לא רק רווח: המיזמים החברתיים והסביבתיים תופסים תאוצה

*** הכתבה בשיתוף בסדנו

באיזו תכיפות אנחנו חושבים על הדרך בה משפיעים על העולם והחברה השירותים והמוצרים אותם אנו מפתחים וצורכים. בעשור האחרון קמו בישראל ובעולם מיזמים הפועלים ליצירת עולם טוב יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים. על אילו סוגי מיזמים מדובר ומה המוטיבציה של מי שעומדים מאחוריהם.

ד"ר אילן כהן, שותף בכיר בקבוצת הפטנטים "ריינהולד כהן", וחבר ועדת ההשקעות של קבוצת בסדנו, המתמחה בפיתוח מיזמים חדשניים משלב הרעיון ועד היציאה לשוק, מסביר כי אחת הקבוצות העיקריות של מיזמים ליצירת עולם טוב יותר - הם אלו המפתחים טכנולוגיות לצמיחה בת קיימא, או מיזמים סביבתיים המייצרים גם ערך כלכלי. על קבוצה זו נמנים לדברי כהן, מיזמים העוסקים בטכנולוגיות מיחזור ופיתוח מוצרים מחומרים ממוחזרים, טיפול בשפכים, טכנולוגיות לשיקום הסביבה, גידול תעשייתי של דגים ופירות ים, ניקוי רעלים, פירוק מזהמים, כליאה של פחמן דו חמצני, אנרגיה מתחדשת ועוד. בין היוזמות המעניינות בתחום תוכלו למצוא את Grow Journey - מיזם קנדי השולח למנויים חובבי גינון חבילה חודשית של זרעי צמחים; את Native Touch, המייצרת מגוון מוצרי טיפוח ללא שימוש בחומרים סינתטיים; ואת Abel, יצרנית בשמים שהמוצרים שלה מכילים חומרים טבעיים בלבד ועוד רבים.

תחום נוסף שמתפתח במקביל ליזמות הסביבתית-ירוקה הוא זה החברתי. לדברי קובי ביטון, מנהל הפיתוח העסקי בקבוצת בסדנו, היזמות החברתית הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות במספר כיוונים ביניהם: יצירת יוזמות שנועדו לשפר את איכות חייהם של אוכלוסיות מסוימות, כמו נוער בסיכון ואנשים בעלי צרכים מיוחדים; מיזמים העוסקים במתן הלוואות אישיות בין חברים, המעניקות אלטרנטיבה לאנשים שאינם יכולים לקבל אשראי בצינורות המקובלים; ומיזמים המפתחים פתרונות עבור בעלי מוגבלויות, כגון פיתוח כלים ייחודיים לעיוורים או לחולים אשר תנועות הגוף שלהם מוגבלות, כסאות גלגלים, סולמות ייחודיים ועוד.

אבנר פרקש, CTO קבוצת בסדנו, נותן כדוגמה פיתוח של כיסא גלגלים, האמור לאפשר עלייה במדרגות, שכולל שימוש בטכנולוגיות כמו זיהוי קולי ופיקוד ידני. מיזם שכזה נועד לשפר את איכות החיים של בעלי המוגבלויות ולהגדיל את הסיכויים שלהם להפוך לעצמאים יותר. הוא גם יתרום בסופו של דבר להפחתת העומס שמטיל הטיפול השוטף בהם, על בני משפחותיהם ועל הציבור כולו.

עוד בפורטפוליו של בסדנו גם מיזמים טכנולוגיים להצלת חיי אדם כמו סקיי-סייבר- מערכת למילוט מבניינים רבי קומות בעת סכנה; ו-אקטיהוד - מסכת עשן אקטיבית המאפשרת שהייה ארוכת טווח באזורים מוכי עשן, שגם הם, בדרכם תורמים ליצירה של ביטחון אצל הפרט.

גם החברות הגדולות בפנים

ביטון מוסיף כי נושאי היזמות הסביבתית והקיימות מעסיקים לא רק מיזמים בתחילת דרכם אלא גם חברות וארגונים גדולים, המתייחסים אליהם בהיבטים של ניהול ותכנון: מתרומות לפעילויות סביבתיות, דרך פעולות למען הזולת והחברה ועד להשקעה בהתייעלות אנרגטית.

את הדברים הללו מחזק מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, ארגון גג הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית."לארגונים גדולים יש השפעה עצומה והיות שכך היא צריכה להיות חיובית והדבר לא יקרה מעצמו", הוא מסביר. הארגון, שהוקם לפני 15 שנה עובד כיום עם 110 חברות בעלות מחזור של 320 מיליון שקל ומעלה, ועוסק בפיתוח כלים לניהול תהליכים בארגונים בתחומים כמו אתיקה, קליטת עובדים ממגזרים מוחלשים, ניהול סביבתי, תרומה לקהילה, התנדבות ועוד. "אם ארגון לא ינהל את התהליכים האלה", אומר מהדב, "הוא לא יגיע לתוצאות מבחינת השפעה חיובית".

דירוג מעלה, אותו מפרסם הארגון משנת 2006, מאפשר לדברי מהדב, למדוד את הניהול, ההטמעה והיישום של תחומי האחריות התאגידית בחברות הנמנות עם מעלה. ביניהן אפשר למצוא את הבנקים הגדולים, רשתות קמעונאות וחברות נדל"ן.

הכסף לא פחות חשוב

אבל מעבר לערך המוסף של היזמות הסביבתית והחברתית, עדיין על הפרק תמיד יימצא הנושא העסקי. "כל יזמות כזו, גם אם היא במסגרת עמותה או מלכ"ר, נועדה לעשות רווח", אומר ביטון, "מעבר לרצון הטוב, כוונתן של היוזמות הללו היא גם להוכיח את עצמן כהשקעה טובה. גם גופים אשר אינם פועלים למטרות רווח, זקוקים להכנסות שיאפשרו להם לממן השקעות נוספות ולפעול באופן עצמאי, בלי להיות תלויים בטוב ליבם של תורמים".

גם כהן אינו מפחית מחשיבות העניין העסקי של אותם המיזמים: "בשנים האחרונות חל שינוי בגישה של המשקיעים למיזמים הסביבתיים והחברתיים שהפכו לעניין גדול", הוא מסכם, "אפשר להרוויח הרבה מאוד כסף מהמיזמים הללו, אבל במקביל קבוצות השקעה רבות, ביניהן קבוצת בסדנו, מתחילות להסתכל לא רק על שורת הרווח, אלא גם על הצדדים החברתיים והסביבתיים, המעניקים ערך שהוא מעבר לכסף".