הקייטנה מזיקה מההתנחלות

קבלו את הדיווח הכי חשוב מבין הידיעות על שיחות השלום

אתמול (ג') שודרה בחדשות 2 כתבה על החיים היפים בקייטנה של מוסלמים בעזה. הראו איך מחנכים שם את הילדים, חלקם ממש קטנים, שישראל היא אויב אכזר, שהיהודים רצחו את קרובי משפחתם כדי להשתלט על אדמה פלסטינית, ושבגלל זה נמנע מהילדים הנחמדים ומשפחותיהם ללכת לים "כמו פעם".

זה, לטעמי, היה הדיווח הכי חשוב מבין הידיעות על שיחות השלום בתוך פסטיבל שיחות השלום ושחרור האסירים המרצחים.

כתבה מכוננת

כתבה מזעזעת. כתבה מכוננת (כל הכבוד לחדשות 2). כתבה המעמידה את שיחות השלום באור פתטי. בשביל מה שוחררו הרוצחים? בשביל לפתוח בשיחות שלום? עם מי? עם אנשים שנשמותיהם ושכלם מורעלים בתעמולה זדונית, שקרית, מסיתה? הרי האנשים שאיתם אנחנו יושבים בוושינגטון, או איפה שזה לא יהיה, הם המחנכים, הם מפיצי השנאה והשטנה, ביד אחת מדברים "שלום", ביד שניה מכינים את הלבבות ואת הכלים למלחמה.

אלה לא שיחות שלום. אלה שיחות שנועדו ליצור עבור הערבים תנאים טובים יותר למלחמה נגדנו. הם יקבלו שטחים שאחרת היו צריכים לכבוש. שטחים אלה ישמשו בסיסים לשיגור טילים ומתאבדים - כפי שזה קורה בסיני.

ה"לוחמים" של היום הם בוגרי מערכות החינוך, בת-הספר והקייטנות. בכל מקום שבו יש ילדים ערבים הזקוקים לשטיפת מוח כדי להכינם להיות החיילים והמתאבדים של מחר.

אז הייתה כתבה

אז הייתה כתבה. אחריה אין צורך בראיות, יש בה כל מה שצריך כדי להגיע למסקנות. אז מה עכשיו? כמעט שום דבר!! (איתרתי ידיעה ב"מעריב". אם היה במקומות אחרים, אז אני וגוגל לא גילינו אותם). העיתונים ממשיכים לדווח מוושינגטון, תוכניות המלל ברדיו טוחנות כל היום וכל הלילה את הנושא של "שיחות", "משא-ומתן", עריקאת, לבני - כל הדברים הפחות חשובים.

הכתבה על הקייטנה מגלה פעם נוספת את מערומיה של התקשורת הישראלית. בלתי מסוגלת בעליל להתעלות, ולו במעט, על הבנאלי, הצפוי, הקל להשגה. למה להתאמץ כשיש את "כתבנו בוושינגטון", ואת המדיני, והצבאי, המביאים לנו את התמונה השטחית ביותר, שהיא, לכן, גם התמונה המטעה, המזויפת, המוליכה אותנו באף.

יותר גרוע מבנייה

הקייטנות ממומנות על-ידי האו"ם, והארגון כבר הבטיח שיבדוק, אבל האחראיות היא על הממשלה שגם היא מתייחסת לנושא כשולי. למה אנחנו לא מעלים את הדבר הזה בכל פעם שהם מבטאים את רצונם לשלום? למה אנחנו לא מדגישים כי לא יכול להיות שלום כל עוד תעמולה זו נמשכת בכסות של "חינוך"? מדוע אנחנו נרתעים מלהבהיר כי הרעלת מוחות הצעירים אצלם, פוגעת ברעיון השלום לאין ערוך יותר מבנייה בשטחים, למשל? למה לא להעלות את הבעיה הכה חיונית על השולחן בשיחות וושינגטון?

צרו איתנו קשר *5988