תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

המדד שמאפשר להשקיע בחברות מקומיות שהוכיחו עצמן כלכלית

מדד S&P Israel Bmi Value מאגד בתוכו את מניות החברות בבורסה המקומית אשר חולשות על נתח שוק משמעותי ומניבות דיבידנד או תשואה קבועים ■ מהם מאפייני המדד, מהו רף הכניסה אליו, ואילו ביצועים הוא משיג לעומת ת"א 125? • ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

המדד שמאפשר להשקיע בחברות מקומיות שהוכיחו עצמן כלכלית/ צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
המדד שמאפשר להשקיע בחברות מקומיות שהוכיחו עצמן כלכלית/ צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מדד (S&P Israel Bmi Value (SPBIVIP (להלן מדד הערך), הנסחר בבורסת ניו יורק, פותח חלון אל מניות הערך שבמשק הישראלי. מדובר במניות של חברות מקומיות מבוססות, אשר הוכיחו עצמן לאורך השנים, כבשו את מרבית נתח השוק ובדרך חיסלו לא מעט מן המתחרות, או הגיעו עימן לעמק השווה של דו-קיום רווחי. מניות החברות הללו מניבות תשואה, או דיבידנד די צפוי וקבוע. מהותו של מדד הערך היא להוות נכס פיננסי, פסיבי המרכז את הטוב שבכלכלה הישראלית - הוא נוגע פחות לצד החדשני שלה ויותר לתשתית הכלכלית הקיימת שבמדינה. הנה כמה תובנות לגביו:

מניות מעולם ההון הישראלי

כל המניות הנכללות במדד הערך (45 במספר) שייכות למדדים שהוגדרו על ידי הבורסה הישראלית לניירות ערך. על כן מובטחת דרכו חשיפה לשוק ההון שלנו בלבד, ולא לאלמנט ערך המגיע מגורם זר כלשהו. לפניכם חלוקה של מניות המדד על פי מדדי תל-אביב השונים:

Value-Indices / צילום: יח"צ
 Value-Indices / צילום: יח"צ

כפי שניתן לראות, יש לנו כאן ייצוג הולם של כלל שוק ההון המקומי, כאשר ברור שכמעט כל המניות הכלולות בו נהנות מסחירות (כמות מניות מונפקת גדולה), ונזילות (כמות סבירה וטובה של מניות המחליפות ידיים ביום) גבוהות. כולן שייכות למדד ת"א 125, אך משקלן במדד הערך שונה. לדוגמה, מניית כיל עם משקל של 2.76% במדד ת"א 125, לעומת השפעה של כ-6.76% במדד הערך.

כללי שייכות למדד

כאמור, בניגוד למדדים הכלליים כגון מדדי ת"א 125, 90 וכו... המכלילים מניות על פי שווי שוק, או מדדים ענפיים הכוללים מניות על פי סוגי תעשייה, לפנינו מדד המאגד מניות על בסיס ביצועים פיננסיים המגיעים מן הדוחות הרבעוניים של החברות. לא ניכנס כאן לנוסחה הפרטנית, אבל מספיק אם נציין שכל מניה במדד זוכה ל"דירוג ערך" על פי ארבעה גורמים עיקריים:

* שווי הנכסים למניה ביחס למחיר (או 1/מכפיל הון)
* סך המכירות למניה ביחס למחיר (או 1/מכפיל מכירות)
* תזרים מזומנים למניה ביחס למחיר המניה
* תשואת דיבידנד

הנוסחה המופעלת על פרמטרים אלו מדרגת את המניות וקובעות את מידת ההשפעה שלהן באמצעות כמות ההחזקה שלהן במדד. כמו כן, משקלה המקסימלי של כל מניה בודדת במדד לא יעבור את ה-10%, כאשר התאמה אחרונה זו מתבצעת על בסיס שנתי בחודש ספטמבר.

12 המניות העיקריות שבמדד:

Value-Shares/ צילום: יח"צ
 Value-Shares/ צילום: יח"צ

בסקירה של המניות המובילות במדד בולטת הנוכחות של הסקטור הבנקאי בראש הרשימה, כאשר שלוש מארבע המופיעות כאן הן מניות בנקים מסחריים, ואחת היא של בנק מכוון משכנתאות. אגב, מדובר בנתון חיובי מעצם העובדה שהבנקים קריטיים לכלכלה שלנו ןליציבות הפיננסית של המשק הישראלי".

כמו כן, ניתן לראות בהמשך שלוש חברות הקשורות לנדל"ן (טפחות, עזריאלי, גזית גלוב), ושלוש חברות משאבים (כיל, פז נפט, דלק קבוצה). הטכנולוגיה מיוצגת גם היא אבל במוצרי שירותים (טאואר, בזק) יותר מאשר ביזמות וחדשנות. בסך הכל מדובר בתמהיל מעניין הכולל חברות שכבר הצליחו לייצר לעצמן את אותו Moat מפורסם (הגנה מובנית למוצרי החברה מול השוק והמתחרות) האהוב כל כך אצל משקיעי הערך.

הגיוון הענפי של המדד:

מעניינת גם החלוקה הענפית של המדד כי זו תציג לנו את הסקטורים אשר אמורים להמשיך לתת תשואה עודפת ביחס לשוק ההון שלנו (מדד ת"א 125).

חלוקה ענפית של מדד הערך:

Value-Sectors/ צילום: יח"צ
 Value-Sectors/ צילום: יח"צ

כפי שראינו בבחינת המניות הבודדות, החלוקה הסקטוריאלית מוטת בנקים (38.68%) ונדל"ן (13.05%). חציו של המדד מורכב משני אלו. אבל אם נתבונן על השאר המניות המאוגדות בו נראה כי קיימת חלוקה די מאוזנת בין מרכיבי הסקטורים האחרים כאשר ארבע מהם סובבים סביב ה-10% ושניים סביב ה-5-6%. מכל זאת ניתן ללמוד כי יש הטייה פיננסית (משקל יתר למניות הפיננסים) במדד שלפנינו, אולם הוא מתפרס על פני המשק הישראלי ומכוון גם לשירותים ותעשייה. ניתן בהחלט לטעון כי למרות שהדירוג במדד-הערך נעשה באופן אוטומטי לפי נוסחה, הוא אינו מתמקד בסקטור זה או אחר.

ביצועי מדד הערך

לאחר שעברנו על כל החלקים המתודולוגיים של המדד נשאלת השאלה לגבי הרווח שהוא מייצר לנו - האם הוא גבוה יותר מאשר בשוק הכללי, דהיינו מדד ת"א 125?

גרף ביצועים: מדד הערך מול מדד ת"א 125

VALUE CHART
 VALUE CHART

קשה להתווכח עם גרף הביצועים של מדד הערך. מאז 2012 ועד עתה היו רק שני מצבים ביחס שבין שני הנכסים הפיננסיים שלפנינו: זהות ביצועים, או ביצועי יתר של מדד-הערך. זאת מהטעמים הבאים: מדד הערך מכיל מניות אשר מייצגות חברות המציגות תוצאות עסקיות טובות מאוד פר מניה, לכן כאשר השוק הכללי נמצא במגמה עולה יש הגיון כי אלו יהיו בין החברות אשר יהוו את הקטר שלו. מנגד, כאשר השוק הכללי סובל ממעצורים מצד חברות נכשלות, הייצוג העודף של המניות ה-"מצליחות" במדד-הערך יגרום לביצועי היתר. יצויין כי התקופות ה"זהות" של מדד הערך ומדד ת"א 125 מעטות מאוד ומרוכזות בזמנים בהם כל השוק נמצא בירידה. בזמנים הטובים של שוק ההון ביצועי ממדד הערך טובים יותר מאשר המדד הכללי.

בשורה התחתונה, מי שמעוניין בחשיפה לחברות ישראליות בלבד, אשר מהוות את הבסיס הכלכלי של המדינה ונהנות מדירוג ערך טוב במיוחד למניה, ראוי שיהיה מודע למדד הערך. קשה יהיה למצוא תמהיל מוכן ומזומן להשקעה ובאופן מרוכז לנכס פיננסי אחד, טוב יותר ממנו.

צרו איתנו קשר *5988