"שוק ההון זה לקוח, עם כל המגבלות שכרוכות בכך"

כך אמר יאיר לפידות בכנס קשרי משקיעים, שבו נפגשו אנשי שוק ההון עם עשרות סמנכ"לי כספים ובעלי תפקידים בחברות ציבוריות, והסבירו להם כיצד לשפר את התקשורת בין שני הצדדים

"בשנת 1990 הצטרפתי לחברת האנליזה של בנק לאומי, וקיבלתי משימה ללוות אנליסט לפגישה עם סמנכ"ל כספים של חברה. האנליסט שואל שאלות, ואחרי השאלה השלישית, סמנכ"ל הכספים אומר לו 'אני מתפלא שאתה שואל, זה כתוב בעמוד 42 בדוח הכספי'. ככה זה היה פעמיים-שלוש, ובסוף הוא אמר: 'אתם באתם לחלוטין לא מוכנים, תלמדו את החומר ואז תחזרו'".

על האירוע הזה סיפר יאיר לפידות, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות, במהלך כנס קשרי משקיעים שערכה Cubitt IR Consulting, כדי להדגים מה אסור לסמנכ"לי כספים לעשות בקשר עם שוק ההון. לדבריו, התפקיד של סמנכ"ל הכספים ואנשי קשרי המשקיעים הוא לא לחנך את השוק. "יש מנהלי השקעות ואנליסטים חפיפניקים, יש כאלה שיש להם הרבה משימות, ואם אתה חושב שהם לא הגיעו ברמה מספקת, אפשר להעביר מסר עדין. אבל להעביר מסר של 'אתה לא רציני' זה לא אפקטיבי, כי יש הרבה מאוד חברות להשקעה. כמו שחברה לא רבה ומעליבה את הלקוחות שלה, שוק ההון זה לקוח, עם כל המגבלות שכרוכות בכך".

בכנס נכחו עשרות סמנכ"לי כספים ובעלי תפקידים בחברות ציבוריות, ומטרתו הייתה להציג בפניהם את הזווית של אנשי שוק ההון, כדי שיוכלו להבין כיצד נכון לבנות את הקשר עמם, כך שיביא תועלת לשני הצדדים.

אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי של הראל, הסביר את המצב שבו נמצאים היום הגופים המוסדיים, ועד כמה רמת הסחירות הנמוכה של המניות בארץ היא קריטית: "הראל נמצא היום באזור שבו 60% מהנכסים במניות הם בחו"ל, והתוצאה היא שהחברות הישראליות צריכות להילחם על תשומת הלב שלנו. אנחנו לא משקיעים בלי אנליזה ויכולת לנתח, מה שדורש הרבה משאבים, שאותם לא נקצה לחברה שלא ניתן להשקיע בה בגלל שהסחירות במנייתה נמוכה".

יתרונות וחסרונות הגילוי

אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, הסביר שחברות שלאורך זמן מדווחות ומשתפות את המשקיעים ייהנו ממתעניינים רבים יותר, מה שבסוף יתורגם למחיר גבוה יותר למניה. "אפשר ללמוד הרבה דברים מבנק הפועלים, שנותן גילוי ברמה אחת מעל למתחריו, דבר שרוב הזמן בא לידי ביטוי במחיר המניה. מצד שני, זה מביא גם דברים בעייתיים: כשנחשפה ההשקעה באג"ח מגובות משכנתאות (MBS) בשנת 2007, הבנק נעלם".

גלזר הוסיף, כי החברות הטובות הן אלו שיודעות לדבר עם המשקיעים גם בתקופות קשות, כיוון שאז נחשפת איכות ההנהלה, וניתן לראות כיצד היא מתמודדות עם משברים. "אחת הדוגמאות הטובות היא גזית גלוב: במשבר 2007-2008, בשיא הבלגן עם השקעה נוראית באירופה, כשנראה שהכול הולך לקרוס, כל אנליסט שרצה לדבר קיבל תשובה, והחברה תמיד סיפרה הכול. בגלל זה היא הייתה החברה הראשונה שגייסה אג"ח במשבר".

"עודף מידע - דרך להחביא דברים"

בהמשך האירוע סיפר לפידות על מקרה נוסף שבו נתקל. "הגיע אלינו בעל שליטה שמחזיק 80% בחברת יתר קטנה, איש נחמד שאין לו היסטוריה של שודד דרכים או כישלונות, והציע לקנות מאתנו 5% ממניות החברה. לחברה לא הייתה מסורת של חלוקות דיבידנד, אבל הוא היה צריך להחזיר הלוואה, ולכן רצה לחלק 5 מיליון שקל, ש-4 מיליון מתוכם הגיעו אליו. על המיליון שלא הגיע לכיס שלו הוא אמר לי: 'אז בזבזתי מיליון שקל'.

"אמרתי לו, שים לב ליחס שלך: 'את מה שאני מקבל כשותף, אתה רואה כבזבוז'. זו המנטליות ששלטה בעבר בקרב בעלי השליטה בחברות: כל מה שתחת שליטתי הוא שלי, ולפעמים גם כספי האג"ח".

הסיפור על MTS ואוזבקיסטן

חיים ישראל, מנהל מחקר טלקום באסיה ואירופה של מריל לינץ', הדגים כיצד ,MTSחברת התקשורת הגדולה ביותר ברוסיה, שפעילה גם במדינות ברית המועצות לשעבר, התמודדה עם משבר שנפל עליה כרעם ביום בהיר.

"בוקר אחד הממשלה באוזבקיסטן הורידה לה את השלטר. המשמעות עבור MTS, שהחזיקה 90% מהשוק, הייתה מהותית, מכיוון ש-6% מההכנסות שלה התאדו בן רגע. הדבר הכי פשוט היה להיעלם ולא לעשות כלום, אבל החברה עשתה את הדבר ההפוך לגמרי. מעבר לכנסים, שיחות ועידה וכו', היא פתחה עוד דף באתר שלה, שנקרא אוזבקיסטן. כל מידע חדש בעניין: משוב של עורך דין, מצגות, כתבות עיתונאיות מאוזבקיסטן ועוד - הם הכניסו לשם על בסיס יומיומי. הדבר העלה את אמון המשקיעים בחברה".

אחת המשימות המאתגרות שאיתן צריכים להתמודד המשקיעים היא קריאת הדוחות של החברות, שנפרסים לעתים על פני מאות רבות של עמודים. "עודף מידע זו גם דרך להחביא דברים", אמר גלזר. "השוק הפך למבין יותר, ואם הדברים מגיעים פשוט ונכון - דוח דירקטוריון קצר, טבלאות מסודרות ומצגת טובה - זה עוזר גם לאנליסטים וגם לציבור הרחב, שעדיין משתתף במשחק".

לפידות הוסיף בעניין זה, כי הוא לא חושב שנכון להוריד את הפירוטים, מה שלוקח מהמשקיעים אינפורמציה, אבל המפתח נמצא בסיכום. "מה שהכי חסר לי בדוחות כספיים זה סיכום מנהלים, עם סיכום ההתפתחויות האחרונות בשניים שלושה עמודים, בדומה לאיך שנראית אנליזה רחבה על החברה, שבתחילתה יש דף תמצית. אם יעשו את זה, רוב המשקיעים יתגברו על הקושי שבקריאת הדוחות".

הזווית של רשות ני"ע

"כשאנחנו מתקשרים זה לא עונש, אנחנו רוצים לעזור"

"הרבה פעמים כשאנחנו מתקשרים אליכם, אנחנו מקבלים מכם את ההרגשה שאנחנו רוצים להוציא ממכם משהו שלא כתוב בדיווח.

"אבל אנחנו מאותו הכיוון, ורוצים להיות השליחים שלכם לציבור. כשאנחנו מתקשרים, זה לא עונש, אנחנו רוצים לעזור".

את הדברים הללו, שכוונו אל סמנכ"לי הכספים של החברות הציבוריות, אמרה במהלך הכנס חני שיטרית בך, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך.

שיטרית בך הסבירה, כי מרגע שהדיווחים נשלחים, הם מעוכבים במשך 20 דקות על-ידי סגל הבורסה עד לפרסומם במגנ"א, כאשר בפרק זמן זה הסגל קורא אותם ובודק שהם מובנים וברורים.

"אם שלחתם דיווח מיידי, אל תיעלמו מיד לארוחת צהריים. אם הדיווח מהותי, אפשר גם להרים טלפון לסגל, יש חשיבות גדולה מאוד שתסבו את תשומת ליבנו לכך".

שיטרית בך הדגישה, כי בחברות אשר המוצרים שלהם קשים להבנה, כמו חברות מתחום הביוטק וחברות טכנולוגיה, חשוב לדווח בשפה שהציבור יבין.

היא סיפקה דוגמה למצב שבו הבורסה תחליט להתערב במסחר השוטף. "כשחברה מודיעה על העברת שליטה, ולא אומרת למי.

"במקרים כאלה אנחנו לא עושים הפסקה של 45 דקות, אלא משעים את המסחר עד שהחברה תעביר את הנתונים כדי שהציבור יוכל לפעול בצורה נאותה, כי להגיד שהשליטה עוברת ולא להגיד למי - זה כמו לא להגיד כלום".