כך ייעשה למי שמבקש להטיל חרם על ישראל

החלטת "האגודה ללימודים אמריקאים" להחרים מוסדות חינוך גבוה בישראל מתחילה לעלות לה ביוקר ■ האגודה מוצאת עצמה בעמדת מגננה: "התגובה נגדנו - כי העזנו להעלות מה שקורה במזה"ת"

ההחלטה של ארגון אקדמאי בארה"ב, "האגודה ללימודים אמריקאים" (ASA), להטיל חרם על מוסדות חינוך גבוה בישראל במחאה על תמיכתם, כביכול, במדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים, מתחילה לעלות לארגון ביוקר: במקום להוביל קמפיין להוקעת האוניברסיטאות הישראליות, נהפכה "האגודה ללימודים אמריקאים" בעצמה מטרה לנידויים וחרמים של מוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב. מארגון אלמוני, יחסית, היא זוכה לכותרות ככבשה השחורה של הממסד האוניברסיטאי בארה"ב.

על-פי מאמר ב-Chronicle of Higher Education, אתר שמסקר מוסדות אקדמאיים, הניסיון המר של ASA משמש עתה לקח לארגונים אקדמאים אחרים כיצד לא לנהוג, גם אם הם שקלו קודם לכן ללכת בעקבות האגודה ולנקוט צעדים סמליים נגד אוניברסיטאות ישראליות.

המסע לנידוי ישראל אינו מצליח להכות שורשים בארה"ב, אך המסע להוקעת ASA תופס תנופה ומתפשט במהירות מאז שהאגודה החליטה להטיל חרם על האוניברסיטאות בישראל באמצע דצמבר. הנשיאים של יותר מ-80 אוניברסיטאות ומכללות גינו את ההחלטה.

"חרמים כאלה מאיימים על החירות האקדמית ועל חילופי המידע האקדמי, וכמוסדות אקדמאים חובתנו להגן על ערכים אלה", כתבה קרולין מרטין, נשיאת אמהרסט קולג', בהודעה באתר של המוסד. כמעט כל הודעות הגינוי של המוסדות האחרים נגד ASA נימקו את התנגדותם בטענה שחרמים פוגעים בזרימת המידע האקדמי. כמה אוניברסיטאות הדגישו, ששיתופי הפעולה שלהן עם האקדמיה בישראל מעידים על מחויבותם המוסדית לקידום קשרים חזקים עם ישראל.

לפחות חמישה מוסדות - בארד קולג', אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת אינדיאנה, קניון קולג' ואוניברסיטת פנסילווניה בהאריסברג - פרשו מ-ASA.

עד עתה גינו את החלטת החרם של ASA שלושה מהארגונים החשובים ביותר של הממסד האקדמאי בארה"ב: האגודה האמריקאית של פרופסורים באוניברסיטאות, המועצה האמריקאית לחינוך ואגודת האוניברסיטאות האמריקאיות.

ה-Chronicle מציין, שהמהירות והעוצמה של תגובת הממסד האקדמאי בארה"ב נגד ASA מדהימות, בהתחשב בכך שהאגודה שיצאה נגד ישראל מונה בסך הכל 4000 חברים ואין לה שום קשרים פורמליים עם מוסדות ישראליים.

"תמוה בעיניי מדוע שלמישהו יהיה אכפת מה ASA חושבת", אמר סטנלי כץ, מומחה למדיניות חינוך גבוה באוניברסיטת פרינסטון.

מעבר להתנגדות העקרונית לחרמים אקדמאיים, נראה שההסבר לתמיהה הזו הוא, שלישראל יש מעמד מיוחד באקדמיה האמריקאית. הנרי בינן, הנשיא בדימוס של אוניברסיטת נורתווסטרן, אמר שהיחסים המסועפים בין אוניברסיטאות אמריקאיות לישראליות , במיוחד בתחומי מחקר מדעי, הם אחת הסיבות לתגובה החריפה נגד ASA. באופן כללי יותר, "לישראל יש מקום מיוחד בליבם של אנשים רבים בעולם האקדמאי", לרבות אקדמאים יהודים שמיוצגים היטב בפקולטות ובהנהלות של מוסדות החינוך הגבוה בארה"ב.

ליאון בוטשטין, הנשיא של בארד קולג', אמר שקריאות של בוגרים לאוניברסיטאות שבהן למדו לנקוט עמדה נגד החרם מילאו תפקיד בתגובת הנגד המהירה. הוא רמז שתרומות של יהודים למוסדות להשכלה גבוהה סייעו אף הן: "כחבר פעיל בקהילה היהודית, אני מכיר בכך שתרומות של יהודי ארה"ב לאוניברסיטאות גבוהות במידה בלתי פרופורציונלית לשיעורם באוכלוסיה. החלטתו של נשיא אוניברסיטה להביע סולדידריות עם ישראל תתקבל בברכה ע"י חלק גדול של קהל התורמים שלו (שמורכב במידה רבה מבוגרי המוסד)".

אחד מהתומכים בחרם על ישראל, אשלי דאוסון, פרופסור לאנגלית ב-City University of New York, אמר שהתגובות נגד ASA נובעות מהעובדה שהארגון הזה העלה לדיון ציבורי מה שמתרחש במזה"ת.

ה-Chronicle אומר, שאחת מהסיבות לפעולה המהירה נגד החרם היתה חשש שארגונים אקדמאים נוספים ייצטרפו לקמפיין נגד ישראל.