פערי הארנונה - "יש להוציא את המניע הכלכלי מהמשוואה"

הארנונה הנגבית מעסקים, ממשרדים ומאזורי תעשיה גבוהה בעשרות אחוזים מהארנונה הממוצעת המוטלת על תושבי העיר. בשנים האחרונות אף גדל הפער בין הארנונה לעסקים לעומת הארנונה שמשלמים התושבים. רשויות רבות רואות בפער הזה מנוע צמיחה כלכלי ומנצלות אותו לטובתן.

אינני מעוניין לדון בסוגיה האם הפער מוצדק, אלא דווקא בתופעה הנגזרת מהפער הזה, תופעה שבה הרשויות המקומיות השונות מייצרות העדפה ברורה להרחבת ופיתוח שטחי המסחר שלהן על חשבון שטחי המגורים. תופעה זו מתרחשת בכל הארץ, אך בולטת במיוחד בגוש דן והיא אחראית במידה רבה ל"בועת הנדל"ן" המפורסמת.

הבעיה שנוצרת היא ברורה - ראשי הערים מעדיפים להרחיב את שטחי המסחר, את אזורי התעשייה ואת מגדלי המשרדים על חשבון שטחי המגורים, זאת מכיוון שעסקים מניבים יותר שקלים למ"ר. כך נוצר מצב שבו ערים רבות, ובראשן תל אביב, הופכות למרכזי עסקים, כאשר השאיפה היא לייצר עיר עם יחס מאוזן בין דיור ומסחר.

עיר איננה עסק כלכלי. מובן שהשאיפה איננה להיכנס לגרעונות, אך אסור ששורת הרווח תנחה את ההתנהלות היומיומית של הרשויות. עיר צריכה לשמש מרכז מגורים, עסקים ופנאי במטרה לשרת קודם כל את התושבים החיים בה. הארנונה והמיסים האחרים אינם המטרה אלא אמצעי בלבד.

חשוב מאוד שראשי הערים ישכילו להבין שמחובתם לדאוג לשטחי מגורים, במיוחד בימים אלו כאשר מצוקת הדיור רק גוברת. במקום זאת, אנו רואים עוד ועוד שטחי ענק שמיועדים להקמת פארקי תעשיות ומגדלי משרדים.

הפתרון צריך להיות קודם כל בהוצאת המניע הכלכלי מהמשוואה. יש לעודד הקמת קרן שתרכז אליה את כלל ההכנסות מארנונה למסחר ברשויות המקומיות ושתחלק אותם בהתאם לצורך. על ידי כך, יהיה אפשר לייצר חזון אורבני ארוך טווח עם ראייה כוללת המתייחסת לצרכים של הכרך כולו.

בנוסף, חייבים לטפל בכל אזורי המסחר הישנים שקיימים בערים השונות, מדובר במרכזי מסחר הפרושים על פני שטחים רחבים ושכבר אינם עומדים בתקנים החדשים שדורשים המשרדים העכשוויים והמודרניים.

אזורי מסחר אלו הופכים במרבית המקרים לבניינים נטושים, או מאוכלסים חלקית, המושכים אליהם גורמי פשיעה. יש לחייב את ראשי הערים להשקיע בפיתוח אזורים בתמורה לכל שטח חדש שהם מקצים למסחר. אזורי המסחר הישנים, יכולים להפוך לשכונות מגורים חדשות, לאוכלוסייה צעירה שתזרים דם חדש לכל עיר.

*** הכותב הוא יו"ר קבוצת חנן מור