הכתבה בשיתוף משפטיפ

כל אקט מיני הנעשה ללא הסכמה מתויג כעבירה מינית ויש לכך התייחסות בחוק העונשין ולעתים מוצא הדבר ביטוי גם במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית. ניתן להבחין בטווח רחב של עבירות מין הנמדדות על-פי חומרתן והעונש הקבוע בצידן. עבירות קלות יותר יכולות להיות, למשל, עבירת התערטלות בפומבי, או הטרדות מילוליות בעלות גוון מיני ומנגד העבירות החמורות בעבירות הן של אינוס, עבירות מין המבוצעות תוך ביטויי אלימות קשים, עבירות מין בתוך המשפחה, עבירות מין המבוצעות בקטינים, מעשה סדום ועוד.

תקיפה מינית אלימה באה לידי ביטוי במספר אופנים. הביטוי המובהק של תקיפה מינית אלימה מתבטא כמובן באקט של אינוס הכולל החדרה של איבר או חפץ לאיבר מינה של אישה, או אונס קבוצתי בו מספר של תוקפים כשכולם נושאים באחריות וחשופים לעונש המרבי של 20 שנות מאסר. בנוסף, נחשפים בתי המשפט גם למקרים בהם ישנו אינוס של הקורבן מספר פעמים וגם בגינו ההתייחסות חמורה. תקיפה מינית אלימה יכולה אף להיות מוגדרת כביטוי של מעשה סדום.

הצורך בהטלת ענישה מכבידה בעבירות מעין אלה נועד להגשים את האינטרס הציבורי בשמירה על שלום גוף נפגעי ונפגעות תקיפה מינית וביצירת הרתעה (ע"י הרחקת העבריין הפוגע מן החברה בהטלת מאסר מכביד). אולם לעיתים על אף ביצועה של עבירת מין חמורה, ייתכן כי בתי המשפט יעדיפו את אינטרס היחיד (טובתו של הנאשם ושיקומו) ויאמצו את טיעוני ההגנה בהקלה על עונשו.

ואכן במקרים חריגים, על-פי רוב כשהנאשם הוא אדם נורמטיבי, כשהעבירה גם אם חמורה אינה מאפיינת את אורחות חייו, כאשר מתקיימות נסיבות אישיות נוספות ויש תסקירים התומכים בשיקום הנאשם, נוטים בתי המשפט להעדיף זאת ולהטיל ענישה חינוכית או הרתעתית בלבד.

מנגד, המחוקק נתן את דעתו ואיפשר מקום נרחב לזכויות נפגעי עבירה והגנה עליהן - הניסיון מלמד כי משפחות אשר נאלצות להתמודד עם סיטואציה כה רגישה ובה אחד מבני המשפחה נפל קורבן למעשה תקיפה מינית אלימה, חשוב שתפעלנה באופן מיידי במספר מישורים: הן במישור הטיפולי נפשי בהתייחסות ובמתן עזרה לקורבן (הניתן גם באמצעות מרכזי הסיוע) והן במישור הפלילי עצמו, שבו יש מקום ופעמים גם חובה לשמוע את עמדת הקורבן ובני משפחתו, למשל לקראת הגעה להסדר טיעון עם הנאשם. כמו בהליכים פליליים ומשפטיים אחרים, קיימת חשיבות רבה להתנהלות באופן נכון מול גורמי החוק השונים. עורכי דין המתמחים בייצוג קורבנות תקיפה מינית אלימה במשך שנים הם בעלי יכולת וניסיון להעניק לקורבן ולבני משפחתו את המעטפת והייעוץ הנכונים בכל הנוגע להתנהלות מול רשויות החוק ובתי המשפט ובפרט במקומות בהם ישנו טיפול קלוקל בענייני הקורבן.

אחד מן ההיבטים המחדדים את הצורך והכדאיות בליווי של עורכי הדין במקרים הנוגעים לתקיפה מינית אלימה הוא בבחינת נושא ההתיישנות. לא פעם, שומרים לעצמם קורבנות תקיפה מינית את שהתרחש וחושפים את האירוע הטראומתי רק כעבור מספר שנים. לעורכי הדין המייצגים את הקורבן היכולת להבהיר ולבחון האם חלה התיישנות בכל מקרה וזאת בהתבסס על מועד התקיפה האחרונה.

עניין ההתיישנות מתייחס לתקופה מוגבלת בה ניתן לפתוח בהליך פלילי כנגד אדם כלשהו. ממועד סיום אותה התקופה, לא ניתן יהיה להגיש כנגד האדם כתב אישום וזאת בהתבסס על קביעתו של המחוקק כי הוא יתקשה להתגונן ביחס לאירועים שקרו לפני זמן רב. בנוסף, ישנה הנחה כי לא שמר ראיות היכולות לסייע לו בהוכחת חפותו. במקרים בהם מדובר על עבירות של תקיפה מינית אלימה, שהן עבירות שעונשן הוא למעלה משלוש שנות מאסר (עבירה מסוג "פשע"), קיימת התיישנות של עשר שנים. "מרוץ ההתיישנות" נקבע מיום ביצוע העבירה ועד לפתיחתה של חקירה משטרתית בעניין.

בשורה התחתונה, רשומה זו מתארת על "קצה המזלג" את הטיפול המשפטי בעבירות מין. אין ספק כי מדובר בנושא מורכב וכל מקרה נבחן לגופו על היבטיו השונים. אין מקרה אחד הדומה למשנהו, טיפול נכון ומדויק במבצע העבירה ובנפגע העבירה מועיל בסופו של יום לחברה כולה.

עו"ד עידית רייכרט עוסקת בתחום הפלילי, שותפה במשרד דביר, רייכרט, שורץ.