תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

הכרזת Windows Server 2012: המשכיות, לא מהפכה

מיקרוסופט מתבגרת וכבר לא מנסה להקרין תדמית "הכי Cool-ית בתעשייה"■ השבוע הציגה את מערכת ההפעלה החדשה לשרתים, תחת הסיסמא Built From The Cloud Up

ההכרזה המאופקת של מיקרוסופט השבוע על השקת מערכת ההפעלה Windows Server 2012 מעידה יותר על הקושי של סטיב באלמר להחיות מחדש את הדינמיקה הסוחפת שאפיינה את החברה במאה ה-20 מאשר על החשיבות המאוד לא שולית של המוצר עצמו. כי באסטרטגיית המוצרים של מיקרוסופט, שגובשה בשנות ה-80' ויושמה בהצלחה מרשימה בשנות ה-90', מערכות ההפעלה הן הבסיס המוצק עליהן בנויה הנוכחות של החברה בכל אחד מ-3 השווקים בהם היא מעוניינת להשיג דומיננטיות: שולחנות העבודה, חדרי השרתים והמכשירים הניידים. הנוכחות של מיקרוסופט על שולחנות העבודה ובחדרי המשפחה מבוססת על Windows 7 היום ותתבסס על Windows 8 ב-2013. מערכת Windows Server נוצרה כדי להחדיר את מיקרוסופט לחדר השרתים בארגון, והיא עשתה את תפקידה בהצלחה מרשימה מאז ההשקה של Windows NT בשנות ה-90'. לעומתן, Windows Phone שמנסה לשחזר את ההצלחה בעולם הטלפונים החכמים, ממשיכה להיות ה-Underdog של השוק הסלולרי - אם כי מוקדם לשפוט את התוצאה הסופית. כאשר מיקרוסופט מכריזה על מהדורה חדשה של מערכת השרתים יש לכך אימפקט עצום על מאות אלפים אם לא מיליוני חברות וארגונים, קטנים וגדולים, שמערכות ה-IT הארגוני שלהם סובבות כפלנטות סביב הכוכב מרדמונד, המפלצת שהקים ביל גייטס בפרברי סיאטל.

התנעה של גל שידרוגים

יש להכרזה כזו גם תפקיד אדיר בחיזוק התוצאות העסקיות שסטיב באלמר חתום עליהן. ריענון מערכת ההפעלה יכול להביא לגל של שידרוגים בכל מבנה העל של יישומים ופתרונות וורטיקליים הבנויים מעל לבסיס המחשוב הארגוני של מיקרוסופט, ומדובר בהכנסות של מיליארדים רבים. ולכן, לא ברור מדוע מיקרוסופט עושה - בניגוד גמור למדיניותה בעבר - הפרדה ברורה כל כך בין המותג "השולחני", מערכת Windows 8 שאמורה להשתחרר בשבועות הקרובים, לבין המותג הארגוני. למה Windows Server 2012 ולא Windows Server 8? שואלים המשקיפים וממהרים לספק תשובה: השוק רוצה לדעת שמאחורי מערכת ההפעלה לשרתים עומדת תפיסה שונה לחלוטין מזו שמעצבת את המוצרים לצד "הלקוח" (ה-Client) ולמשתמש הנייד. במילים אחרות, מנהלי ה-IT בארגונים לא רוצים לחוות ממשקי משתמשים חדשים, לדעת שנוספו יכולות "מגניבות" במולטימדיה שבקלות אפשר לנצלן לחדירה עוינת או לבזבוז שעות עבודה, והתחזקה התמיכה במכשירים שמקומם מחוץ לחומת האש הארגונית. תודה, לא צריך.

קהל היעד של Windows Server 2012 שונה מאוד מהאנשים שמוכנים לחכות שעות ארוכות בתור כדי להניח יד על iPhone 5 ביום הראשון למכירות. שתי התכונות החשובות ביותר לקהל זה הן:

  • אמינות מוחלטת. מערכת הפעלה יציבה לחלוטין, מוגנת מפני האקרים, שמספקת סביבת עבודה בטוחה ואמינה לכל אלפי היישומים הארגוניים הקריטיים שעובדים היום בסביבת Windows Server. הצורך לוודא המשכיות בלתי מופרעת במהלך השדרוג אינו סובל פשרות. המחיר של נפילת שירות, שמגיע למאות אלפי דולרים לשעה בחברות גדולות, לא מצדיק אף גימיק חדש שאולי מלהיב את הגיקים אבל גורם להתקפות לב בקומת ההנהלה.
  • מסלול בטוח לעתיד. אף מערכת הפעלה ארגונית אינה "המילה האחרונה" ב-IT. זה עולם דינמי מאוד שמשתנה בצורה קיצונית בכל עשור. בשנות ה-80 הדגש היה על תוכנות "פרודוקטיביות אישיות", כמו מעבדי תמלילים וגיליונות אלקטרוניים על תחנות עבודה אישיות. בשנות ה-90' מערכות ההפעלה נדרשו לספק את האופנה של "מחשוב מבוזר" בתצורת "לקוח/שרת". בעשור הראשון למאה ה-21 עסקנו בווירטואליזציה והטמעת האינטרנט בעולם העסקים, ובעשור הקרוב הדגש הוא על "מחשוב ענן". מערכת הפעלה עדכנית אמורה לספק למנהל ה-IT גשר בטוח מכל אחת מהפלטפורמות ההיסטוריות לענן, בכל אחת מהצורות שהוא לובש: פרטי, ציבורי, או היברידי.

מה שהרופא רשם

בראיה זו, Windows Server 2012 היא "בדיוק מה שהרופא רשם", כפי שמנסחים זאת באמריקאית. היא מציעה כמות גדולה מאוד של שיפורים הדרגתיים ועם זאת מהותיים מכל אספקט שתבחנו - אבל לא מהפכה. במיוחד, חשוב לציין, היא תומכת בהגירה לענן בדיוק בנקודות המסוכנות שהרתיעו עד כה את מנהלי המערכות. היא מאפשרת דילוגים זריזים בין עננים וניהוליות כוללנית של כל נכסי המידע, מבלי לפגוע בפשטות הקונספטואלית וביעילות התפעולית של סביבת השרתים. ההשוואה מול מערכות מתחרות אינה הוגנת בשלב הזה, לפני שנצבר ניסיון משמעותי, אך יש מקום להתפעלות מפרגנת מהשיטתיות בה מיקרוסופט סוגרת פערים - מול VMware בקטע של וירטואליזציה, מול Linux באספקט של יציבות וחוסן תעשייתי וביחס לקואליציית Java בעושר הפונקציונאלי של סביבת הפיתוח.

לעומת החמימות של קבלת הפנים למערכת השרתים, המשקיפים קיבלו את Windows 8 ברגשות מעורבים. אמנם מדובר בינתיים רק בגרסת ביטא ולא במוצר הסופי, אבל כבר שמענו הסתייגויות מהממשק החדש ומכמה פונקציות שנועדו בעיקר למשתמשים ניידים במחשבי לוח (Tablet). גם השוק הצרכני לא הגיב בהתלהבות הצפויה מהדור הראשון של טלפונים חכמים (Smartphone) בהם מיושמת גרסת Windows Phone 8. נוקיה מובילה את התחום הזה ועד כה הצלחותיה לא הלהיבו, אפילו לא את אויבי iPhone. לאחר שבזבזה מענק פיתוח בסך מיליארד דולר, אותו העניקה מיקרוסופט לחברה הפינית שנקלעה למשבר, היא הציגה השבוע שני דגמים חדשים של טלפונים מבוססי WP 8. המשקיעים לא התרשמו ש-Lumia 920 או Lumia 820 יעצרו את החברה מהתרסקות, לאחר צלילה של מעל 20 אחוז בערך המניה במהלך השבוע האחרון. אפילו סמסונג, שמלקקת את פצעיה מההתגוששות המשפטית מול אפל, מצליחה לקרטע בעוד השותפות האסטרטגית בין העיוורת והפיסחת נשארה תקועה בעמדת הזינוק הרבה אחרי שיריית המזניק נשמעה. אין צורך להעמיד תוצאה זו בניגוד לנתחי השוק המכובדים של אנדרואיד ושל iPhone כדי לדעת שבעלי המניות מאוכזבים. יתכן ומיקרוסופט צריכה להשלים עם העובדה, שכמו IBM ו-HP לפניה היא הפכה לחלק מהממסד הישן ואין לה סיכויים לעמוד בראש המורדים הצעירים.

חיים חדשים בחדר השרתים

בכל מקרה, עבור מיליוני הלקוחות של Windows Server ההכרזה השבוע היא סיבה למסיבה. אפשר להתחיל לתכנן את המעבר למערכת החדשה ובעקבותיו הגירה מוצלחת לענן ולאסטרטגית "תוכנה כשרות", SaaS. גם קודם היה אפשר להגר, אך עתה מתנוססת על הפספורט חותמת של מיקרוסופט ואף מנהל לא מזלזל בתוקף שלה. זו אינה מהפכה, וטוב שכך. ניתן להעביר את מערכות המחשוב הארגוניות לפלטפורמה החדשה בלי שהמשתמשים יחושו בהבדל - ועם זאת להקל במידה משמעותית על צוות ה-IT, ואולי גם להוריד עלויות. בשורה התחתונה, Windows Server 2012 מספקת בסיס ראוי למחשוב ארגוני, ב-Datacenter הישן, בענן הפרטי, בענן הציבורי ובכל התצורות ההיברידיות שאפשר ליצור על ידי מהילה של זה בזה.

מיקרוסופט הצליחה להעמיד חלופה רצינית ללינוקס ול-VMware בחדר השרתים, כמו גם לאתרי אירוח ציבוריים (Colocation) ובשירותי ענן. ברוב המקומות האלה התקבלה ארכיטקטורת החומרה (X86) של אינטל כברירת המחדל. המפעילים אוהבים את הסטנדרטיזציה, את הזמינות של חומרה לא קניינית במחירים נוחים, ואת ההומוגניזציה שמאפשרת ניוד משימות בין אלפי שרתים וירטואליים זהים, שנראים כ"שיבוט" של אותו גנום דיגיטלי. עם Windows Server 2012 יכולה מיקרוסופט לטעון כי היא מחזירה את עטרת Wintel לפלטפורמה המשותפת. לא צריך לרעות בשדות זרים ולערב סוגי תחמושת. אומנם לא כל מנהלי ה-IT ישתכנעו שלזוג המלכותי אין מתחרים ראויים יותר, אבל לפחות הצד של מיקרוסופט לא ישמע יותר כמופרך מעיקרו. לאחר עשור בו סטיב באלמר נאלץ לסבול שורה של "תספורות" מהסוג הטכנולוגי, עכשיו הוא יכול להסתכל שוב במראה ולא לפחד שהדמות המשתקפת בה תלגלג על הזקנה שקפצה עליו בטרם עת.