מחיקה מהמסחר זו לא טרגדיה

מדוע ניגשו בתי השקעות לחברות שאין הצדקה לקיומן בבורסה?

אחד הסממנים הבולטים של התייבשות הבורסה בת"א - מחיקתן של חברות רבות מהמסחר בשנים האחרונות על ידי בעליהן - מתואר לרוב בצבעים קודרים, כאילו מדובר באסון כלכלי. אך נראה שיש מקרים שבהם המחיקה היא צעד מבורך, שכן החברה בה מדובר לא הייתה צריכה מלכתחילה להיות ציבורית.

קחו לדוגמה את המחיקה האחרונה בגל הצעות הרכש, זו של חברת קלרום רכב וציוד הנדסי. מדובר בחברה קטנה יחסית, שנסחרה בשווי פחות מ-40 מיליון שקל ברשימת השימור (הרשימה המיועדת לחברות שאינן עונות לדרישות המינימום של הבורסה), בהחלט לא אחת מאריות המשק.

בסוף ספטמבר נמחקה קלרום מהמסחר בבורסה בעקבות הצעת רכש למניות הציבור שהוגשה על ידי חברה פרטית שנמצאת בבעלות בעלת השליטה בה - משפחת קליין. בגלגולה הקודם הייתה קלרום שלד בורסאי בשם אלומית אריזות, שמשפחת קליין השתלטה עליו ביוני 2001. לאחר ששינתה את שמו, היא יצקה לתוך החברה חלק מעסקיה הפרטיים - שיווק ומכירה של טרקטורים וציוד חקלאי מתוצרת ג'ון דיר.

אלא שהדרך בה בוצעה העברת הפעילות הייתה עד כדי כך מיוחדת, שהמשפחה הייתה צריכה לרשום עליה פטנט: משפחת קליין העבירה לקלרום רק את פעילות השיווק והמכירה של הטרקטורים, בעוד שאת פעילות היבוא והרכישה שלהם היא דווקא השאירה אצלה בבית - בחברת מיפרם הפרטית שבבעלותה. במקביל, דאגה המשפחה כי קלרום תחתום על הסכם מסגרת ארוך טווח לרכישת הטרקטורים של ג'ון דיר מידי מיפרם, ממש הפרד ומשול.

הפרטית גלגלה הסיכון לציבורית

כאשר בעל שליטה בחברה ציבורית שולט גם בחברה פרטית שמקיימת עמה קשר עסקי, נוצר ניגוד עניינים פוטנציאלי, העלול לפגוע בבעלי המניות מקרב הציבור. במקרה של משפחת קליין מדובר בכך שהחברה הפרטית, מיפרם, גלגלה לכאורה במשך שנים רבות את הסיכון העסקי המשויך למכירת מלאי הטרקטורים שלה ולגביית החוב מהלקוחות, אל חברה המוחזקת בחלקה על ידי הציבור, קלרום. במילים אחרות, מיפרם מצאה לה קונה קבוע לכל כמות הטרקטורים אותם רכשה בתנאי תשלום נוחים מבחינתה.

הכל אמנם אושר כדין, וקלרום אף נהגה לטעון בתוך מלל ההסכם שבינה לבין מיפרם, כי היא מבצעת רכישות של טרקטורים על פי "תחזיות ביקוש", אולם בקדירה שרקחה משפחת קליין מי שהכין את תחזיות הביקוש עבור הרוכשת הוא אותו גוף שגם מכר לה את הטרקטורים, ולכן לא ברור איזה אינטרס עסקי שירתו התחזיות הללו.

הלמן אלדובי ואנליסט השקיעו

לאור המצב הזה, אין וגם לא היה צריך להיות מקום בבורסה של תל אביב לחברה מסוגה של קלרום. לכן, מפתיע לגלות כי במרוצת השנים בחרו חלק מבתי השקעות לרכוש את מניותיה. הגדיל לעשות בית ההשקעות אנליסט שנהפך בדצמבר 2003 לבעל עניין בקלרום עם החזקה של 6.3% בקרנות הנאמנות שלו ו-5.7% בקופות הגמל אשר בניהולו.

עם חלוף השנים השכילו באנליסט להקטין את החזקתם בקלרום עד שבאוקטובר 2011 פסק בית ההשקעות מלהיות בעלי עניין בחברה. קופות הגמל של הלמן אלדובי, לעומת זאת, נשארו עם החזקה של 6% בקלרום ממש עד שזו הגיעה לסוף חייה כחברה ציבורית, לפני ימים מספר.