לונדון מחכה לישראליות: "ניו-יורק היא גיהינום לעומת כאן"

שש חברות ישראליות נוספות הצטרפו ב-2014 לבורסה הראשית של לונדון, אך שם לא מסתפקים בכך ■ בכנס שנועד לעודד את המגמה סיפר גל הבר, מנכ"ל plus500, האחראי לציטוט שבכותרת, על היתרונות והחסרונות

הבורסה בלונדון / צילום: בלייק עזרא
הבורסה בלונדון / צילום: בלייק עזרא

מקובל להניח שמה שמגיע מישראל הוא לא כוס התה של העם הבריטי, בעוד שהנפקה בוול סטריט היא הגביע הקדוש של חברות ישראליות, בעיקר כאלו המשתייכות לתחומי הטכנולוגיות והביומד. את התפיסה הזו רוצים לשנות בבורסה של לונדון, והמסר לפיו פירמות מישראל רצויות בבורסה הראשית של הבירה הבריטית עמד במוקד כנס שנערך שם בסוף פברואר.

האירוע, אותו יזם וארגן UK Israel Business בשיתוף עם משרד עורכי הדין הישראלי אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), מתרחש בתקופה שבה יותר חברות ישראליות מאי פעם נרשמות לבורסות בינלאומיות, ורבות מהן בוחרות לעשות זאת בלונדון.

"מספר החברות הישראליות שנרשמו בשנה שעברה לבורסה הראשית בלונדון הוא כמעט שווה למספר החברות שנרשמו נאסד"ק", אומר הוגו ביבר, מנכ"ל לשכת בריטניה-ישראל. לא רק זאת, נכון לסוף 2014 רוב החברות הזרות הנסחרות בלונדון הן ישראליות, כשרק בשנה החולפת הצטרפו למניין שש חברות נוספות (בניו יורק הנפיקו אשתקד 11 חברות מישראל).

המנכ"לים של חמש חברות בולטות כאלו שהנפיקו בשנים האחרונות בלונדון - מטומי, מרימדיה, קרוסריידר, Plus500 ו-XLMedia - הגיעו לכנס לספר על החוויה שלהם מרישום למסחר בשוק ההון הבריטי.

"לונדון זה שוק גדול, עם סחירות ונזילות גבוהות", משיב גל הבר, מנכ"ל וממייסדי plus500, המפעילה פלטפורמת מסחר מקוונת בחוזי הפרשים (CFD) על מכשירי השקעה שונים, כשהוא נשאל בפאנל מה גרם לחברה שלו - שהנפקתה נחשבת להצלחה גדולה - להגיע דווקא לשם.

- לא חששתם לפני ההנפקה בלונדון?

"היה חשש מדיסקאונט בהשוואה לניו יורק, אבל התברר שההפך הוא הנכון, ושילשנו את הגיוס המתוכנן. מבחינת המשתתפים בהנפקה - 10% הגיעו מארה"ב, והיתר - רובם משקיעים מבריטניה".

- איך היה יחס התקשורת אליכם?

"מי שידע להבין את העסק והמספרים - פרגן. היו כמה כתבות משמיצות, אבל אם אותם כותבים היו רואים את העבודה ואת המספרים באמת - ואת המרכיב הסודי של ההיי-טק - הם היו משנים את דעתם".

- ומה תגיד ליזם סטארט-אפ מהטכניון שרוצה להירשם למסחר בלונדון?

חצי צוחק: "המשקיעים כאן חכמים ויפצו אותך במחיר טוב בעתיד. אבל אם משווים לניו יורק - מבחינת המרחק, הרוד-שואו שצריכים לעבור, והנתונים שהנאסד"ק דורשת להציג - שם זה די גיהינום. מהבחינה הזאת, כמובן שהקרבה ללונדון מאוד מקלה על התהליך. אבל יש גם חסרונות: המכפיל שתקבלו בניו יורק גבוה יותר, וישראל לא נתפסת בצורה מאוד חיובית בבריטניה. ועדיין היתרונות גוברים".

כמו פגישת מחזור

בפאנל שביקש לברר למה מצפים מוסדיים בריטיים מ"חברות צמיחה" (growth businesses, אחת מרשימות המסחר שהוגדרו עבור חברות ישראליות בלונדון), הדוברים היו מאוד חדים וברורים: מחפשים יושרה, סדר, ניהול טוב של החברה, לא תשואה פסיכית ולא סקנדלים.

שוק ההון הבריטי עדיין מצולק, מסתבר, מגל ההנפקות הישראליות של אמצע-סוף העשור הקודם, שכמה מהן הותירו רשמים לא חיוביים בלשון המעטה על המשקיעים.

מי ש"כבר עשו את זה" התקבצו לפאנל אחר בשם "מרימים את המסך מעל עולם הפרסום הדיגיטלי", שהזכיר פגישת מחזור של חבר'ה מבית הספר או מהיחידה בצבא. היו שם מנכ"לים ובכירים מהחברות שהנפיקו בלונדון בשנה האחרונה: עופר דרוקר, מנכ"ל מטומי; חגי טל, מנכ"ל מרימדיה; אורי וייס, מנכ"ל וממקימי XLMedia; ורן גולדי, סגן נשיא למובייל בקרוסריידר. את הפאנל הנחה פיטר מק'נלי מחברת החתמים ShoreCapital, שליוותה הנפקות ישראליות, בין היתר של טדי שגיא.

- יש המון מתחרים בתחום שלכם. יש חסמי כניסה? מה ימנע כניסה של המון חברות קטנות יותר?

טל: "אנחנו חתיכה קטנה באוקיינוס עצום. אנחנו, חברי הפאנל, אפילו לא מתחרים. כל אחד רק מנסה להגדיל נתח. השינויים קורים מהר מאוד, וצריך להיות ערוכים ולצפות את הצעד הבא".

דרוקר: "יש המון חברות והמון כסף זורם. להקים חברה זה קל, להחזיק ולתחזק אותה - זה האתגר. זה אומר עבודה קשה, להישאר בסביבה, לגדול, להרוויח, בתוך האקו-סיסטם התחרותי הזה. כולנו מציעים בעצם פרפורמנס - ויש מקום לכולם, כשכל חברה נוספת תביא יותר ויותר מפרסמים לפלטפורמה הזו".

גולדי: "העלויות - דאטה וכמות עצומה של טכנולוגיות וחומרות, זה עולה מיליונים. ונושא משאבי האנוש כמובן".

- איך זה שמישראל יצאו כל כך הרבה ראשים מבריקים?

גולדי: "לדעתי המקור של זה בצבא ובמודיעין - ההיכרות עם דאטה וכל מיני סימנים ופענוח שלהם".

דרוקר: "אני מייחס את התופעה לחוש ההישרדותי של הישראלים, ליכולת הניווט בעולם הדיגיטלי וההתמודדות עם שינויים מהירים. ובעיקר - הסיפור מאחורי כל חברה הוא טוב ומעניין. יש סיפורי הצלחה שנותנים השראה, ונראה את זה גם בתחום הסייבר בעתיד".

"האמריקאים מחזרים יותר"

לקראת סוף האירוע מגיעה גולת הכותרת של הכנס - פאנל "הדור הבא של הIPO's- הישראליות". בפאנל, שמנחה לואיז וולפסון מפירמת פינסנט מייסונס, משתתפים עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף בכיר במשרד עוה"ד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM); נדב זהר מבנק ההשקעות אימפקט אקוויטי, שסייע בהנפקת XLMedia; כריס ניקולס מחברת דלויט; וטל ברנר, סמנכ"ל הכספים של גט טקסי.

כמי שמכיר מקרוב את שוק ההון הלונדוני ומלווה חברות בישראל להנפקות בבורסה שם, ציין עו"ד רוזנבלום כי "בשנת 2014 גייסו 17 חברות ישראליות כ-2.1 מיליארד דולר בהנפקות מחוץ לישראל - שיא של 10 שנים, מתוכן שש חברות הנפיקו בלונדון (ועוד מספר חברות לא ישראליות המוחזקות על ידי ישראלים)".

רוזנבלום הסביר את התופעה בכך ש"בורסת ה-AIM עושה עבודה מצוינת במשיכת חברות ישראליות קטנות יותר או כאלה שפעילות בתחומים שבהם לשוקי לונדון יש יתרון מובנה (ad-tech, אופציות בינאריות, online gaming וכדומה)". ואולם, הוא סבור שנדרש לימוד וחינוך של המשקיעים הבריטים לגבי מה שיש לישראל עוד להציע.

"לונדון יכולה למשוך מספר גדול בהרבה של חברות ישראליות, אם המשקיעים כאן יאמצו גישה יותר אקטיבית בהשקעה בחברות בשלב מוקדם - מספר שנים לפני שאופציית ההנפקה הופכת ריאלית, וגישה אגרסיבית יותר בכל הקשור להובלה והשתתפות בסבבי גיוס לפני הנפקה (pre-IPO-rounds)", אמר.

רוזנבלום שמח לדווח כי "לאור שנת 2014 המצוינת, אנחנו רואים התעניינות מצד משקיעים בריטים רבים", והביע תקווה "שכבר השנה לונדון תשפר את יחס ההנפקות מול ניו יורק. השוק בלונדון לא נופל מהשוק בניו יורק מבחינת גודל או תחכום, ומבחינת חשיפה בינלאומית הוא אף עולה עליו (השוק האמריקאי, מטבע הדברים, מרוכז בחברות אמריקאיות). עם עבודה נכונה, זו לא גזירת גורל שחברות כמו מובילאיי ינפיקו דווקא בניו יורק ולא בלונדון".

בשאלה מתי נכון לדעתם לצאת להנפקה ראשונית - בכל בורסה, וב-AIM ספציפית - ציין נדב זהר כי "נדרש זמן רב להכנה והיערכות - שלושה עד תשעה חודשים. חברות צמיחה-מהירה חייבות לדעת על מורכבות התהליך, אורכו והעלות שלו".

עו"ד רוזנבלום ציין בהקשר זה כי "התעשייה מתבגרת. לחברות יש מנהלים איכותיים יותר, שמכינים את עצמם לנהל חברה ציבורית, וגם הממשלה בישראל מעודדת ומתמרצת בכיוון זה".

זהר ציין בדאגה כי "משקיעים אמריקאים מחזרים יותר אחרי חברות ישראליות. לא מספיק בריטים מגיעים לפגוש חברות בישראל. אני גם לא יודע האם משקיעים בריטים מפנימים את כל הנושא של תעשיות וטכנולוגיות ביטחוניות. את החשיבות של התחום, כולל אבטחת מידע וסייבר".

בנקודה זו עלתה השאלה מה בעניין הדיסקאונט בשווי וסוגיות אחרות שמיוחדות לחברות ישראליות שמגיעות לשוקי לונדון. רוזנבלום הודה כי "חברות ישראליות הן חסכניות ולא יוציאו את מה שלא חייבים. מנגד, הן לא מקבלות בלונדון את השווי הרצוי להן". עבור המשקיעים המתעניינים בטכנולוגיה זו הזדמנות כמובן "להיחשף לתחום ב'מחיר מציאה'".

אז מה יגרום לחברה ישראלית לבחור בלונדון או בשוק אחר להנפיק בו? ברנר אומר כי קודם כל "סנטימנט חיובי", וצריך שהשוק יתחבר לסיפור ולחלום של החברה.

"עם כמה שקשה להגיד 'לא' לצ'ק מגוגל, ישנה תחושה כי יותר חברות ישראליות מעזות לחלום בגדול, על נוכחות גלובלית עצמאית כחברות נסחרות", סיכם עו"ד רוזנבלום. "בשילוב העובדה שיותר ויותר מנהלים ישראלים צברו ניסיון בניהול חברות ציבוריות, קיימת הזדמנות אמיתית לישראל לשנות נתיב ולהצמיח חברות לטווח ארוך".

הכתבת הייתה אורחת ארגון UK Israel Business בכנס בלונדון

ההנפקות הישראליות בלונדון
 ההנפקות הישראליות בלונדון