OECD לנתניהו: העלה מסים על מכוניות, דלק, מים וכבישים

‎‎בין המלצות הדוח הנוגע לאיכות הסביבה: הפניית מימון החזקת רכב לתשלום על מעונות יום, הרחבת השימוש בכבישי אגרה והעלאת המיסוי על הדלק‏

‎‎דוח סביבתי של ארגון ה-‏OECD‏ מצביע על תמריצים רבים שניתנים בישראל לנהגים, המעודדים את הגברת השימוש במכוניות פרטיות תוך זיהום הסביבה. בין התמריצים: מימון החזקת רכב וחניה חינם במקומות עבודה. הדוח ממליץ לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על רכבי חברה ואת היעדר ההגבלה על תצרוכת הדלק.

בין ההמלצות שעולות מהדוח - הפחתת מיסי רכישת הרכב ומנגד, העלאת המיסוי על הדלק וגביית אגרות כביש, זאת בניסיון לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. לדעת ה-‏OECD‏, מהלכים אלה יאפשרו להוריד באופן ניכר את היקף פליטת גזי החממה בישראל, שבין השנים 2000-2008 עלה בכ-5% בשל הצמיחה הכלכלית המואצת.

מחברי הדוח ממליצים גם להמיר תשלומים לעובדים על הוצאות רכב, במטרות אחרות שפחות מזהמות את הסביבה, כמו מעונות יום לילדים. מחברי הדוח מציינים כי לאורך השנים היה המיסוי על כלי רכב מקור הכנסה חשוב עבור ממשלת ישראל, אך בשנים האחרונות היקף ההכנסות שלה ממיסי הדלק עלה על רמת ההכנסות ממיסוי על מכוניות.

גם סבסוד מחירי הדלקים, לפי מחברי הדוח, פוגע ביעילות השימוש ומסב פגיעה סביבתית, כמו במקרה של הסולר לתובלה, תחבורה ציבורית, חקלאות ודיג - הנחשב למזהם במיוחד.

לדעת הארגון, ניתן להפחית את פליטת המזהמים שפוגעת באיכות האוויר באמצעות הרחבת השימוש באגרות כבישים; גביית אגרות גודש תנועה בצירים עמוסים או אגרות על גודש וזיהום שייגבו מנהגים בערים גדולות.

מדובר בדוח ראשון מסוגו שמפרסם ה-‏OECD‏ מאז שישראל הצטרפה אליו. הדוח בוחן את ביצועיה הסביבתיים של ישראל בעשור האחרון ובמסגרת חיבורו ביקרה בישראל משלחת מטעם הארגון. אמש הוא הוצג בידי סגן מזכ"ל הארגון, רינטרו טמאקי, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בדוח נטען כי ההוצאה הציבורית בישראל לטובת מהלכים לשיפור איכות הסביבה נמוכה ביחס להוצאה הממוצעת של שאר המדינות החברות בארגון. כך, גם התקציב השנתי של המשרד להגנת הסביבה נמוך מהתקציב הממוצע של משרדים מקבילים במדינות החברות בו: "כניסת ישראל לארגון ה-‏OECD‏ שינתה את כללי המשחק שהתקיימו בה בעשור שלפני כן. הסביבה היא חלק אינטגרלי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות בארגון וישראל חייבת לאמץ גישה זהה", אמר היום (ג') השר ארדן: "האתגר שלנו הוא לנתק את הקשר ההרסני שבין צמיחה כלכלית לבין הפגיעה בסביבה".

מחברי הדוח קבעו כי בשנים 2000-2008 היקף הייצור של פסולת מסוכנת בישראל גדל בכ-33% ומנגד, היכולת לטפל בפסולת לא עמדה בקצב. כך, מחברי הדוח הצביעו על היעדר תשתיות מתאימות לאיסוף הפסולת הרעילה ומצאו כי פעמים רבות היא הוטמנה במטמנות עירוניות. הארגון קורא להוביל חקיקה סדורה שתאפשר רגולציה לניהול הפסולת המסוכנת באופן שלא תהווה מפגע סביבתי ולא תחשוף את בריאות הציבור לסכנה.

בנוסף, מצביע הדוח על טיפול איטי בטיהור קרקעות מזוהמות, וזאת אף שאותרו שטחים נרחבים שאותם יש לנקות בעקבות זיהומים ארוכי שנים. בדוח הוסבר כי הטיפול במקרים אלה מתנהל בעצלתיים בעיקר בשל העלויות הגבוהות של עבודות הטיהור, ולפיכך הליכי הניקוי עשויים להימשך עשרות שנים. בדוח נקבע עוד כי רק 1% מסך הקרקעות בישראל משמש לפארקים לאומיים. הפארקים הקיימים קטנים מדי ולא מאפשרים את התנאים שנדרשים לבתי גידול של בעלי חיים. ‏‎‎‏

‎‎מהמלצות ה-‏OECD‏:

■ תשלום על מעונות יום במקום החזקת רכב לעובדים

■ הרחבת השימוש באגרות כבישים

■ שיקוף העלות האמיתית של פינוי האשפה בארנונה

■ הרחבת אחריות היצרנים לטיפול באשפה אלקטרונית, מוצרים חשמליים וכלי רכב

■ הטלת מס על שימוש בחומרי הדברה שעלולים לגרום זיהום מקורות מים

■ הרחבת האחריות של גופים חקלאיים ותעשייתיים למימון תשתיות מים

צרו איתנו קשר *5988