תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

להקדים תרופה - מה שחשוב לדעת על פרפור פרוזדורים

בשנים האחרונות הצטבר מידע רב על סיכון מוגבר משמעותית לשבץ מוחי אצל חולים בפרפור פרוזדורים ■ איך תצמצמו את הסיכון?

רפואה - בית חולים / צילום: שאטרסטוק
רפואה - בית חולים / צילום: שאטרסטוק

פרפור פרוזדורים הוא הפרעה בקצב הלב, שכיחה מבין הפרעות הקצב. פרפור הפרוזדורים נובע מהפרעות במערכת ההולכה החשמלית בלב, שגורמות לפעילות חשמלית בלתי סדירה (כאוטית) בעליות הלב. מצב זה גורם ל"רעד" בעליות - למעשה הפסקה של התכווצות בעליות, התכווצות מהירה ולא סדירה של חדרי הלב, המפמפמים דם לגוף, וכתוצאה - דופק בלתי סדיר.

חוסר התכווצות בעליות גורם לזרימה אטית של דם בעליות ובכך להיווצרות קרישי דם שיכולים להישלח למחזור הדם, כולל לעורקי המוח. כך, אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים הם בסיכון גבוה יותר לפתח שבץ פי כמה מהאוכלוסייה הכללית.

אנשים שאובחנו כסובלים מפרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון של פי 5 עד 7 לשבץ מוחי. ב-2009 המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) פירסם נתון מבהיל - מספר החולים בגיל 35 ומעלה שאושפזו בגלל פרפור פרוזדורים, עלה בשיעור של 240% מ-1994. בישראל כ-80,000 חולים מאובחנים עם פרפור פרוזדורים. בנוסף להם, ישנו מספר לא מבוטל של אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים ואינם מודעים לכך. ההערכות הן כי בכל שנה כ-6,000 אנשים נוספים מאובחנים.

בשנים האחרונות הצטבר מידע רב על סיכון מוגבר משמעותית לשבץ מוחי אצל חולים בפרפור פרוזדורים. שילוב של פרפור פרוזדורים עם גורמים אחרים כגון מין, גיל, מחלות שונות מגביר סיכון לשבץ מוחי.

שבץ זכה לכותרות רבות בזמן האחרון: אסף חפץ, דורון נשר, איל פלד, שרון סטון, הילארי קלינטון ואריק שרון -נפגעו ממנו. חשוב להבין שזה יכול לקרות לכל אחד. אנחנו, הרופאים יודעים עד כמה הנזק הוא עצום, והכאב לנפגע ולמשפחה קורע לב.

כל מי שהוא בקבוצת סיכון בהחלט יכול לעזור לעצמו. שינוי באורח החיים, מניעה של מחלות, טיפול נכון וקפדני מפחיתים את הסיכונים. מניעה - היא מילת המפתח, כי כשהשבץ מגיע - כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

מה הפתרון?

הטיפולים בפרפור פרוזדורים מגוונים, בהתאם למצב החולה, מחלות רקע, גיל, הסוג של הפרפור, מצב הלב וכו'. הטיפול יכול לכלול תרופות להפרעות קצב, היפוך קצב באמצעות מכת חשמל ללב. קיים גם טיפול יעיל מאוד בצנתור מיוחד המאפשר החזרה של קצב נורמלי. הטיפול הזה נקרא "אבלציה", בו מטפלים במוקדים הבעייתיים שגורמים לפרפור.

חלק מאוד חשוב בטיפול בפרפור פרוזדורים זה מתן נוגדי קרישה בכדי להגן מפני שבץ.

בשלוש השנים האחרונות אושרו בישראל נוגדי קרישה חדשים, שמטרתם מניעת היווצרות קרישי דם. התרופות האלה פועלות במנגנונים שונים מקומדין.

החידוש בנוגדי הקרישה החדשים - פרדקסה, קסרלטו, ואליקויס - הוא שהשימוש בהם נוח מאוד ותורם להתמדה בטיפול ולשיפור איכות החיים של החולה. את כולן נוטלים במינון קבוע. אין צורך בבדיקות דם להתאמת מינון, התרופות לא מתנגשות עם דיאטה, והן פחות מתנגשות עם תרופות אחרות. לכל אחת מהן יתרונות משלה. לדוגמה קסרלטו לוקחים פעם אחת ביום לעומת תרופות חדשות אחרות. הבשורות הטובות הן שקסרלטו, פרדקסה, ואליקוויס נכנסו לסל התרופות. הבשורות הטובות פחות הן שזכאים להן במסגרת הסל, חולים שהוגדרו בסיכון גבוה במיוחד. כאשר הסיכון נקבע על ידי חישוב גורמי סיכון כגון: גיל, מין ומחלות נלוות.

*** ד"ר גרגורי גולובצ'ינר הוא רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין, ומומחה בתחום הפרעות קצב לב

צרו איתנו קשר *5988