכנזי התבטא בלשון יחיד. לו דיבר בלשון רבים היו טוענים נגדו שהוא מנסה להסתתר מאחורי גבם של קובעי המדיניות, כפי שעושים רבים במקרים כאלה. שימוש בלשון רבים הופכת את נטילת האחריות לחסרת כתובת. וכאשר אין כתובת ברורה, ספציפית, אין בעצם נטילת אחריות.

"אני נכשלתי" - זה מסר חד, עם כתובת ברורה. "אנחנו" זה כלום, זו בריחה מאחריות אישית באמצעות פיזורה בין כמה אנשים.

תרבות ציבורית חדשה?

האם מעשהו של אשכנזי מבשר על תרבות ציבורית חדשה? האם יש סיכוי שבהתבטאותו יוצאת הדופן סלל אשכנזי את הדרך לאחרים לנהוג כמותו? הלוואי שהיה אפשר להאמין שזה כך, אבל כאשר מביטים ימינה ושמאלה על מקבלי ההחלטות, אמונה כזאת עומדת במבחן קשה, כמעט בלתי אפשרי. עם כל הרצון לא להיות ספקן - מישהו יכול לראות או לשמוע את בנימין נתניהו אומר שנכשל במשהו? או את אהוד ברק? אפילו ביאת המשיח לא תוכל להביא לכך.

אם המצב היה הפוך

עניין אחר הוא קביעותיו האופרטיביות של אשכנזי. הוא מודה שלישראל אין מושג היכן מוחזק גלעד, ולכן "צריך להודות שאין דרך צבאית לשחררו".

כששמועים דברים כאלה, ועוד מפיו של גורם כה מוסמך, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמה משקל יש לייחס להם. הרי ברור שאם המצב היה הפוך, אשכנזי לא היא מגלה לנו זאת. כלומר, גם אם היינו יודעים את מקום הימצאו של גלעד; גם אם הייתה אופציה צבאית לשחרורו, ברור שאשכנזי עדיין היה אומר את מה שאמר.

למרות דבריו הברורים של הרמטכ"ל, המצב נותר לא ברור. אירוע כזה מתנהל בין הצדדים כמו משחק שח-מט, עם הרבה מהלכים, שחלקם נועדו להסוות מהלכים עתידיים. אני בטוח שאפילו חמאס קורא את דברי אשכנזי בעירבון מוגבל.

קלישאת המחיר

אפשר בהחלט להבין את אמירתו של נועם שליט כי "למרבה הצער מי שמשלם את המחיר על הכישלונות הוא אך ורק גלעד שנמצא עדיין בשבי החמאס". כאביו של גלעד, מעניינת אותו התוצאה, וזה גם מה שצריך לעניין אותנו. לאלה המתנגדים לעסקה עם חמאס, צריך לומר שדי, עבר זמנו של הטיעון הזה. אי אפשר לנהוג כך ביחס לאנשים, ביחס לחייל שלנו ובני משפחתו. זו אינה מחלוקת אקדמית, אלא שאלה של חיים ומוות מבחינת יותר מאדם אחד.

אשכנזי אומר שלכן "צריך לעשות עסקה עם חמאס". אבל איזו עסקה? אשכנזי אומר ש"צריך לשלם מחיר סביר". אבל כשאתה אומר "מחיר סביר", למעשה לא אמרת כלום. מה זה "סביר"? הרי המחלוקת בשאלה זו היא הגורם העיקרי להתמשכותה של הטרגדיה האנושית והלאומית הזאת. לכן הייתי מצפה מאשכנזי לאמירה ברורה, לא לקלישאה, כפי שעשה בעניין הכישלון. איזה מחיר, אשכנזי?

צרו איתנו קשר *5988