*** הכתבה בשיתוף המכללה האקדמית נתניה

רבים מדברים כיום בשבחי ה-Diversity - גיוס מגוון ושילוב אנשים מרקע, מגזר ומגדר שונה בארגונים וחברות. לכל ארגון יש הגדרה שונה בנושא הגיוון התעסוקתי. עם זאת, הקווים המנחים הברורים הם גיוון במידת הניסיון, ההשכלה, המוצא הגיאוגרפי של העובדים והמועמדים, גילם ומינם. הגיוון מאפשר נקודות מבט שונות ותובנות שונות של העובדים לגבי העבודה, המשימות והביצוע. כל אלו יכולים להגדיל באופן משמעותי את המקום של הארגון בשוק ולסייע בתחרות העסקית.

פרופ' אהרון צינר, דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות ומשנה לרקטור במכללה האקדמית נתניה, מסביר: "המהפכה בגיוון העובדים בחברות נוצרה בעקבות התזוזה העולמית המהירה (הגירה - ד.ד) והביאה למגוון רחב יותר של אנשים מבחינה תרבותית ומגדרית, העובדים באותו הארגון. השינוי הגדול נמצא אצל חברות בינלאומיות גדולות - אנשים ממקומות שונים בעולם, תרבויות שונות ומגזרים שונים צריכים לתקשר באופן קבוע אחד עם השני ולעבוד בשיתוף פעולה. מבחינה עסקית נוצרו תאגידים גדולים עולמיים שחייבים לעבוד כגוף אחד ולייצר מוצר אחד כשהעובדים הם מגוונים ביותר".

- כיצד הגיוון התעסוקתי תורם לפיתוח חדשנות ויצירתיות בחברות?

"הגיוון של העובדים יוצר תסיסה רעיונית שהיא הכרחית ליצירתיות, ככל שיש לך קבוצת עבודה יותר רב-גונית, היא תהיה יצירתית הרבה יותר. כל אחד מביא למעשה צורת חשיבה והתייחסות אחרת שמעניקה עושר רב לניסיון של העובדים וכמובן למוצר. אנשים חושבים מחוץ לקופסה וצורת העבודה החדשה מגיעה לרוב כאשר אנשים מגוונים מביאים כל אחד את הכישרון שלו לחברה. הדברים האלו מעניקים יתרון משמעותי לארגון".

- מהם היתרונות בהעסקת עובדים ממגזרים, מגדרים ומרקע דתי שונה?

"בישראל חשוב מאוד לשלב את כלל המגזרים והאוכלוסיות, כולל החרדים. למגזר החרדי יש יתרון ייחודי בזכות מוסר הלימוד הגבוה שלו ומכאן שמוסר העבודה שלהם גבוה מאוד. זה קיים גם אצל הנשים החרדיות שלמעשה צריכות לפרנס את המשפחה. באוכלוסייה החרדית במשך שנים למדו איך לשבת שעות כדי למצוא פתרונות לבעיות הלכתיות - אורך הרוח הזה מייצר אצלם את מוסר העבודה הגבוה.

"גם כשמעסיקים אנשים בגילאים שונים, מתגלים יתרונות רבים. למשל בהעסקת מבוגרים - ככל שהגיל עולה אנשים יותר יציבים במקום העבודה, נעדרים פחות, הילדים שלהם גדולים יותר והם פחות טרודים בכך. בנוסף הם מציגים ניסיון חיים וניסיון תעסוקתי מצטבר שהוא מוערך. יש פער גדול בין הלימוד האקדמי לפרקטיקה, לוקח כשנה עד שבוגר תואר יכול לעבוד באופן עצמאי. לכן אני מאוד בעד שילובם של האנשים מבוגרים בעבודה. מה גם שבאמצעות הרפואה המתקדמת תוחלת החיים עלתה ובגיל 70 אנשים מלאי מרץ ופעילים יכולים להועיל לנו. הם גם יכולים להיות המנטורים של הצעירים".

"להעניק ערך מוסף לארגון"

ויש גם דוגמאות מהשטח. בחברת אינדיגו HP נעשה שיתוף פעולה עם הצבא ועיריית נס ציונה לאיתור נערים ונערות שנשרו ממערכת החינוך. הללו מתלמדים על מכונות הדפוס של החברה ובתוך כך מוכשרים לתפקידי דפס בצבא על אותן המכונות ולאחר מכן יכולים לעבוד בחברה או אצל לקוחותיה.

פרויקט נוסף מיושם בשילוב עובדים מהחברה הערבית שכבר מועסקים בארגון. הללו מבצעים ראיונות טלפוניים עם מועמדים ערבים חדשים, המעוניינים לעבוד בחברה. הפרויקט הזה מאפשר הפחתת חסמים וחששות אצל המועמדים החדשים, וסינון מדויק יותר עקב היכרותם של העובדים הקיימים עם התרבות הערבית.

פרויקט שלישי של החברה הוא ליווי שמעניקות מהנדסות מתחומים שונים בארגון לנערות שלומדות מדעים בבתי הספר לאורך השנה. מהנדסות HP מדריכות אותן, מכוונות ומנסות להשפיע על בחירת תחומי ההתמחות שלהן באמצעות פגישות, סיורים והרצאות, בשאיפה שייבחרו בכיוון הטכנולוגי"

אלית הרשקו, מנהלת הגיוס והגיוון התעסוקתי בחברת HP בישראל, מסבירה: "המטרה של גיוס מועמדים מאוכלוסיות ומגזרים שונים ורחבים היא בסופו של דבר לספק ערך מוסף לארגון. פיתחנו פתרונות יצירתיים על מנת לגייס מועמדים רלוונטיים בהתאם לצרכים של הארגון. אם ישנו חוסר במפעילי מכונות אז ניצור שת"פ עם הצבא והעירייה, או נכשיר נערים שנשרו מהמערכת לעבודה על המכונות שלנו. שיתוף פעולה שיצרנו עם הצבא למשל, הכשיר כאמור חיילים לתפקידי דפס, והם משרתים בצבא ביחידות בהן מוצבות מכונות הדפוס שלנו ומפעילים אותן. הרעיון הוא לבוא ולייצר עוד ועוד פתרונות לגיוסים יצירתיים לחברה".

- כיצד תורם שיתוף עובדי הארגון בתהליך הגיוס?

"שיתוף העובדים הקיימים בארגון בתהליכי הגיוס מייצר ערך מוסף לעובדים ו- engagement (מעורבות - ד.ד.) עם החברה. בכל הפרויקטים עובדי החברה לקחו חלק - בחברה הערבית, העובדים הפיצו את המשרות, שלחו אלינו קורות חיים ועשו ראיונות טלפוניים למרואיינים שחבריהם הביאו; בפרויקט טכנולוגיה ונשים, לאורך המפגשים המהנדסות שלנו בצעו תמיכה אישית ופעילויות מגוונות ומעניינות עם התלמידות שטעמו מהטכנולוגיה שלנו ובסופו של דבר כ- 75% מהן אמרו שירצו לעסוק בתחום הטכני. נכון שמדובר בהשקעה לטווח הארוך, אך מאחר ובישראל חסרות מהנדסות מכונות, חשמל ומערכות, זוהי השקעה מבטיחה ומשתלמת".