סדרת הכתבות המשותפות ל"גלובס" ובנק הפועלים על סוגיית סחר חוץ נחתמה אתמול בכנס מיוחד של החטיבה העסקית בראשות המשנה למנכ"ל יעקב אורבך, בהשתתפות כ-200 יבואנים ויצואנים מהחברות המובילות במשק. הכנס נפתח בהרצאה של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, במסגרתה פרש קינן את תפישת עולמו על גלובליזציה וסחר חוץ בעת הנוכחית ועל תפקידו של הבנק בייעול תהליכי סחר חוץ.
"העיתונאי הידוע טום פרידמן מה'ניו יורק טיימס' התייחס לעידן הגלובליזציה כשאמר 'The World is Flat'. כלומר, העולם הוא שטוח ואין בו כמעט מגבלות. סחורות, שירותים, מידע ועוד - כל אלו עוברים ממקום למקום באופן חופשי ורציף, כמעט ללא מחסומים וללא חומות", אמר קינן.
"התקופה האחרונה מדגימה לנו עד כמה הדבר נכון: כבר בשעות הבוקר המוקדמות, מדי יום, אנשי משק מתעניינים בשווקים ובנתונים המגיעים מאסיה, ולאחרונה הדגש הוא על התנודתיות החדה בשוק המניות בשנחאי שבסין. לאחר מכן, תשומת הלב עוברת לאירופה, היכן שהמשבר היווני תופס כותרות בולטות. ובהמשך היום, המבט פונה לארה"ב, שם תוהים מתי בדיוק יתחיל תהליך העלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי. ולכל אורך אותו הזמן, יש לנו התפתחויות מקומיות ואזוריות המושכות את תשומת ליבנו. כן, ה-כול גלובלי בימינו".
לדברי קינן, "סחר חוץ הוא היבט מאוד מרכזי של הגלובליזציה. אנחנו עוקבים כל העת אחר נתוני הסחר, והוא נתון בעל חשיבות משמעותית במיוחד במדיניות הממשלה והבנק המרכזי". בנקודה זו התייחס קינן לקהל מאזיניו ואמר: "יושבים כאן יצואנים שהשקל החזק בוודאי מקשה עליהם, ובמיוחד אלו שמייצאים לגוש האירו. רק השבוע התברר שהייצוא התעשייתי ביוני היה נמוך ב-12% מיוני אשתקד. אני לא סבור שלמישהו יש פתרון קסם לבעיה זו, אבל באותה עת אני יכול להגיד שזה לא ייחודי למשק הישראלי.
"אנו חווים לאחרונה ריפיון מסוים בסחר העולמי וזה משפיע לרעה על כל הכלכלות שהן מוטות יצוא. לכן, על מנת להתמודד עם תקופות כאלו עלינו לשפר כל העת את הפריון ולייעל תהליכים פנימיים".
ועדיין, טוען קינן "עם כל הקשיים שחווים כעת היצואנים, אין לאף אחד ספק שללא הייצוא המשק הישראלי היה במקום אחר".
לדבריו, "מטבעות יורדים ועולים, לעיתים באופן חד ובלתי צפוי. אולם את המפעלים, התעשייה והסחר לא ניתן לפתוח ולסגור בכל פעם שמחירי המטבעות משתנים. בדיוק לשם כך אנחנו בבנק הפועלים יודעים לספק הגנות לפרקי זמן קצרים, ולקוחותינו מכירים את המקצועיות בה הדברים נעשים בחדר העסקאות החדיש שלנו", אמר והזמין את נוכחי הכנס לקפוץ ולבקר בו. "קובעי המדיניות נדרשים לתת את הכלים לטווחי הזמן הארוכים יותר, ושער החליפין הוא רק פרמטר אחד מיני רבים", המשיך קינן. "גז טבעי בפתח המפעל חשוב להרבה מפעלים לא פחות משער החליפין. כמו כן, תשתיות טובות וכוח אדם איכותי - אלו דברים שצריכים לפצות על הפגיעה בתחרותיות כתוצאה מהשקל החזק".
עוד טען קינן כי "חשוב לזכור שכשאנחנו מדברים על סחר חוץ אנו לא מתייחסים רק לייצוא, אלא גם לייבוא. למדינת ישראל יש יתרון יחסי בייצוא של חדשנות והיי-טק, אבל גם לייבוא יש משקל גדול מאוד בתוצר. המדיניות הכלכלית בישראל השכילה להבין שהייבוא אינו אויב שתמיד מתחרה בייצור המקומי, וכי יבוא יכול לשפר את התחרותיות, להוריד את יוקר המחייה ובסופו של דבר להעלות את רמת החיים".
לקראת הסוף, חזר קינן והתייחס לסוגיית הגלובליזציה. "הזכרתי קודם שקיים לאחרונה ריפיון מסוים בפעילות סחר החוץ בעולם כולו, ויש כאלו שטוענים שאנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מסוימת מתהליכי הגלובליזציה. ניקח לדוגמה את האיחוד האירופי והשבר הגדול שהוא חווה. עד למשבר הפיננסי של 2008, מדינות התדפקו על דלתות האיחוד כדי להצטרף אליו. עתה, אנחנו רואים את הקשיים שחווה האיחוד, ובמיוחד יוון, שחתמה על הסכם, אך המצב במדינה עדיין שברירי".
עוד טען קינן כי "התגברות כוחות לאומניים פועלת נגד תהליכי גלובליזציה, אך נדמה שלמרות כל אלו, המהפכה הדיגיטלית והסכמי הסחר הנרחבים הופכים את הגלובליזציה לתופעה בלתי הפיכה בעולם המודרני.
"ישראל היא אחת המדינות שהפיקו את מירב התועלת מהגלובליזציה, וזה כנראה קשור לאופי היזמי, הסקרנות, הפתיחות והחינוך של הישראלים.
"לכן, ברמה האסטרטגית, אנחנו בבנק הפועלים מתכוונים להמשיך ללוות את לקוחותינו בפעילותם העסקית בחו"ל. נמשיך להעמיד לרשותם שירותי בנקאות, סחר חוץ וייעוץ ברמה בינלאומית גבוהה, בכל מקום שבו הם משקיעים או עושים עסקים. הגדלנו בשנים האחרונות את פעילותנו בניו יורק, פתחנו משרדים בלוס אנג'לס ואנחנו בתהליכי מיסוד נציגות רשמית בסין, שתרכז את הפעילות הרבה שאנחנו מנהלים שם כבר שנים. כמו כן, נמשיך להעמיד לרשות לקוחותינו את מיטב אנשי המקצוע בתחום סחר החוץ, על מנת לספק להם שירות ויעוץ ברמה הגבוהה ביותר".
קינן סיים את דבריו באומרו "הפוטנציאל בפעילות גלובלית הוא עצום. על כולנו, החל מהממשלה וכלה במגזר העסקי, לעשות מאמץ מרוכז ומושכל כדי להגביר את הסחר. המגזר הפיננסי, ובראשו בנק הפועלים, ימשיך להוביל את הליווי והתמיכה למאמץ זה".
יו"ר בנק הפועלים: "הנתון המדאיג: ירידה בהשקעה בתעשייה"
"הסכם הגרעין בין איראן למערב יוביל בעיניי לשני דברים: המשך לחץ על מחירי הנפט כי מצבורי הנפט של איראן יגדילו את ההיצע, ושיפור בשיעורי הצמיחה של כלכלות מערב אירופה כי כלכלת איראן תיפתח בפניהן כיצואניות", כך אמר יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, בשיחה אחד על אחד עם חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס". בתגובה לשאלה כיצד ההסכם ישפיע על כלכלת ישראל, טען סרוסי כי "לא תהיה השפעה מיידית".
בנוגע לכלכלת ישראל, טען סרוסי כי שיעור הצמיחה, שנע כרגע סביב 3%, הוא "סביר והצמיחה נובעת בעיקר משני גורמים: גידול בצריכה הפרטית וגידול בפעילות הנדל"ן. כמו כן, הצמיחה בשנים האחרונות נובעת מגידול בהשקעה בתשתיות אך הבעיה היא בירידה בהשקעות בציוד לתעשייה, וזה הנתון המדאיג".
בדומה לקינן, טען סרוסי כי שיפור בכלכלת ישראל ייגרם, בין היתר, מחיבור התעשייה הישראלית לגז הטבעי. "זה צריך להיעשות במהירות ולא בקצב הנוכחי. החיבור לגז יכול לשפר את כושר התחרותיות של החברות הישראליות, וליצור את ההבדל בין חברה שמפסידה לחברה שמרוויחה. כרגע פריסת הרשת נבלמת על ידי תהליכים בירוקרטים מייגעים".
סרוסי נשאל האם הוא מאמין שהצעות משה כחלון, שר האוצר, לרפורמה בשוק הדיור אכן יצרו שינוי לטובה, וענה כי "הבעיה שלנו היא חשיבה לטווחי זמן קצרים. תהליכים כלכליים דורשים 2-3 שנים עד שהם יוצרים פירות. אי אפשר לחשוב ולתכנן רק לכמה חודשים קדימה. כשהשוק יאמין שהשינוי יהיה תקף לאורך כמה שנים, וכאשר הריבית בעולם תתחיל לעלות, הוא ישנה כיוון".
באשר להשלכות החרם על מדינת ישראל על היצוא הישראלי טען סרוסי כי "בתקופה האחרונה, אין שבוע שלא מגיעה לכאן משלחת מסין. אין שבוע ללא משקיעי הון סיכון מארה"ב, ולכן במקרה זה החרם לא בא לידי ביטוי. ארה"ב היא שותפת הסחר הכי חשובה של מדינת ישראל, ורק היא יכולה לשנות את הלך הרוח של החרם הזה. כרגע, בכל אופן, לחרם אין השלכות כלכליות משמעותיות, אך הוא פוגע באקדמיה הישראלית. הממשלה צריכה לטפל בכך ברצינות רבה ובדרגים גבוהים כדי למנוע הסלמה. אי אפשר להשאיר את הנושא הזה ללא טיפול ממשלתי".
סרוסי התייחס לתמהיל הייצוא הישראלי, וטען כי הוא "ימשיך להיות יותר ויותר מוטה טכנולוגיה, אך ישראל צריכה לחזור למדיניות חקלאית ותעשייתית, דהיינו ליצור מחדש מדיניות תעשייתית, לעודד יצירת מקומות עבודה מגוונים - ממש כמו שארה"ב מנסה להחזיר את הייצור לאמריקה".
באשר למשבר של יוון, טען סרוסי כי "תוכנית החילוץ היא תוצאה מרגיעה עבור גוש האירו. בשבועיים האחרונים צפינו בטלוויזיה בבנקטים סגורים ובתורים משתרכים מול סניפי בנקים סגורים ברחבי יוון. ההבדל בין מדינות שונות ובנקים שונים הוא בהתנהלות אחראית ואני בטוח שכל מי שצפה מבין טוב יותר את חשיבותה של יציבות בנקאית".
סגן שגריר ארה"ב: "אני מקווה שבשבועות הקרובים נוכל להסיר את ההגבלות הקיימות על יבוא של בשר אמריקאי לישראל"
אורח הכבוד של הכנס של בנק הפועלים היה וויליאם גראנט, סגן שגריר ארה"ב בישראל. כשגראנט עלה לדבר, הוא ידע שיצפו ממנו לתגובה כלשהי על הסכם הגרעין של איראן מול המערב, ולכן הקדים ואמר: "לא באתי לפה כדי לדבר על זה. באתי כדי לדבר על יחסי סחר חוץ בין ארה"ב לישראל".
לדברי גראנט, "מאז הקמת מדינת ישראל, ארה"ב וישראל שומרות על יחסים איתנים המבוססים על ערכים ואינטרסים אסטרטגיים משותפים - וכך נוצרה אחת ממערכות היחסים הקרובות ביותר בין שתי מדינות בכל העולם. השקעות ישראליות בארה"ב צמחו לרמה כזו שישראל היא כיום אחת מ-20 המדינות המובילות בהשקעות זרות בארה"ב.
"ב-1985 ארה"ב וישראל חתמו על הסכם הסחר החופשי (FTA) - הראשון שארה"ב חתמה עליו. מאז, הסחר הבילטראלי בטובין בין שתי המדינות גדל פי 8".
גראנט טען כי יש 4 קטגוריות בהן נדרש שיפור ביחסי סחר החוץ בין שתי המדינות: חקלאות ומוצרי בשר, הסקטור הפיננסי ("נדרשת ליברליזציה בסקטור הפיננסי בישראל כולל רפורמה בשוק הבנקאות והרחבה של השתתפות זרה בשוקי ההון של ישראל, דבר שיהפוך אותו ליותר בוגר ויביא תועלת לסקטורים נוספים מעבר להיי-טק"), הרמוניזציה בסטנדרטיזציה של תקני ייצור ("משטר התקנים בישראל מגביל מידי ואנחנו מקווים שממשלת ישראל תתקדם לעבר אימוצם של תקנים בינלאומיים שיעזרו לתחרות בשוק"), ושוק האנרגיה ("אנחנו תמיד היינו פתוחים לגבי היתרונות הכלכליים, הבטחוניים, והמסחריים שאנחנו מאמינים שהם בהישג יד עם פיתוח הגז הטבעי של ישראל.
היתרונות בפיתוח הגז הטבעי בזמן הקרוב כוללים חיזוקה של כלכלת ישראל וחיזוק ההשתלבות של ישראל באיזור, עם ייצוא גז למדינות שכנות, לאחר כיסוי צרכי האנרגיה הפנימיים של ישראל").
בהקשר של חקלאות ומוצרי בשר, אמר גראנט לקהל מאזיניו כי "אנחנו מאוד מקווים שבשבועות הקרובים נוכל להסיר את ההגבלות הקיימות על יבוא של בשר אמריקאי לישראל, כולל בשר כשר, ושנוכל לשלוח לאזרחי ישראל רשימה של מסעדות וחנויות שבהן הם יוכלו ליהנות מסטייק אמריקאי שהגיע מנברסקה או מאייווה".
לבסוף ציין גראנט כי יש 3 תחומים שיהוו מנועי צמיחה להיקף סחר החוץ של ישראל, בין היתר מול ארה"ב: תעשיית הסייבר ("שתי המדינות מאוד חזקות בזה"); טיפול במים ("הצלחה ישראלית יוצאת דופן") ושיפור יחסי יבוא-יצוא בין ישראל לשכנותיה.
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
