*** הכתבה בשיתוף המכללה האקדמית נתניה

חוקרות המכללה האקדמית נתניה, ד"ר עדנה רבנו, מומחית להתנהגות ארגונית וניהול משאבי אנוש מבית הספר למדעי ההתנהגות ופרופ' הדרה בר מור מבית הספר למשפטים במוסד האקדמי, ערכו סקר בשיתוף עם מכון סמית למחקר בקרב 400 עובדים בנושא השפעת שעות העבודה הנוספות על חייהם.

לפי הסקר, 70% מהישראלים עובדים שעות נוספות על מנת להעלות את רמת חייהם, כאשר 64% מהישראלים טוענים, כי עבודת היתר משפיעה על בריאותם הנפשית והפיזית.

על פי הסקר, ישנו חוסר איזון בולט בין שעות העבודה השבועיות של העובדים לבין שעות הפנאי שלהם עם בני משפחתם במהלך השבוע.

הסקר מצא כי 63% מהאבות ו- 58% מהאימהות סבורים כי אין איזון בין חיי העבודה לבית; 69% מהנשאלים חשים כי מקום עבודתם לא מתחשב בהורים עובדים.

עוד חושף הסקר חושף כי 2 מתוך 3 אבות עובדים יותר מ-45 שעות בשבוע ובממוצע הם עובדים 44.5 שעות שבועיות, בעוד שהאימהות עובדות 34.5 שעות בממוצע בשבוע.

על פי הסקר, ציבור האימהות נראה כאוכלוסיית העובדים הנפגעת ביותר. למרות שהנתונים מראים כי האימהות נמצאות עם הילדים למשך 25 שעות שבועיות בממוצע, בעוד שהאבות מבלים בחברת ילדיהם בממוצע רק כ-17 שעות בשבוע, 58% מהאימהות שנשאלו על האיזון בין עבודה לזמן הפרטי טוענות כי האיזון כלל לא קיים. 2 מכל 3 אבות אגב טוענים אף הם כי לא קיים איזון מספק בין העבודה לזמן הפרטי.

ממצאי הסקר תואמים את נתוני ה- OECD לשנת 2014 שהראו כי העובד הישראלי עובד בממוצע כ- 40.4 שעות שבועיות לעומת הממוצע באיחוד האירופי העומד על 37.2 שעות בשבוע ובהשוואה לשאר החברות בארגון ישראל נמצאת במקום ה-5, מהסוף.

נשים הן הנפגעות העיקריות מעבודת היתר

ההבדל המגדרי מבחינת השפעת שעות העבודה הנוספות, ניכר היטב מניתוח תוצאות הסקר. הניתוח הראה כי נשים חוות את חוסר האיזון בין השהות בעבודה לשהות בבית בצורה קשה ועוצמתית יותר מהגברים. כך, כאשר נשאלו הנשים על השפעות עבודת היתר על חייהן השיבו הרב המוחלט )70% ) כי ישנה השפעה שלילית לעבודת היתר על בריאותן הנפשית והפיזית. 60% מהאימהות העובדות טוענות כי הן לא מצליחות לאזן בין עבודתן לחיי המשפחה.

פרופ' בר מור מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה,מתייחסת לתוצאות הסקר ואומרת: "תסכולן של הנשים נובע מכך שחלקן מפתחות ציפייה כי שוק העבודה יתחשב בהן בגלל היותן אימהות ומתאכזבות לגלות כי את האיזון בין הקונפליקט של עבודה ובית הן צריכות לבצע בעצמן ללא תמיכה רגולטורית".

עוד מציינת פרופ' בר מור כי "השינויים הסוציו-תרבותיים הגדילו את מספר המשפחות החד הוריות בהן האימהות נושאות בעול המרכזי של גידול הילדים. לכן, גם שינויים בדפוסי ההורות, שמשקפים לכאורה מעורבות גדלה של אבות, לא תמיד מועילים להקטנת היקף שעות הנוכחות האימהית עם ילדיהן".

- מהי ההשפעה בכך על התפתחות הקריירה של הנשים?

"התופעה הזו משפיעה כמובן על סיכוייהן של הנשים להתקדם בעולם העבודה ולהגיע להישגים והיא לא השתנתה באופן דרמטי בעשורים האחרונים. מן הראוי שהמדינה תשכלל מנגנוני תמיכה וסיוע בעיקר בפריפריה כדי להגדיל את אפשרויותיהן של נשים לעסוק במקצועות שדורשים שעות עבודה ארוכות יותר".

גם ד"ר רבנו מהמכללה האקדמית נתניה סבורה כי יש לשנות את דפוסי ההתנהגות המסורתיים בכל הקשור לאחריות על התא המשפחתי על מנת להביא לשינוי המיוחל בקרב הנשים העובדות. "בחברה הישראלית, למרות העלייה בשיעור הנשים העובדות, האחריות לבית ולמשפחה מוטלת עדיין ברובה על הנשים. הסיבה לכך נעוצה בתהליך החיברות (סוציאליזציה - ד.ד.) ובכדאיות הכלכלית - נשים מרוויחות בממוצע בחודש כשני שליש משכר הגבר הן מופלות לרעה בשכר, ולכן למשפחה ממוצעת משתלם יותר שהגבר יעבוד את השעות המרובות ויהווה מפרנס ראשי. בנוסף, בשנים האחרונות חל שינוי באופי ההורות, התפתחה נורמה התומכת במעורבות גוברת של הורים בפעילות היומיומית של ילדיהם - בשיעורי בית, חוגים וכדומה."

- באיזה אופן יכול מקום העבודה לתרום לשינוי?

"יש לפתח תרבות ארגונית במקומות העבודה שתומכת בהסדרים גמישים לאימהות ולאבות ולא מתוך טובה לעובד, אלא מתוך הבנה כי העניין כדאי כלכלית גם לארגון עצמו. בל נשכח כי רבים מההורים הללו, הם בני דור הסנדוויץ', כלומר, נדרשים לטפל בילדיהם מחד ובהוריהם המזדקנים מאידך. ההתחשבות נחוצה גם לצורך קיום מצוות כיבוד אב ואם כראוי".

*** לימודי תואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית נתניה - ללמוד ממיטב עורכי הדין בישראל