פערי שכר: חשיפת המידע תתרום גם לביצועי החברה

פערי השכר בין מנכ"ל לעובד שלו מן השורה הפכו לסוגיה מהותית בעשור האחרון, והם עשויים להגביר את נוכחותם בכותרות הכלכליות על רקע חקיקת החוק בארה"ב המאלץ חברות ציבוריות ליידע את ציבור בעלי המניות בהן על אותו פער וכך להפוך אותו למידע ציבורי. מכון המחקר הבריטי The High Pay Center חקר את הסוגיה הזאת משמונה זוויות שונות.

בשבועות הקודמים תיארנו כאן חמש מהן, והשבוע נסקור את השלוש האחרונות. הדוגמאות, מטבע הדברים, לקוחות משוק התעסוקה הבריטי, אך הדיון רלוונטי גם לשוקי עבודה אחרים כמו זה האמריקאי והישראלי.

1. Christian Aid ופערי שכר: דוגמה לתרגול של משהו שאתה מאמין בו

Christian Aid הוא ארגון צדקה בינלאומי לא ממשלתי, שאחראי על 41 כנסיות בריטיות ואיריות, ואחת ממטרותיו היא למנוע עוני, לחתור לשוויון כלכלי, לסייע למי שזקוק לסיוע וכדומה. ארגון זה מפעיל בין מסדרונותיו שלו מדיניות של פערי שכר, כלומר מדיניות שמטרתה למתן כמה שאפשר את הפער בין המשכורות של עובדיו. "אף שמדובר בארגון צדקה, שמטרתו אינה להרוויח כמו עסק, Christian Aid נתון אף הוא לביקורת ציבורית בנוגע לפערי שכר", נכתב במחקר, ויש לכך דוגמה. "בקיץ 2013 הוא נכלל ברשימת 30 ארגוני הסיוע שהמנכ"לים שלהם מקבלים יותר מ-100 אלף ליש"ט בשנה, לפי תחקיר של 'טלגרף', וזאת על רקע הנחיות חדשות של ארגון העל שמפקח על Christian Aid ודומיו - The National Council for Voluntary organizations - בכל הקשור לשכר הבכירים בהם.

"לורטה מינגלה, מנכ"לית Christian Aid, קיבלה אשתקד שכר שנתי של 126,206 ליש"ט - הרבה מתחת לממוצע במגזר ארגוני הצדקה. הכנסותיו השנתיות של הארגון הן יותר מ-100 מיליון ליש"ט, והוא מעסיק בערך 900 איש באנגליה ובמדינות שנחשבות עניות מאוד. השכר של מינגלה כפוף למדיניות הארגון שלפיה שכר בכיריו לא יהיה גבוה מפי 4 מהשכר החציוני של עובדיו באנגליה, וזאת בין היתר על רקע מטרת הארגון ליצור שוויון כלכלי. נשאלת השאלה, אם כך, כיצד הדוגמה של Christian Aid רלוונטית לסקטור הפרטי, כלומר לעסק שאינו מלכ"ר.

"הסקטור הפרטי מרבה לטעון שהגבלת פערי שכר מונעת גמישות בבואו של הארגון לגייס לשורותיו מנהלים מוכשרים. ובכל זאת, מדיניות פערי השכר של Christian Aid הייתה חלק מרפורמת שכר של הארגון שיצאה לדרכה בשנת 2004 - רפורמה שאחת ממטרותיה הייתה לאפשר לו להתחרות ביתר יעילות על גיוס עובדים מוכשרים. הארגון מודה שהוא מכיר בחשיבות האחריות שיש לו כלפי אוכלוסיות עניות שהוא עובד איתן, כלפי התורמים שלו והציבור כולו, ולהבטיח יצירת ערך לכסף שהוא מגייס, במקביל ליכולתו לגייס אנשים שמתאימים למטרותיו".

2. החוק החדש בארה"ב ישפיע על פערי השכר

כאמור, הרשות לני"ע בארה"ב אישרה באחרונה חוק שלפיו החברות הציבוריות ייאלצו לחשוף את הפער בין שכר המנכ"ל לשכר העובד הממוצע, ולטענת המחקר של The High Pay Center חשיפה זו תביא לצמצום פערי השכר. "ביצועים של חברה עלולים להיחלש כששכר של מנכ"ל הוא חסר פרופורציה לשכר של עובדיו הזוטרים", נכתב במחקר, "הפריון, המוטיבציה והנאמנות של עובדים אלו נחלשים כאשר הם מבינים שיש פער גבוה מאוד בין השכר שלהם לשכר המנכ"ל. לכן קביעת פער שכר מרבי שולחת מסר חיובי שהתרומה של כל עובד ועובד מובאת בחשבון. המידע על פערי שכר יהפוך לאמת מידה פיננסית שתסייע לציבור בעלי המניות לפקח ולהעריך נכונה יותר את החברה.

"הפער האידיאלי עדיין רחוק מלהיקבע, אך ברגע שהוא יהפוך למידע ציבורי, לבעלי המניות תהיה היכולת לדעת מה ההשפעה של שכר המנכ"ל על יתר עובדי החברה. למעשה, לראשונה יוכלו בעלי המניות בחברות ציבוריות לבחון עד כמה הגיוני השכר של המנכ"ל ביחס לשכר של עובדיו".

3. האם פערי שכר מסייעים או פוגעים בביצועי החברה?

"מחקרים רבים מעידים על כך שלפערי שכר יש תפקיד מפתח בהשפעה על רמות שביעות רצון ושמחת חיים: ככל שהפערים נמוכים יותר, רוב האנשים מרוצים יותר מחייהם", נכתב במחקר, "וכמובן, מעבר לסוגיה המוסרית, יש מחלוקת באשר לשאלה אם פערי שכר מסייעים או פוגעים בביצועי החברה.

"לחברות פרטיות, חברות ממשלתיות וארגונים התנדבותיים יש צורך לגייס אנשים שהם כמה שיותר מוכשרים, ולרוב התחרות עליהם פירושה מתן שכר כמה שיותר גבוה. קביעת פער שכר מרבי אינה פתרון קסמים, וקביעת פער אינה מדע מדויק: שכר הוא דבר שמושפע מהמדינות שבהן החברה פעילה, מהסקטור שבו היא פעילה ועוד.

"יצירת קשר בין שכר ברמות שונות של היררכיה לא תעלה באופן אוטומטי את השכר של אלו שמצויים בתחתית ההיררכיה, אך היא כן תספק תמונה רחבה יותר על רמות השכר לרוחבה של החברה.

"ועוד משהו. השימוש במידע על פערי שכר אינו מבטיח קפיטליזם אחראי יותר, אך הוא כן יכול לתמוך במדיניות שכר שמטרתה יצירת ערך ארוך-טווח ושקיפות, והוא יכול לתמוך בתגמול הוגן עבור כל עבודה, וכפועל יוצא - שיפור ביצועי החברה".