"גם מי שמוכר נורה בחנות למוצרי חשמל הוא מתחרה שלי"

כשיעקב קמחי עוזב את השולחן של המשרד שלו ויורד במעלית כמה קומות, אל קומת הייצור, העיניים שלו נדלקות וחיוך רחב מתפשט על פניו. הוא מכיר כל עובד בשם, טופח על השכם, מזהה כל בורג ויודע בדיוק מה נעשה בכל פינה בבית המלאכה. אחרי כמעט 50 שנה בעסקי התאורה, כשבקומת התצוגה שמעל בית המלאכה יש אלפי גופי תאורה מהיצרנים הכי אקסקלוסיביים בעולם - קמחי עדיין מתרגש יותר מהכל מהאפשרות של לייצר גוף תאורה במו ידיו.

ניכר בו שהוא גאה. "אנחנו עדיין עושים הכל בעצמנו, בשום מקום אחר לא תמצא עבודה כזו. אפילו את חומרי הגלם שלנו אנחנו מייבאים בעצמנו, כי רוב היבואנים מביאים חומרים שלא עומדים ברמה שאנחנו רוצים להגיע אליה, ואני רוצה את הכי טוב בלבד".

"אני לעולם לא אסגור את בית המלאכה, לעולם לא אפסיק לייצר, לצד הייבוא והמכירה. אני חולה על זה", הוא אומר במעלית, רגע לפני שהדלתות נפתחות והוא פורץ פנימה ב"שלום ובוקר טוב לכולם" רועם. "זה החלק של הייצור - אני אוהב את זה, גדלתי על זה. לעולם לא אפסיק וזו לא שאלה של כסף בכלל", הוא אומר.

הנשמה של המקום הזה

את החברה הקים ב-1938 אביו של יעקב, שהגיע לישראל למכבייה הראשונה כרוכב אופניים מקצועי מבולגריה. הוא החליט להישאר בארץ, והקים בית מלאכה ברחוב זבולון בתל באביב, כשהמשפחה גרה בדירה קטנה בקומה מעל. אביו של קמחי הוא אחת הסיבות שהוא מתעקש להמשיך ולייצר: "זו הנשמה של המקום הזה". ההיסטוריה חשובה לו: הוא מזכיר שכשאביו הגיע לארץ, "עברתו לו את השם. אין קימחי (Kimchi) בבולגריה, אנחנו קמחי (Kamchi). לכן השם של המקום שלנו הוא קמחי ולא כמו שם המשפחה שלנו. חשוב לי שהשם של 'הברנד' יהיה השם האמיתי שלנו".

"אני נולדתי לתוך עולם התאורה", מספר קמחי, שזה עתה חגג 70. "למדתי בבית ספר מקצועי בשם 'שבח' בתל אביב, שאז היה שם דבר. וכשהחבר'ה היו מתפלחים מבית הספר לקולנוע תמר, אני הייתי הולך לבית המלאכה של אבא שלי, ומתיישב לראות איך הוא עובד וללמוד. בחופשים הייתי עובד אצלו. אצל אבי עשו הכל בקאסטום מייד, בדיוק כפי שאנחנו עושים עד היום. היינו יוצקים את אביזרי הפליז, מכופפים צינוריות, מלחימים, הכל מאל"ף ועד ת"ו. אפילו האהילים - אמא שלי הייתה יושבת ותופרת את האהילים, אני זוכר את הוריי יוצאים לטיולים בשבת וקוטפים פרחים בשדה, אחר כך היו מייבשים אותם בין דפי ספרים ולבסוף מניחים בין דפי פרגמנט, שאחר כך היו עושים מהם אהילים, וכשהמנורה האירה, יכולת לראות את הפרחים".

מחסור בזכוכית

אחרי שירותו הצבאי, ב-1965, קמחי הצטרף לאביו. "התחלתי מאל"ף, הכי מלמטה, אבל בכל זאת הייתי הבן של בעל הבית. עבדנו אז בייצור בלבד - אבי היה מוכר לחנויות בעיקר, והגיעו אליו כל אדריכלי תל אביב. היתה חנות מפורסמת, טוב טעם הבית, הם היו לוקחים מאיתנו מנורות בסגנון אנגלי. עשינו דברים מקסימים. עשינו גם כלים לקמין - מלקחיים, שיפוד, כף ומברשת, אני זוכר את זה עד היום".

אלא שעבודתם המשותפת היתה קצרה - האב הלך לעולמו ב-1969 וקמחי נאלץ לקחת את המושכות, ביחד עם גיסו - בעלה של אחותו. אז החליט קמחי שצריך להתחיל לייבא. "לאט לאט התחלתי לבקר בתערוכות, וראיתי עד כמה הדברים בעולם מתקדמים. דברים שפשוט לא היו בארץ".

- כמו מה למשל?

"זכוכית. מצחיק אבל עד אז פשוט לא היה פה. היו מביאים שאריות ועושים מהן נברשות".

קמחי שולף עט, לוקח נייר ומתחיל לשרבט, ותוך שניות ספורות רושם בצורה מושלמת נברשת זכוכית מהסוג שעיטר תקרות רבות בשנות ה-60 וה-70, במיומנו מעוררת קנאה, "עד היום יש לך בתי קפה עם נברשות רטרו כאלה. אנחנו ייצרנו אותם וגם מכרנו".

עשור של שינוי

35 שנים עבדו קמחי וגיסו ביחד, עד שלפני עשר שנים נפרדו דרכם, כשקמחי התעקש להכניס את בניו ואת אשתו לעסק - מהלך שהשותף שלו התנגד לו. הבניין ברחוב זבולון בתל אביב נמכר וקמחי עבר למתחם גדול בבני ברק. "אז היינו 35 איש. היום אנחנו 90 איש. לפני פחות משנה גם פתחנו את ההאאוטלט שלנו, בבית יהושע, שם עובדים 11 איש נוספים. זה אאוטלט אמיתי - לא מייבאים בשבילו דברים זולים אלא באמת לוקחים לשם מוצרי איכות יוקרתיים שיצאו מהקטלוג. בעשר השנים האלה גם הגדלנו את המחזור, שהיום עומד על 90 מיליון שקלים לשנה".

כשקמחי לוקח אותנו לסיור בקומות השונות מתבררים מימדי המקום הזה. אולם התצוגה ענק. הוא חשוך ברובו, כיוון שיש בו אלפי גופי תאורה וכאשר הם דולקים יחד קשה שלא להסתנוור, מה גם שעלות החשמל גבוהה מדי. קשה לתאר את העושר של המוצרים באולם הזה, בן כ-1,000 מ"ר - כל סוג גוף תאורה ונברשת שאפשר להעלות על הדעת נמצאים שם, במחירים שנעים מכמה מאות שקלים ועד עשרות אלפי שקלים, בעיצובים שונים ומשונים, בכל סגנון אפשרי.

את שאר 5,000 המ"ר של המבנה מרכיבים בית המלאכה ומחסן עצום ורב שמקוטלג באופן ממוחשב ומכיל כ26 אלף מוצרים מהקטלוג - מבתי המנורה הכי קטנים, דרך נברשות יוקרה ועד גופי תאורה ענקיים שמחייבים שימוש בשנאי ענק. מהמקום הזה מוכרים 5,000 גופי תאורה בכל יום ויום.

עולם בתי המלון והקניונים

"אנחנו עוסקים בתאורה, על כל גווניה. הלקוחות שלנו, הם גם אנשים פרטיים שרוצים איכות וגם אנשי מקצוע ומנהלי פרויקטים. רק לאחרונה קיבלנו שלושה פרויקטים ענקיים, של קניונים, שאחד מהם הוא קניון עזריאלי ברמלה, אחד הגדולים מסוגו. אני עושים חדרי לובי של מגדלי יוקרה, מגדלי משרדים, בתי מלון. עשינו 42 בתי מלון ב-2013. ב-2012 עשינו שני בתי מלון באירופה".

- מה ההבדל בין עבודה מול אדם פרטי לפרויקט?

"בפרויקטים אתה נתקל הרבה ביועצי תאורה, שלפעמים נתפסים לסטנדרט ספציפי שלא בהכרח מתאים. לפעמים בא אלי יועץ תאורה עם דרישה מסוימת ואני מנסה לומר לו - התקן שאתה דורש לחדרי האמבטיה שלכם? המונה ליזה בלובר לא מוארת ככה. אנחנו מסבירים שיש הבדל בין איך שלובי של מלון, הפנים של המקום, צריך להיות מואר, לבית המראה של חדר האמבטיה שמשמשת את הגברת שמשי, האורחת של המלון".

כולם מתחרים - גם מי שמוכר נורה

שוק התאורה הישראלי מאוד השתנה בתקופה האחרונה. הלקוחות נעשו מתוחכמים יותר, יש להם דרישות אחרות. יש המון שחקנים בתחום.

"אני תמיד אומר - גם מי שמוכר נורה בחנות למוצרי חשמל, הוא מתחרה שלי. אני לא מזלזל באיש. אם מישהו שם בית מנורה פשוט שהוא קנה בחנות קטנה, זה במקום נברשת שאני יכול למכור לו, והוא לקח לי את הפרנסה. לכן כולם מתחרים שלי. לכל קונה יש את הנישה שלו. יש לך את מחסני תאורה היום, שמלכתחילה ממתגים את עצמם כמוצרים עממיים וזולים. זוג שהתחתן זה עתה או מישהו שקנה דירה להשקעה ורוצה להשכיר אותה - מן הסתם רוצים את סןג התאורה שהם מציעים מבחינת העיצוב או המחיר. אני מכבד את זה לחלוטין".

גם תחום תאורת היוקרה משתנה, ויש הרבה מתחרים גם בנישה שלכם.

"הנצחון היחידי הוא בתחום השירות. אנחנו נותנים נותנים שירות מעל הנורמה. כשאנחנו צריכים שירות מאחרים, אם בענף או מחוצה לו, אנחנו רואים את ההבדל. מה שאנחנו נותנים הוא רמה מעל זה. אנחנו נותנים שירות לפעמים בלי קשר לזמן האחריות. מקפידים מאוד על סרוויס סרוויס סרוויס. בישיבות אני תמיד אומר - מי שינצח זה לא מי שייתן סחורה הכי טובה ולא מי שייתן 'חיינד'לך' אלא מי שייתן את השירות הטוב ביותר".

לא שוכח את הפרטים הקטנים

למרות זאת, ניכרת גם הדקדקנות של קמחי בירידה לפרטים באיכות המוצר שהוא מספק. כשהוא מסתובב בבית המלאכה הוא מזכיר לאחד הפועלים לבצע איטום באחד מגופי התאורה כדי שחס וחלילה לא יהיה פס דקיק של אור שיופץ מהמקום הלא נכון. כשהוא מדפדף בקטלוג של אחת החברות שהציגו בתערוכה בינלאומית שנערכה לאחרונה בהונג קונג הוא מראה כמה מוצרים סימן לעצמו: מתוך עשרות רבות של מוצרים בקטלוג, הוא ירכוש 3-4, וגם את אלה, הוא מציין, הוא כבר מכיר כיוון שהגיע למפעל כדי לבצע ביקורת. "זו המומחיות - לדעת לנסוע לסין ולברור את המוצר שאני רוצה לבית המלון.

"לגבי יצור לבתי מלון, אני בוחר בעצמי דברים שאני מכיר - את המוצרים האלה אני מכיר כבר שלושה חודשים ובוחן את הייצור ועוקב אחריו. גם כשאנחנו מייצרים בסין, זה לפי 'קסטום מייד' שלנו - כמו שאנחנו רוצים .זו הסיבה שאני הולך לשם לעשות בדיקות שוב ושוב ושוב. אם אתה לא מוכן לנסוע רחוק כדי לבדוק בעצמך שהכל נעשה כמו שצריך - אתה חייב לעשות הכל בארץ".

קמחי תאורה: ייצור, יבוא ושיווק של גופי תאורה מחזור מכירות: כ-90 מיליון שקלים נוסדה: 1938 מספר עובדים: 90