הכתבה בשיתוף משפטיפ

המשמעות המעשית של הגבלת חשבון החברה היא אי יכולת למשוך שיקים בחשבון החברה, איסור פתיחת חשבון נוסף ואי כיבוד שיקים שנמשכו בחשבון זה שכבר הועברו לצדדי ג'. מעבר לבעיות המיידיות שנמנו, קיימות השלכות רוחביות על עסק שחשבונו הוגבל ובראשן העובדה כי הדבר נרשם במאגר חברות נתוני האשראי וכעת בכל פעם שהעסק יבקש אשראי או מענק, העסק מסומן וכל מקור אליו יפנה יוכל בקלות לראות כי הינו מוגבל או היה כזה בעבר.

מעבר לכך, גם ספקי החברה יכולים לבדוק לפני התקשרות עמה את המצב הפיננסי שלה בעבר ועצם היות החשבון מוגבל (אפילו בעבר) עשויה להוות מכשול בפני התקשרות.

בעיה נוספת עולה כשהחברה פונה לקרנות מדינה או קרנות אחרות המציעות הלוואות ומענקים משתלמים - גם אז התיוג כמוגבל הוא בעייתי מאד ועשוי להוות הסיבה המכריעה לקבלת או לדחיית הבקשה על-ידי הקרן.

לדברי עו"ד מיכל שחר, העוסקת במשפט מסחרי ובעלת משרד המתמחה בייצוג חברות ועסקים בתביעות כנגד בנקים, "עם היוודע דבר הגבלת החשבון יש לגשת לעורך דין במהירות, שכן ממועד משלוח הודעה על ההגבלה יש ללקוח רק 20 יום להגיש ערעור וזהו פרק זמן קצר ביותר. חשוב מאד להגיש ערעור וצו מניעה לפי חוק שיקים ללא כיסוי, שברוב המכריע של המקרים יינתן צו מניעה כדי למנוע נזק בלתי הפיך לעסק/חברה, כך שבתקופה שעד בירור הערעור ההגבלה למעשה מעוכבת והחשבון אינו מוגבל".

היא מוסיפה כי מאד מומלץ לגשת לעו"ד שבקיא בחוק ובהליכים המיוחדים של ערעור כזה ועדיף בעל רקע כלכלי ועסקי נרחב, שכן קבלת צו המניעה ולאחר מכן ניהול ההליך בצורה מושכלת עשויים להשיג את ביטול ההגבלה - דבר שמשמעותו לחברה היא עצומה.

באילו מקרים ניתן לקבל ביטול הגבלה בחשבון?

עו"ד שחר מסבירה כי לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 מדובר ברשימה סגורה של 5 מקרים, שבהם ניתן לפנות בערעור לבית המשפט בבקשה לגרוע שיקים שסורבו:

1. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות.

2. הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שני התנאים האלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול, ולא ניתן לפרעו במשך שישים הימים מהיום שבו קיבל את הודעת העיקול.

3. ללקוח היה יסוד סביר להניח כי התקיימה חובה על הבנק לפרוע את השיק - משום שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או מכוח הסכם איתו.

4. נבצר מלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה בו או ברכושו בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק.

5. כשניתן להצביע על הרעה משמעותית בהכנסות של מי שנמצא בשטח שהוכרז במצב חירום, למשל בעת מלחמה.

המקרים הנפוצים הינם מהסוג השלישי, שהוא מעין סעיף סל המאגד לתוכו את כל המצבים שבהם ללקוח היה יסוד סביר להניח כי השיק יכובד מכוח הסכם, וכאן ניתן להוכיח הסכם גם בהתנהלות שוטפת של שנים ולא רק הסכם שבכתב עם הבנק.

כאמור, סעיף זה מאגד בתוכו שורה של הפרות של הסכם שבנוהג כגון הסכמה להפקדת החריגה למחרת שלפתע מבוטלת, הפסקת העמדת אשראי לטווח קצר, הפסקת הנוהג על התרעה טלפונית לפני סירוב השיק ועוד התנהגויות שהתקבעו במשך שנים וחודשים בנוגע לחשבון ולפתע, מנסים לשנות אותן ללא כל התראה מראש המאפשרת היערכות מסודרת. שינוי חד כזה לאחר התנהלות אחידה במשך שנים, שניתן להוכיחה בקלות מניתוח דפי החשבון, מהווה עילה טובה לביטול הגבלה.

עו"ד שחר מוסיפה כי מקרים מיוחדים שהוכרו בפסיקה היו גם כאלה שבהם החברה הסתמכה על שיק מצד ג' שסורב או לא שולם במועד, דבר שגרם לחוסר בחשבון ולאי כיבוד השיקים. כלומר מקרה שבו צד ג' ולא הבנק או החברה היו "אשמים". טענה זו התקבלה במיוחד כאשר אותו צד ג' היה לקוח מוסדי כמו מדינת ישראל שלא שילמה לחברה עבור עבודה שביצעה עבורה בזמן למרות שהתחייבה לכך, והחברה בהסתמך על התשלום הוציאה במקביל שיקים שסורבו בחשבון. "מדובר במקרים קיצוניים ומיוחדים, אולם כשיש בסיס וראיות ניתן לשכנע את בתי המשפט בצדקת החברה. יצוין גם, כי בתי המשפט ביטלו סירובי שיקים גם במקרי ביניים שלא נכנסו לסעיפים שנמנו ובלבד שיש בסיס מוצק לטענותיהם, היא אומרת ומוסיפה כי "מגיעה גם מילה טובה לבנקים, פעמים רבות הם רואים ערעור מבוסס ומנותח היטב ומבינים כי יתכן שנפלה בידם טעות, ואז ניתן להגיע עימם להסדר ולביטול ההגבלה".

לשאלת כדאיות הגשת הערעור, אומרת עו"ד שחר כי "כמו כל דבר זה תלוי בנסיבות העניין המיוחדות. חשוב לפנות לעו"ד שיבחן את דפי החשבון והתנהלות העסק לעומק. אולם אין ספק שעצם קבלת צו המניעה כבר בתחילת הדרך מעניקה לחברה אורך נשימה לתכנן את צעדיה ואולי אף להגיע להסכם עם הבנק ולבטל את ההגבלה. וכך למנוע ממנה פגיעה קשה הן כלכלית והן תדמיתית".

עו״ד מיכל שחר עוסקת במשפט מסחרי ובנקאות, בעלת משרד עורכי דין בתל-אביב המייעץ לעסקים וחברות וללשכת היועצים העסקיים בישראל.

המאמר לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.