*** הכתבה בשיתוף אלוני האפט
אחד החלומות המשותפים לרוב בעלי החברות הישראליות הוא האקזיט - מכירתה של החברה שהקימו מאפס, או הנפקה שלה בבורסה לצורך גיוס הון מהציבור. אולם כמו שרבים יודעים, הדרך אל הגשמת החלום עלולה להיות ארוכה, מפותלת ורבת מהמורות. בתקופה בה הבורסה באחד העם, אינה מהווה אופציה משמעותית לגיוס הון ציבורי, אין פלא שחברות המעוניינות לבצע הנפקות וגיוסי הון, פונות אל השווקים הבינלאומיים. על מנת לשפוך מעט אור על נושא גיוסיי הון בחו"ל בכלל ובבורסה של לונדון בפרט, נפגשנו עם רוני יגרמן, שותף בחטיבת בנקאות להשקעות, בחברת אלוני האפט, ששמח לחלוק איתנו מספר תובנות.
האופציה שיכולה להיחשב כטבעית מכולן עבור חברות שבסיסן בישראל, היא האופציה המקומית: גיוס הון בבורסה של תל אביב. אלא שלדברי יגרמן, בשנים האחרונות אופציה זו כבר אינה קיימת. "שוק ההון הישראלי מת", הוא אומר.
הגביע הקדוש של הגיוסים
הוא מסביר כי הבורסה אינה מעודדת השקעות והרגולציה מקשה מאוד על חברות לגייס הון. 5 הנפקות ראשוניות בלבד התקיימו בבורסה בתל אביב בשנת 2014, וכן הצטרפו אליה 9 חברות נוספות, מתוכן 6 חברות הייטק, באמצעות שילוב הפעילות שלהן ב -"שלדים בורסאיים" קיימים. המספר הצנוע הזה מהווה עדות למצבו הנוכחי שוק ההון הישראלי. גם אם קיימות ציפיות להתאוששות, הרי שהן מבוטאות בזהירות רבה מאוד. אפשרות נוספת לגיוס הון, הוא בורסת הנאסד"ק האמריקאית, אותה מגדיר יגרמן כ- "גביע הקדוש" של הגיוסים. אולם החברות במועדון החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, אפשרית רק למספר מצומצם מאוד של חברות המסוגלות לעמוד בתנאי הסף המגבילים.
14 חברות ישראליות ביצעו הנפקות ראשוניות בנאסד"ק בשנת 2014. חברות אותן ניתן לחלק באופן כללי לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה: חברות בעלות מכירות אמתיות בסכום 35 מיליון דולר בשנה ומעלה. קורנית דיגיטל למשל, חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה להזרקת דיו על טקסטיל ורשמה בשנת 2014 רווח בשיעור 9.1% מההכנסות - 6.1 מיליון דולר. בקבוצה השנייה נכללות חברות, אותן יגרמן מגדיר כחברות "חלום", חברות סטארט- אפ שרובן שייכות לתחום הביו-מד. חברת קייט פארמה לדוגמה, העוסקת בפיתוח כלים למלחמה במחלת הסרטן, גייסה בשנת 2014 147 מליון דולר בנאסד"ק, במחיר של 17 דולר למניה. פחות מ-6 חודשים מאוחר יותר, ביצעה החברה הנפקה נוספת שבה גייסה 217 מיליון דולר במחיר של 54 דולר למניה, והעניקה תשואה יוצאת דופן למשקיעים.
למרות שהאפשרות לגייס בנאסד"ק, קוסמת לחברות רבות, רף הכניסה הגבוה והרגולציה הקפדנית מאפשרים למעט מאוד חברות לעשות זאת. דרך נוספת הפתוחה בפני חברות ישראליות המעוניינות לגייס הון בארצות הברית, היא באמצעות התמזגות אל שלד בורסאי של חברה הפועלת בשוק המשני בבורסה של ניו יורק.

אדיבות בריטית
כאשר השוק התל אביבי, אינו מהווה אופציה ריאלית והשוק האמריקאי מציב רף כניסה גבוה במיוחד, השוק הבריטי מתגלה כאלטרנטיבה ראויה. לדברי יגרמן, שפעיל בשוק המניות האירופאי משנת 1998, השוק הבריטי מתגלה כידידותי במיוחד לחברות ישראליות קטנות ובינוניות.
הבורסה הלונדונית AIM, הוקמה בשלהי שנות התשעים של המאה העשרים, עם הבום הגדול של ההיי-טק, לצד ארבע בורסות נוספות בפרנקפורט, פריז, בריסל ואמסטרדם. והיא היחידה מביניהן אשר המשיכה לפעול גם לאחר התפוצצות בועת ההייטק. היא הוקמה על מנת לשמש פלטפורמה למסחר עבור צמיחה של חברות קטנות ובינוניות.
ובכלל, AIM (Alternative Investment Market) - שוק השקעות אלטרנטיבי, הפכה את תהליכי ההנפקה לזולים, קצרים ופשוטים, באופן יחסי לשוק הראשי, צמצמה את המחויבויות הרגולטוריות של החברות שנסחרו בה, והפכה, בתוך פחות מעשרים שנות פעילות לבורסה המבוקשת ביותר בעולם על ידי חברות צעירות. בתחילת 2014 נסחרו בה למעלה מאלף חברות ובשנת השיא שלה- 2007 למעלה מאלף שבע מאות חברות.
"בלונדון יש מוזיקה טובה, בלונדון טלוויזיה מצוינת בלונדון אנשים יותר אדיבים", שרה חווה אלברשטיין את מילותיו של חנוך לווין. כל זה טוב ויפה אבל מה שחשוב לחברות ישראליות המעוניינות לגייס הון בחו"ל הוא, שהבורסה של לונדון אינה מציבה שווי שוק מינימלי כתנאי להנפקה, היא אינה להציג היסטוריית תוצאות כספיות, ואישור בעלי מניות לחלק גדול מהעסקאות, והדרישות הרגולטוריות גמישות משמעתית בהשוואה לבורסות בניו יורק או בתל אביב. בשורה התחתונה, אומר יגרמן, השוק הבריטי מתאים מאוד לישראלים.
אולם מערכת היחסים בין הבורסה בלונדון לבין חברות ישראליות החלה בצליעה. רבים עדיין זוכרים את ההתרסקות המפוארת של אמבלייז, אולם מספר הנפקות שנערכו בלונדון בשנת 2013, יצרו ערך חדש עבור המשקיעים. חברות כמו Plus 500 שפיתחה מערכת למסחר יומי במניות, סחורות מדדים ומטבעות, מטומי העוסקת בניהול פרסום באינטרנט או Starcom שהחלה את דרכה בפיתוח מערכת לניהול ציי רכב, שנסחרות כיום במחיר גבוה ממחיר הנפקה, שינו את האווירה והחזירו את האמון בחברות הישראליות.
"גופים פיננסים בינלאומיים כמו מריל לינץ', JP מורגן, ודויטשה בנק, הנמנים על בעלי המניות של חלק מהחברות הישראליות הפועלות בבורסה של לונדון, תורמים אף הם", כך אומר יגרמן, "לחיזוק הדרמטי במעמדן החיובי של חברות מישראל". לונדון, או לפחות הבורסה של לונדון, מחכה לחברות מישראל ובתקופה בה אלטרנטיבות נוספות לא כדאיות או בלתי אפשרויות, מומלץ מאוד לבחון לעומק את האפשרות הזו, בעזרתם של מומחים בעלי ניסיון.