*** הכתבה בשיתוף משפטיפ

מפרסומים בתקשורת עולה כי רשויות המס חקרו את הדוגמנית בר רפאלי בין השאר על רכישת מוצרים ונכסים, כמו גם מתנות שקיבלה ממותגים, בנוהל הידוע בשמו "הנחות סלב".

עו"ד קרן זרקו-זמיר, העוסקת בהגנה על חשודים בהעלמות מס והלבנת הון, מסבירה כי "תחום המתנות הניתנות למפורסמים שנוי במחלוקת, וההאשמות עשויות להיות מגוונות, בהקשר לדיווחים של אותם מפורסמים לרשויות המס".

"מבלי להתייחס לפרשה הנוכחית, בה עדיין רב החסוי על הנגלה, ככלל, הנחת סלב שלא מדווחת עלולה לגרור עמה שורה של עבירות מס - שהעונשים בגינן קשים", מדגישה עו"ד זרקו-זמיר.

לדבריה, מפורסמים לא מעטים שהגיעו למשרדה בעבר טענו כי כלל לא העלימו מס וכי דיווחו על כל העסקאות לרשויות. "לדוגמה, רשויות המס אומרות למפורסמים כאלה - תקשיב לנו ידידי, ייתכן שיזם נדל"ן רצה לתת לך הנחה גדולה ברכישת דירה ואפילו להפסיד עליך כספים. אותנו זה לא מעניין. אנחנו מעוניינים לקבל את החלק שלנו בעסקה - כלומר: מס רכישה על-פי המחירים של הדירות באותו אזור".

לכאורה, מדובר בדרישה לא הוגנת, אך לדברי עו"ד זרקו-זמיר, רשויות המס מניחות שלעסקאות האלה, בייחוד כאשר הן נעשות בין אנשים שאינם קרובי משפחה, יש גם ערכים נוספים שלא דווחו.

כך, למשל, כאשר אדם מפורסם רוכש דירה בפרויקט בנייה חדש ומוכן לחשוף זאת בתקשורת - הוא למעשה מעניק פרסום חינם, ששוויו מאות אלפי שקלים ויותר ליזם שהעניק לו את הדירה בהנחה. למעשה מדובר פה בעיסקת ברטר - של החלפת סחורות ושירותים בין הצדדים - עסקה אשר גם היא חייבת בדיווח ובתשלום מסים כדין.

- האם על כל הנחה שמקבלים צריך לדווח?  

עו"ד זרקו-זמיר: "בשום אופן לא, אבל אם תמורת ההנחה ניתן שירות ברור מטעם הסלב, אזי מדובר בעסקת ברטר לכל דבר ועניין. ברכישת דירה, לדוגמה, המפורסם אמור היה לדווח על ההנחה כהכנסה מעסקיו, וכן היה אמור לשלם את מס הרכישה באופן מלא - כלומר על-פי שווי שוק הדירה".

- ומה לגבי מתנות הניתנות למפורסמים?

"בפרקטיקה המקובלת נערכים במקרה זה שני מבחנים: מבחן הציפייה ומבחן המהותיות. כאשר המתנה מהותית, כלומר בעלת ערך רב - אז היא תעורר את עניינה של רשות המסים.

"כמו כן, רשות המסים תצטרך להוכיח סבירות של ציפייה לקבלת המתנה. כך, לדוגמה, אם המפורסם מצפה לקבל את המתנה תמורת הגעתו להשקה, אז מדובר במתנה שיש עימה רווח לשני הצדדים - ויש לדווח עליה ככזו".

הפתרון "גילוי מרצון"

כאשר רשויות המס מגלות העלמות מס, הן פותחות בחקירה, ואז עומדות פעמים רבות מול החשוד שתי ברירות - להודות ולשלם כופר, אשר כולל את סך אי-הדיווח בתוספת קנסות כבדים - או לעמוד לדין. במקרה של הרשעה, על הנאשם יהיה להחזיר את הכספים עליהם לא דיווח, בתוספת ריבית וקנסות כבדים, וייתכן שאף יושת עליו עונש מאסר בפועל או עבודות שירות.

לדברי עו"ד זרקו-זמיר, חוקי המס מיטיבים מאד עם אנשים אשר חושפים כספים שלא דווחו - מיוזמתם. במסגרת של "גילוי מרצון" רשויות המס מבטיחות שלא לפתוח נגד המעלימים בהליכים פליליים.

כמו כן, קיים הליך של גילוי מרצון אנונימי, במסגרתו הנישום לא חושף את זהותו, ויכול לקבל מרשויות המס הערכה מדויקת כמה כספים יידרש להחזיר להן, בטרם יחשוף את זהותו.

לדברי עו"ד זרקו-זמיר, "מדובר בהליך מאד בטוח המאפשר לנישומים לבחור האם להמשיך ולחיות בפחד מפני נקישה בדלת של רשויות המס - או להצהיר על הכספים שלא דווחו ולשאת בעלויות המס האמיתיות שהיו אמורות לעבור לרשויות. אין המדובר רק בנכסים ובמתנות שניתנו בישראל, אלא גם בכספים ובחשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל - שניתן להכשיר אותם בדיעבד במסגרת הליך גילוי מרצון". 

עו"ד קרן זרקו-זמיר - עבירות מס, הלבנת הון וצווארון לבן.