תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

מולטיטסקינג: הטכנולוגיה לא עוצרת עד כמה זה תורם לנו?

היכולת לבצע מספר משימות במקביל בטלפון הנייד היא מצרך חשוב ■ לאחרונה, הושקו כמה בשורות טכנולוגיות שמקדמות אותנו לעבר עולם מולטיטסקינג נייד מושלם, אבל האם אנו מסוגלים לעמוד בכך?

מולטי טסקינג- ריבוי משימות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מולטי טסקינג- ריבוי משימות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף LG

אחת השאלות הגדולות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא עד כמה אנחנו, כבני אדם, מסוגלים לריבוי-משימות - מולטיטסקינג בצורה יעילה? הדעות בנושא חלוקות. מצד אחד, נראה שלפעמים אנחנו באמת זקוקים לזה. כמו למשל לרישום מספר טלפון תוך כדי שיחה מבלי לסגור את כל החלונות, לכתוב אימייל לקולגה ולצטט נתונים מתוך הדוח שפתוח במסך השני, או סתם להודיע שאנחנו מתעכבים תוך כדי שיחה עם אדם אחר. מצד שני, המחקרים בתחום מאוד חד משמעיים. גם אם נדמה לנו שאנחנו מצטיינים במולטיטסקינג יותר מאחרים, הטענה היא כי הדבר פוגע בביצועים שלנו, מוריד את הפריון בעבודה, גורם לטעויות מרובות ובאופן כללי - עושה לנו יותר נזק מאשר תועלת. כבר בשנות ה-90, ערכו צמד פסיכולוגים בשם כריסטופר שברי ודניאל סימונס ניסוי שהוכיח כמה המוח האנושי פשוט לא בנוי למולטיטסקינג. נבדקים שהשתתפו בניסוי היו צריכים לבצע משימה פשוטה: לצפות בסרטון קצר ולספור כמה פעמים השחקנים בלבן התמסרו ביניהם בכדור. נשמע פשוט? מי מכם שלא מכיר את הניסוי, מוזמן לצפות בסרטון הבא שמדגים אותו ולנסות לבד.

אחרי שצפיתם בסרטון, נגלה לכם שספירת המסירות היא בסך הכל הסחת דעת, שנועדה לראות אם הצלחתם לשים לב לגורילה שעברה באמצעו. הצלחתם? גם אם הכרתם את הגרסה המקורית של הניסוי, רבים מכם ודאי פספסו כי הווילון ברקע משנה את צבעו. כחצי מהנבדקים במחקר המקורי של שברי וסימונס פשוט לא הצליחו להבחין בגורילה. הסיבה לכך קשורה ישירות למולטיטסקינג, או ליתר דיוק - ליכולות הקשב המוגבלות שלנו. ברגע שאנחנו מרוכזים במשימה אחת, בין אם בצפייה בסרטון, קריאת מייל, האזנה לשירים או דיבור בטלפון - אנחנו פשוט לא מסוגלים לבצע ביעילות משימה נוספת.

אולם האם זה משנה? רוח הזמן דורשת מולטיטסקינג ומאפשרת אותו וניתן בהחלט לומר כי אנו לא יכולים בלעדיו. קחו לדוגמה את הסלולרי: מבין המכשירים הטכנולוגים הנפוצים שאנחנו עושים בהם שימוש על בסיס יומיומי, הסלולרי דורש מאיתנו ריבוי משימות ללא הפסקה- אנחנו לוקחים את הרשת החברתית שלנו איתנו לרחוב, מוצאים בלחיצת כפתור את המסעדות הכי טובות מסביבנו ולא שוכחים לתעד את הקינוח בצילום אמנותי, כאילו נלקח ממש עכשיו ממגזין וכל זאת תוך כדי שליחת הודעות טקסט ושיחות טלפון מזדמנות.

אבל יש דבר אחד שהטלפון הנייד שלנו עד היום לא הצליח בו - לאפשר לנו מולטיטסקינג אמיתי. אמנם כבר לפני כמה שנים, הכניסו למכשירים שונים פיצ'רים של מסך מפוצל, אבל הפרוצדורה עדיין נותרה מסובכת: להיכנס למסך האפליקציות האחרונות, לגרור אפליקציה אחת לחלק העליון ואת השנייה לתחתון, וגם זה רק בתנאי שהאפליקציות שאנחנו רוצים לפצל פתוחות כרגע.

לאחרונה הושק בישראל ה-LG V20 של LG שמקדם אותנו צעד אחד נוסף לפתרון בעיית המולטיטסקינג. בגלגול הקודם שלו, ה-V10 , הציגו ב-LG פיצ'ר חדשני בדמות מסך משני בקצה העליון של המכשיר. ה-V20 כבר משכלל את הטכנולוגיה עם שיפור ברמת הנראות, לצד מודול סאונד Hi-Fi Quad DAC וזווית צילום רחבה בשלוש המצלמות שבו (שתיים אחוריות ואחת קדמית). "הבשורה של הטלפון הזה היא בחוויית השמישות וממשק המשתמש. בזכות המסך המשני, שמריץ לנו את ההתראות כל הזמן, מבלי שנצטרך לפתוח את הטלפון, יש חיסכון אדיר בסוללה", מסביר טל רוזנברג, מנהל מוצר מובייל ב- LG ישראל. למשל, "אם אנחנו גולשים באתר כלשהו שדורש הרשמה באמצעות קוד ב-SMS , אז ההודעה שנקבל רצה על המסך העליון כולה. המכשיר החדש, שמגיע עם אנדרואיד 7.0, תומך גם במסך המפוצל, שמאפשר לנו לערוך תמונה במסך אחד ולהעלות אותה לאינסטגרם במסך השני, או לתת לווייז לכוון אותנו בביטחה ליעד במסך הראשי ובמסך המשני לנגן שירים ביוטיוב".

LG V20/ צילום: יח"צ
 LG V20/ צילום: יח"צ

"לטכנולוגיה אין סוף וכל פעם יש משהו חדש שצריך להתאים לו מוצר", מסכם רוזנברג. נראה שלפחות בזירת המולטיטסקינג, הטלפון הנייד מתקרב בצעדי ענק למה שמאפשר לנו המחשב - עבודה במספר מסכים, מעבר ביניהם והעברת מידע בין השניים. הפיתוחים של השנים האחרונות רק הופכים את ריבוי המשימות לנוח יותר. רק תזכרו שזה לא תמיד מייעל אותנו, כן?

צרו איתנו קשר *5988