"המשק הישראלי זקוק לעסקים בינוניים רבים יותר וגדולים יותר ", מסביר מיכה אבני, מנכ"ל ומייסד חברת פנינסולה המספקת פתרונות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. אבני, מבקש בין השורות לחדד את ההבחנה שיש לקיים בין עסקים קטנים ובינוניים.
עסקים בינוניים, ויש אלפים כאלה בנפח מכירות של 50-200 מיליון שקל, יכולים בראש ובראשונה לתרום משמעותית להגדלת מקומות התעסוקה במשק. הם יכולים להוות תחרות ראויה למונופולים, דבר שיפעל לטובת הצרכן הסופי, ובנוסף, עסק בינוני יכול אף לתרום לייצוא ולהכניס כסף רב למדינה.
"לעסקים יש התפתחות טבעית ", מסביר אבני, "כל עסק מתחיל בקטן. מעטים הם המקרים בהם אדם קם בבוקר ורוצה להקים את ה'סלקום' הבא. כמעט תמיד העסק מתחיל מרעיון שמתפתח, אליו מצטרפים עוד אנשים. אין ברירה, אלה שרוצים להיות עסקים גדולים, צריכים לעבור בדרך ולהיות עסקים בינוניים. לפני שאתה מנהל 200 עובדים אתה צריך לנהל כיזם 20 עובדים, ובצמיחה הזו יש לעסקים הטובים הרבה אתגרים". אבני מבחין בין העסקים הבינוניים לבין עסקים קטנים, בכך שהאחרונים חסרים במקרים רבים, את עצם השאיפה לצמוח.
לדבריו, המצב הנוכחי רחוק מלתרום לקידומם של העסקים הבינוניים שמהווים פוטנציאל צמיחה בעל תרומה. "מה שפוגע בנו כמדינה ומונע להרחיב את התעסוקה והיצוא, זה הקושי של אותם "עסקים בינוניים-טובים להתפתח".
לדבריו, יש כמה קשיים עיקריים:
קושי מול המונופולים: "קשה להתחרות בחברות הגדולות. יש להם יתרונות כמו רגולציה ומוניטין. קחי לדוגמה חברה שמייצרת טחינה, וזו יכולה להיות הטחינה הכי טובה, עדיין על מנת לבצע את קפיצת המדרגה ולשווק אותה בכל הארץ בעל העסק צריך כמות כסף עצומה".
גיוס תשתיות: "יש הבדל עצום בין עסק משפחתי קטן לעסק בינוני שצומח. יש שלב שבו אתה כבר לא יכול להיות גם הבעלים ומנכ"ל וגם לנהל את השיווק, התפעול ומשאבי האנוש כפי שעשית כשהקמת את העסק. עסק בינוני שמגלגל מעל 100 מיליון שקל בשנה צריך לגייס כוח אדם ומשאבים לצמיחה ולפתח שדרה ניהולית שכוללת מנהלי שיווק, תיפעול, ומשאבי אנוש. בחברה שמגלגלת מעל 100 מיליון שקל בשנה, יש הצדקה לכך".
מחסומים רגולטורים: "מחסומים רבים נובעים ממטרה טובה", מדגיש אבני, "אבל עסקים בינוניים מסוימים צריכים לפעמים הקלות. צריך לתת יתרון תחרותי כדי שיוכלו להתחרות מול הקבוצות הגדולות שפועלות במשק הישראלי. למשל: לחייב את רשתות השיווק לתת ליצרנים בינוניים חשיפה הוגנת או לסייע להם במימון בתמיכה או בערבות של המדינה. השחקנים הבינוניים חייבים להיות יעד לחיזוק בידי הממשלה".
אבני טוען כי למרות שכל הבעיות מוכרות, בינתיים הפוליטיקאים מתקשים לקבל החלטה ומסתפקים בסיסמאות. כשעדיין אין צעד אופרטיבי".
אתגר הזיהוי
אחד ההסברים לכך שעסקים בינוניים עדיין נמצאים מתחת לתקרת זכוכית ולא מצליחים לצמוח הוא הקושי לזהות מיהם אותם עסקים בעלי פוטנציאל הצמיחה. "להערכתי יש 200-300 עסקים שיש להם את אותו פוטנציאל, ואני לא מדבר על טכנולוגיה. העולם כבר זיהה שאנחנו סטארט-אפ ניישן, אבל בהרבה תחומים אחרים - מזון, תשתיות, ועוד רבים אחרים יש עסקים שיכולים לצמוח דרמטית. יש מפעלים שקיימים הודות למענקים, אבל הם בקושי סוגרים את החודש".
- ולא אותם צריך לעודד?
"צריך לזהות את אלה שיש להם באמת פוטנציאל".
- אפשר בכלל לזהות?
"זו העבודה שלנו. קרנות הון-סיכון עושות את זה בהיי-טק, וצריך את זה גם בעולמות אחרים. מי שיזהה פוטנציאל לא יכול להיות רפרנט ממשלתי שבודק טפסים, אלא מישהו ששם על זה כסף. אז, ראוי שהמדינה תצטרף ותתמוך. אם כל עסק בעל פוטנציאל יצמח פי 50, יתווספו עוד עשרות אלפי מקומות עבודה. הם, ימשיכו ויהוו תחרות אמיתית לחברות קיימות.
הפתרון: קרנות השקעה
אבני מסייג את דבריו, ומזכיר כי נעשו ניסיונות שכאלה בעבר. "היו מענקים, הטבות מס וכיו"ב, אבל אף פעם לא בחנו באמת את הפוטנציאל להתפתח. יש רעיון שמתגלגל במשרד הכלכלה והאוצר בשנתיים האחרונות, וכבר עובדים על מכרז עליו שר האוצר לפיד נתן את ברכתו, להקמת קרנות השקעה לעסקים בינוניים. הדבר ינוהל על ידי יזמים פרטיים, וההשקעה תגיע מגופים מוסדיים. המדינה מצידה, תיצור תנאים שיאפשרו לקרנות האלו לצמוח. זה מאוד מתבקש".
- אתה מתמקד בעסקים בינוניים, אבל מה על מיזמים ועסקים קטנים מאוד. אין להם זכות קיום?
"אני מן הסתם חסיד גדול של יזמות, ואנחנו אכן מדינה של יזמים, אבל חייבים להודות שלא כל אחד שרוצה ומנסה, באמת מוכשר לזה. זה מאוד לא יעיל לעודד הקמתם של עסקים שאפשר להבין שלא יכולים וצריכים להתקיים. זה בזבוז משאבים עצום, והמדינה לא צריכה להשקיע את המשאבים במי שאינו מסוגל לצמוח. נכון לעכשיו צריך להתמקד בנקודת הפריצה שעומדת בפני עסק בינוני בעל פוטנציאל - ולהבין שהדבר החשוב ביותר לצמיחה של אותו עסק זה מימון", הוא מסכם.